טיים אאוט timeout

משה והסנה הבוער

| מאת: ארי פינס

משה פייגלין הוא מחברי הכנסת הבודדים המובילים את המאבק למען שימוש במריחואנה רפואית, ולא אכפת לו שבבוא העת תוכלו לעשן גם סתם בשביל הכיף. אבל לא הכל שמח איתו: פלסטינים? "הם לא רוצים מדינה", נישואים גאים? "אני עומד על המשמר של ערכי המשפחה", והעתיד שלנו? "מדינת מופת יהודית על בסיס ערכי הנצח של עם ישראל"

לפני כחודש עלה חבר הכנסת משה פייגלין לבמה בעצרת הלגליזציה שנערכה בכיכר רבין והתחיל לשיר את "אני ואתה" של אריק אינשטיין. עיריית תל אביב אסרה על הופעות במהלך העצרת ולכן החליט פייגלין לנצל את החסינות הדיפלומטית שלו, וגם את האקס פקטור שבו ללא ספק בירך אותו האל הטוב, ולתפוס את המיקרופון לקול שאגות ההמון. זה היה אחד מאותם הרגעים האלה שבהם נדמה שהיקום הולך לקרוס לתוך עצמו. הנה האיש שהיה אחד המתנגדים החריפים ביותר להסכמי אוסלו ושרק לפני כמה חודשים הואשם בהסתה נגד רבין בסטטוס ויראלי שכתבה נכדתו, עולה על במה בכיכר שקרויה על שמו של ראש הממשלה המנוח וזוכה למחיאות כפיים רועמות מחבורה של סטלנים כאילו היה רוח הרפאים של בוב מארלי.

אבל אם יש משהו שלמדנו על פייגלין בשנים האחרונות, זה שפרדוקסים כאלה הם בדיוק מה שמאפיין אותו. קשה לחשוב על חבר כנסת שמאתגר את המערכת הפוליטית בישראל יותר מאשר אדם זה, שבידו האחת נושא את דגל ארץ ישראל השלמה ובידו השנייה ג'וינט של קנאביס רפואי. עמדותיו הליברליות, אשר בגללן הוא תומך בין היתר גם בנושא הנישואים האזרחיים, גרמו לו להתחבב אפילו על חוגים מסוימים בקרב השמאל החילוני התל אביבי, אף על פי שעמדותיו המדיניות רחוקות מהם כמרחק השמש מפלוטו.

משה פייגלין

משהו פה מסריח

בשנה האחרונה הפך פייגלין לחבר הכנסת שמזוהה יותר מכל עם המאבק ללגליזציה של סמים קלים, מאבק שבו מצא את עצמו פועל בעיקר לצד נציגי מפלגות שמאל. רק לפני כמה חודשים הגיש הצעת חוק שקראה לאפשר לכל רופא לחלק מרשמים לקנאביס רפואי, אך זו טורפדה על ידי משרד הבריאות והומרה בהצעה של יעל גרמן, לפיה יוסמכו עוד 10 רופאים בלבד."בהתחלה הצעתישיאפשרו לכל רופא לתת מרשם, ואז קם קול זעקה שיופעל לחץ על הרופאים והם לא יוכלו לעמוד בזה, ולכן הוספתי שזה יהיה רק רופא שמעוניין ושעבר קורס הכשרה בנושא, והפלא ופלא, ההתנגדות נותרה בעינה", מסביר פייגלין. "מה שזה מלמד זה שהחשש הוא לא מהלחץ על הרופאים, אלא ממשהו אחר. יש פה הרבה מאוד אינטרסים כלכליים של חברות תרופות וחברות אחרות. בהצעה האלטרנטיבית שהביאה שרת הבריאות מופיעה פתאום חברה פרטית שבעצם מקבלת לידיה ללא מכרז את כל שוק הפצת הקנאביס".

אתה מדבר על חברת "שראל".

"נכון. היותה חברה פרטית מאפשרת לה לשמור את הדוחות שלה באופן חסוי, ולהערכתי זה כל העניין פה. אני לא מכיר פטנט כזה של חברה ציבורית שהיא פרטית או פרטית שהיא ציבורית. זה מסריח באופן שהוא יותר ממעורר חשד".

הטענה של משרד הבריאות היא ששראל מתווכת בין המגדלים למטופלים.

"הטענה שאסור שיהיה קשר בין המגדל לחולה ושצריךשיהיה איזשהו גורם ביניים,היא פשוט קשקוש. היום החולים מקבלים את הקנאביס הביתה דרך חברת משלוחים, שהיא זו שלוקחת את החומר מהחווה לחולה בצורה מפוקחת ומאובטחת ברמה של ברינקס. אין שום קשר בין החולה לחווה, זה בלבול מוח. ניכר שמישהו דוחף לנו בכוח חברה פרטית שתשתלט על שוק מתפתח. כל הסיפור של חברת שראל הוא לא פתח לשחיתות, הוא הרבה יותר מזה. אני אעצור כאן כי אני לא רוצה לנפנף בהאשמות, אבל כל הסיפור הזה מסריח. לקחת חברה פרטית, שאין לך שליטה על תהליך קבלת ההחלטות שלה ואתה לא יודע מי בעלי האינטרסים שלה, ולתת לה במתנה שוק פרטי ללא מכרז, זה בלתי נסבל. יש ל'טבע' חברת הפצה משלה – למה לא נתנו לה להתחרות בשראל? יש פה הרבה שאלות, ואני מציע למשרד הבריאות להוציא את חברת שראל מהמשחק כדי שהן לא תישאלנה, כי התשובות הולכות להיות לא נעימות".

אתה חושב שכל עוד גרמן שרת בריאות, יכולה להיות בכלל לגליזציה?

"אני אופטימי, כי מדובר פה במשהו שלא נראה לי שאפשר לעצור אותו. יש גבול לכמה אפשר למנוע מחולים תרופה שהם יודעים שמגיעה להם, ולכן אני מאמין שבסוף זה יקרה, בין אם בתקופת גרמן או לא. לגבי לגליזציה, אני לא עוסק בנושא הזה. ההצעה שלי מדברת על קנאביס רפואי. אבל אני באופן אישי תומך במה שנקרא לגליזציה מבוקרת, שזה אומר מעל גיל 21, בבתי מרקחת, עם הסברה שתתלווה לזה. אני לא רואה בזה בעיה".

כשאתה מדבר על לגליזציה, זה רק של קנאביס או גם של חשיש? כי אתה יודע שהרבה מהכספי חשיש האלה הולכים לארגוני טרור בעזה.

"אני מדבר רק על מריחואנה".

משה פייגלין

הפלסטינים לא רוצים מדינה

פייגלין(51), תושב ההתנחלות קרני שומרון, פרץ לראשונה לתודעה הציבורית כשהקים בשנות התשעים את זו ארצנו, תנועה שהתנגדה להסכמי אוסלו ודגלה במרי אזרחי בלתי אלים ובפעולות של חסימת צמתים ובניית מאחזים בלתי חוקיים. באותה תקופה נעצר מספר פעמים ואף הורשע בעבירות כגון המרדה והתקהלות אסורה. לאחר שריצה את עונשו, פנה להקים את חטיבת מנהיגות יהודית בליכוד, שדגלה בהתפקדות המונית למפלגה במטרה להריץ את פייגלין כמועמד לראשותה ולראשות הממשלה. מאז מעמדו רק הולך ומתחזק, חרף הנסיונותהמתמשכים של גורמים במפלגה לדחוק אותו לשוליים. בבחירות האחרונות התמודד בפעם השלישית נגד נתניהו והפסיד שוב עם 23.2 אחוז מהקולות, אך זכה בהישג מרשים כשהגיע בפריימריס למקום ה-15 ברשימה ונבחר לראשונה לחבר כנסת. זמן מה לאחר מכן הפך ליושב ראשה ונבחר לכהן כחבר בלא פחות מ-7 ועדות. תגידו עליו מה שתגידו, עצלן הוא לא.

הפופולריות הגוברת של פייגלין היא בעיקר תוצר של עמדותיו בעד חירות הפרט ונגד כפייה דתית, שהרחיבו את מעגלי התמיכה שלו גם בתוך גבולות הקו הירוק. חיבוק הדוב החמים לו הוא זוכה בקביעות מהתקשורת הגיע לשיאו בראיון שערך בחודש שעבר עם גיל ריבה בערוץ 10. לאורך הראיון הסנטימנטלי דילג ריבה בין מחלת הפרקינסון של אשתו לבין תאונת הדרכים שעבר בנו לבין הקשר שלו עם חולים סופניים שמטופלים בקנאביס, ולא טרח בכלל להתעכב על עמדותיו ביחס לפלסטינים או להומוסקסואלים, למשל. למעשה, ריבה אף ציין לטובה את העובדה ש"לאחרונה קיבלה ממנו הקהילה רוח גבית", ואף קבע כי הרצון שלו להביא את ילדי ישראל בהמוניהם לשטחים כדי שיטעו כרמי ענבים "זו שליחות". האם אכן כך? "היה פה תהליך דיאלקטי, אני לא יודע בדיוק איך להסביר את זה, זה פשוט קרה", הוא עונה כשאני שואל על המהפך התדמיתי שעבר. "שלא תבין אותי לא נכון, אני לא עצוב שזה קורה, אני שמח. חלק מזה קשור בתאונה שעבר הבן שלי שחשפה צדדים אחרים באישיות שלי ואפשרה לציבור להכיר אותי. הבחירות לכנסת יצרו אפשרות לחשיפה הרבה יותר גדולה, ויותר משחל אצלי שינוי אני חושב שתהליך של דמוניזציה שנמשך הרבה שנים התפוגג”.

נראה שהפופולריות שלך גוברת ככל שהעמדות שלך מתמתנות. אתה מצטייר כסוג של זיקית פוליטית שיודעת להתאים את עצמה לסביבה.

"אני חושב שכיום אני מסוגל יותר להכיל דעות אחרות ואנשים אחרים. אם הייתי משנה את עמדותיי היית יכול לקרוא לי זיקית, אבל אני לא עושה לעצמי חיים קלים. אני דבק באמונתי ואני חושב שאני עקבי. אני מציע זהות ומשמעות על בסיס של חירות. אני טוען שאין חירות שלא נותנת זהות".

ובמקרים שיש התנגשות בין החרות ובין הזהות היהודית שאתה מציע, אתה מעדיף את הזהות היהודית.

"אני לחלוטין לא חושב שזה מתנגש, להפך. אני חושב שזה נותן. אני יכול להגיד לך שהיו לי הרבה שיחות עם אזרחים ערבים וחברי כנסת ערבים, ולהם יש את הזהות שלהם ולנו יש את שלנו. כשבאו הגרמנים לקחת מאתנו את החירות שלנו, מה הדבר הראשון שהם עשו? הם הפכו אותנו למספרים. כדי לשעבד אדם הדבר הראשון שאתה לוקח ממנו זה זהות. לכן אני אומר שעל מנת להיות בני חורין אנחנו צריכים לשוב לזהות שלנו”.

זה מצחיק שאתה אומר את זה, כי לא רחוק מכאן יש פלסטינים שבזהות שלהם אתה לא מכיר וגם את החירות אתה לוקח מהם.

"תראה, אני מביט למציאות בעיניים. גם אינטלקטואלים פלסטינים אמרו שאין כזה דבר 'עם פלסטיני'. מה לעשות, אני דבק באמת שפעם היתה למנהיגי השמאל בישראל. הם חיים הרבה יותר טוב מכל הערבים שסביבם. הם בכלל לא רוצים הגדרה לאומית. הם לא רוצים מדינה, הם רוצים שלא תהיה מדינת ישראל. ברגע שניעלם מהמפה, גם השאיפות למדינה פלסטינית ייעלמו. לכן אני לא חושש –  מדינה פלסטינית לא תקום אלא אם נקים אותה בכוח".

אתה עדיין רוצה לשלול את הזכויות האזרחיות של הפלסטינים ושל כל מי שאינו מכיר בריבונות של ישראל על השטחים?

"השאלה היא לא מה אני רוצה. אני מציע אלטרנטיבה. בעצם, הציבור הישראלי כיום עומד בפני רודנות רעיונית גמורה. כי כל הצדדים, כולל שמאל וימין ומי שמאחוריי ומצדדיי, כולם נותנים את אותו פתרון. איך זה קרה? ברגע שלחצת את היד של ערפאת, הכרת בכך שיש שם פלסטינים, בשונה מכל מנהיגי ישראל עד אוסלו. הכרת בכך שלעם הזה יש זכות על לב לבה של הארץ. כלומר, התחיל תהליך שבו אתה מאבד את הלגיטימיות שלך. אנחנו גם רואים שככל שניסינו לחלק את הארץ, קיבלנו יותר טרור. מאז הסכמי אוסלו עקומת הטרור ושפך הדמים עלתה בצורה דרמטית, כך שאתה רואה שרעיון חלוקת הארץ לא מוביל לשלום".

אז מה הפתרון שלך?

"הפתרון שלי הוא זה של רמת הגולן. אנחנו צריכים להחיל את הריבונות על כל שטחי ארץ ישראל שבידינו, ומה שאמרתי עכשיו זאת מילה במילה חוקת הליכוד. לגבי הערבים, צריך לתת להם את כל זכויות האדם שמגיעות להם. אסור לפגוע בהם וברכושם או לגרש אותם מבתיהם. כל עוד הם מכירים בריבונות הישראלית בכל שטחי ארץ ישראל אזי הכל טוב".

מה לגבי הזכויות האזרחיות שלהם? למשל הזכות להצביע.

"הם יכולים לממש את הזכות הזאת בירדן או בכל מדינה ערבית אחרת".

אבל לא במדינה שהם חיים בה.

"זה נכון, אלא אם תחליט לאפשר להם את זה בשלב מסוים. החיבור הזה שבין זכויות אדם לזכויות אזרח הוא טעות. יש היום חיילים אמריקאים שנלחמים באפגניסטן, שאין להם זכויות הצבעה במדינה ששלחה אותם. צריך להפריד בין זכויות אדם שמגיעות לכל אדם באשר הוא, לבין זכויות אזרח שאותן המדינה נותנת לפי האינטרסים שלה".

אם אתה רוצה לספח את השטחים מבלי לתת לפלסטינים זכויות שוות, אתה לא באמת דמוקרט.

"זה לא נכון, אפשר להיות דמוקרטי גם בלי לתת להם להצביע. יש הרבה דוגמאות למדינות נאורות ודמוקרטיות שלא נותנות זכויות הצבעה לכל אחד. כשגירשו יהודים מבתיהם בהתנתקות אני לא שמעתי את השמאל מדבר על כך שזאת פגיעה בזכויות האדם שלהם. מה שעומד מאחורי הדרישה הזאת למתן אזרחות וזכויות לערבים, לטעמי לפחות, אינה דמוקרטיות יתרה או זכויות אדם, אלא חוסר אמונה בכך שזו ארצנו. אותו איש שמאל שלא היתה לו בעיה עם גירוש יהודים מגוש קטיף, פשוט לא האמין שגוש קטיף שייך לנו. הוא חשב שאנחנו כובשים בארצנו וקיווה שאם נגרש את עצמנו מחלקים ממנה, נקבל לגיטימציה על חלקים אחרים. אבל התהליך הוא בדיוק הפוך. כשאנחנו מגרשים את עצמנו מכיבושי 67, אנחנו קובעים את העיקרון לפיו גם כיבושי 49 אינם לגיטימיים".

בעיני הקהילה הבינלאומית הלגיטימציה שלנו תעלה באלפי מונים אם נחזיר את השטחים.

"באמת? מאז אוסלו הלגיטימיות שלנו עלתה? מאז ההתנתקות היא עלתה? הטרור נפסק?".

בעיניי הדיכוי הוא זה שמוביל לטרור, לא מסירת השטחים. גם יהודים עשו טרור כשלא נתנו לנו את הזכות להגדרה עצמית.

"אתה מדבר פה על משהו מדיד – מה עקומת הטרור עד אוסלו ומאוסלו? מה הלגיטימיות הבינלאומית עד אוסלו ומאוסלו?".

מה עם מעשי הטרור של יהודים בימינו? כריתת עצי זית, פעולות תג מחיר, הצתת מסגדים?

"אני מתנגד נמרצות לכריתת עצי זית ולכל מעשה שלא יעשה. אבל ההשוואה בין שני הצדדים היא באמת מופרכת. כשאתה משווה כתיבת כתובת על מסגד לרצח של חפים מפשע, אלה שטויות".

היו גם לינצ'ים בפלסטינים. היה אחד לא רחוק מפה בכיכר ציון לפני קצת יותר משנה.

"אני מתנגד לדברים האלה, אין ספק. יחד עם זאת, לעשות פיגועי התאבדות, לפוצץ אוטובוסים עם נוסעיהם, זה משהו אחר. הנסיון לשים את הדברים על סקאלה שווה הוא מופרך".

בעיניי זה אותו דבר בדיוק – אנשים קיצוניים שעושים פעולות קיצוניות. השאלה היא אם הגישה הזאת שלך, שהארץ הזאת שייכת רק לנו, ושאנחנו העם הנבחר, ושאין כזה דבר פלסטינים אלא רק ערבים שצריכים להיות אזרחים סוג ב' במדינה שלנו – האם אתה לא יוצר פה תורת גזע חדשה שמעודדת גורמים קיצוניים בחברה לבצע פעולות טרור?

"אתה זורק פה ססמאות שלא אמרתי ולא התכוונתי. להסיק מהדברים שלי שאנחנו עליונים ולדבר על תורת גזע, מה זה הקשקוש הזה? כן, אני חושב שארץ ישראל היא ארצו של העם היהודי ורק של העם היהודי, מאלף סיבות. אין עם שיש לו זכות על ארצו יותר מעם ישראל. עד שההכרה הזאת לא תחלחל לחברה ולהנהגה הישראלית לא יהיה פה שלום, כי חוסר ההכרה היא זו שמזמינה את הלחצים והמלחמות, אבל מכאן ועד לנסות להסיק שאני יוצר תורת גזע, זה ממש מוגזם"

משה פייגלין

עיר ללא גברים

מה אתה חושב על תל אביב כשאתה מגיע אליה?

"לדעתי כמו שבני ברק היא עיר ללא נשים, ככה תל אביב היא עיר ללא גברים. אני אוהב את תל אביב. יש לי סימפטיה, כמו ששר גרוניך. תל אביב היא המנוע הכלכלי של המדינה. היא הבטן, הרגליים. ירושלים היא הנשמה. צריך את שניהם, אין אחד בלי השני. אני אוהב את החופש שתל אביב נותנת. מצד שני, לחופש הזה יש מחיר. אנשים מאוד בודדים בתל אביב. מהות המשפחה נעקרה מהם. משפחה, אפשר לומר, זאת גבריות במובנה החיובי. הרי ברוב התרבויות שם המשפחה הולך אחרי הגבר, ולא בכדי. זה לא עניין דתי, אלא עניין שהתקבל בכל התרבויות כי מה שיוצר את המשפחה בסופו של דבר זה הגבר".

זה לא ככה בגלל שגברים הם אלה ששולטים בחברה?

"אני לא נכנס כרגע לשאלה אם זה טוב או רע. ברגע שניטרלת את הגבריות החיובית, ואני לא מדבר על מאצ'ואיזם, ניטרלת גם את מוסד המשפחה".

אתה לא מדבר על גבריות מאצ'ואיסטית, אלא על סטרייטיות.

"יש בזה משהו, כן. הגבריות נדחקה לארון. לצד העניין הזה יש גם את הבעיה של בני ברק. שם הבעיה הפוכה, כי ניטרלו את הנשיות. אתה פותח ספר לימוד ואין שם תמונות של נשים. אפילו את האישה מהמלחיות של סלית הם מחקו. אז בבני ברק מוחקים את הנשים ובתל אביב מוחקים את הגברים".

ביקרת בשנה שעברה בברנוער. זה אומר שהדעות שלך בנושא הומוסקסואליות התמתנו קצת?

"קודם כל, הלכתי לשם כי קיבלתי הזמנה. הדבר הראשון שאמרתי בברנוער היה איפה בדיוק עובר מבחינתי הקו, איפה אני איתם ואיפה לא. הנקודה שאני לא יכול לקבל היא כשמנסיםלשנות את ערכי המשפחה שמחזיק בהם הרוב, כי המשפחה המסורתית היא עדיין אבן הבניין של החברה כולה".

כלומר, אתה נגד הזכות של הומואים להתחתן.

"אני עומר על המשמר של ערכי המשפחה. לכן אני מאוד תומך בחוק של ברית הזוגיות.זה חוק מעולה כי הוא נותן את כל הפתרונות, מבלי לתקוף את מוסד המשפחה הנורמטיבית".

איך שאני רואה את זה, זה עוד מקום שבו יש התנגשות בין הגישה הליברלית שלך לבין הערכים היהודיים, והערכים היהודיים מנצחים. כלומר, במקרה הזה מותר למדינה להחליט מה זו משפחה ולהפלות אנשים שחושבים אחרת.

"קודם כל, אני בכלל לא חושב שזה עניינה של המדינה להחליט מי נשוי ומי לא. צריך לתת לחברה האזרחית להחליט בעצמה את מי היא מחתנת. מרגע שהחלטנו, לצערי הרב, שהמדינה קובעת מה ערכי ומה לא ערכי, אז אין לי ברירה אלא להיות בתוך המשחק הזה, ואז אני אומר את דעתי".

אתה עדיין מתנגד למצעד הגאווה?

"אני מבין שבתל אביב זה חלק מהנורמה, ולכן על אף שאני לא אוהב את זה, אני לא יכול להתנגד. בירושלים זה סיפור אחר. מי שדוחף למצעד דווקא בירושלים צריך להבין שמה שהוא עושה זה לחסום את השיח במקום לאפשר אותו, כי הוא מכניס אנשים כמוני שמחפשים את הדיאלוג לאיים של התגוננות".

אבל אתה מבין שלמיעוטים יש זכות בסיסית להפגין ולצאת לרחובות ולהביע את זהותם איך שהם מוצאים לנכון. למה כשמדובר בהומואים העקרונות הדמוקרטיים האלה לא תקפים?

"בטח שהם תקפים. לרוב הציבור בתל אביב זה לא מפריע ולכן אני אומר שזה לא מפריע לי. לרוב הציבור בירושלים זה כן מפריע, אז למה לתקוע לו אצבע בעין?".

כתבת בעבר "יש לי פחד גדול מתופעת ההומוסקסואליות כשזו יוצאת מהארון ומקבלת לגיטימציה ציבורית. אם זו הומופוביה – אזי אני הומופוב גאה". אתה עדיין עומד מאחורי הדברים האלה?

"אני לחלוטין לא הומופוב. ממש לא מפחד מהומואים. גם במאמר ההוא שכתבתי את זה, מי שקרא את גוף הדברים יודע שזה לא כך. יש לי חברים הומואים, כולל הומואים דתיים, ואני ממש לא פוחד מהם".

ג'וינט בהר הבית

אתה עדיין מתכנן לעמוד בראשות הליכוד? עד כמה שאתה פופולרי שם, גדעון סער ודני דנון עדיין חזקים ממך.

"הסיבה שאני בפוליטיקה היא שסימנתי מטרה והיא להנהיג את המדינה. הסיבה שאני בליכוד היא שזהו מכשיר ההנהגה של המחנה הלאומי שאליו אני בכל זאת משתייך. מבלי להיכנס לאם אתה צודק או לא, תאמין לי שכשהתחלתי הייתי הרבה יותר חלש מאשר היום. אני רץ למרחקים ארוכים ואפילו ארוכים מאוד. אין לי בעיה עם זה".

אתה חושב שהייעוד שלך הוא להקים את בית המקדש השלישי?

"הייעוד הוא מדינת מופת יהודית על בסיס ערכי הנצח של עם ישראל. חברת מופת שכל האנושות מצפה לה".

מדינת המופת הזאת כוללת בית מקדש שיעמוד על הר הבית?

"תראה, אני מתעקש להמשיך ולחלום את החלום שחלמו אבותיי ואבותייך. לפי החלום הזה גם בית המקדש קיים, זה לא אומר שמחר אני הולך לפתוח במלחמה על זה, אבל אין ספק שבצורה הסופית של הייעוד שלנו בית המקדש עומד על כנו. אני מקווה שאזכה לראות את זה ואם לא אז ילדיי או נכדיי”.

למה הר הבית כל כך חשוב לך? בגלל אבן השתייה? הרי לפי התנ"ך אסור לסגוד לאבנים.

"מי אמר לך את זה? הדת שאתה מתאר היא נצרות. היהדות היא בדיוק העניין הזה- היכולת לחבר בין חומר ורוח, שזה בדיוק החיים, החיבור בין נפש לגוף. זה סוד הקיום היהודי, והוא בא לידי ביטוי פיזי כאן בארץ הקודש ובמיוחד במקום בו בחר השם, שהוא הר הבית. כלומר המקום שבו המטאפיזיקה נוגעת בפיזיקה ויוצרת את יסוד החיים. לא מדובר כאן בעניין קטן. המקום המקודש ביותר לעם ישראל הוא הר הבית. שם היו בתי המקדש, הוא סלע הקיום שלנו, בלעדיו אין משמעות והצדקה ולגיטימיות לקיום שלנו בארץ ישראל. על הלב אי אפשר לוותר".

אתה חושב שיום יבוא ותוכל לעשן ג'וינט בבית המקדש על הר הבית?

"תראה, לעשן ג'וינטים זה יכול להיות נחמד, בהר הבית ומחוצה לו. יש שאומרים שהקנאביס הוא קנה הבושם המקראי שהיה אחד החומרים ששימשולקטורת שיצרה ריח מאוד מיוחד בבית המקדש, ככה שיש דווקא קשר בין הדברים".

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

now Silence is Golden SRV:SRV2 on: f2fadbfc0df0