"ישראל מלאה בשנאה מכל הכיוונים. 'אתי' היא הבריחה שלי מהשנאה"

מסתמן, אפשר לומר בזהירות, שחגי לוי עשה את זה שוב. יוצר הטלוויזיה הישראלי המצליח ביותר בעולם וזוכה גלובוס הזהב ("בטיפול", "הרומן", "הנערים שלנו", "תמונות מחיי נישואין") הגיע לפסטיבל ונציה עם הסדרה החדשה שלו, "אתי", שהוקרנה אמש על כל ששת פרקיה באופן נדיר לסדרת טלוויזיה בפסטיבל, וזכתה לסטנדינג אוביישן בן ארבע וחצי דקות.

"אתי" היא עיבוד מודרני ונועז לסיפורה האמיתי של אתי הילסום, אישה יוצאת דופן שהפכה לסמל תקווה והתנגדות בהולנד הכבושה בידי הנאצים. הסדרה מבוססת על יומניה של הילסום, שזכו להצלחה מחודשת בישראל אחרי שבעה באוקטובר, ועוקבת אחר מסעה הפנימי כיהודיה באמסטרדם הכבושה בין השנים 1941–1943.

הסדרה הופקה כקופרודוקציה צרפתית-גרמנית-הולנדית, כשהמפיקה הראשית היא יעל פוגל (Les Films du Poisson), ולצידה חברות ההפקה Komplizen (״טוני ארדמן״), TopKapi (״עוד סיבוב״), Quiddity ו-SIPUR. בעשיית הסדרה השתתפו גם אנשי צוות ישראלים: העורכים יעל חרסונסקי, נטע דבורקיס ואסף קורמן, המפיקה האמנותית מעין עדן ועורכת התסריט אוסי נשרי.

מי שנכחו בהקרנה המיוחדת, שהתקיימה מחוץ לתחרות של פסטיבל ונציה, סיפרו כי מדובר בהפקה מרשימה ומצמררת שחלק ניכר מכוחה מגיע מהחלטתו של לוי למקם את הסיפור באמסטרדם של זמננו ולא כדרמה תקופתית. "זאת לא סדרה על השואה", אמר ל"טיים אאוט" אחד הצופים, "זאת סדרה על מה שקורה בעולם עכשיו ומה אנשים צריכים ויכולים לעשות כדי לעמוד מול עליית הפאשיזם עכשיו, ואתי הילסום היא בדיוק האדם ללמד אותנו את השיעור החשוב הזה".

בריאיונות לתקשורת הבינלאומית לפני ההקרנה, התייחס לוי בהרחבה לצורך לספר סיפור חדש על השואה עם מסרים אוניברסליים, כמו גם למצב בישראל ולאופן שבו היא נתפסת בזירה הבינלאומית בעקבות מלחמת שבעה באוקטובר הבלתי נגמרת. "ישראל מלאה בשנאה – משני הצדדים, מכל הצדדים. אתה מתעורר בבוקר ואתה שונא", אמר לוי לאתר הקולנוע הנחשב "Screen Daily", "ועבורי העבודה על 'אתי' הייתה בריחה מהשנאה. אתי היא אדם משנה-חיים, כל אחד יכול להזדהות איתה בכל סיטואציה מאתגרת. זה סיפור על אדם שמצא את הכוח בתוכו בזמנים קשים מאוד ונותר אנושי, אדם מלא נשמה שלא נכנע לשנאה או לפחד".

עוד הוסיף לוי בריאיון ש"יש סיבה שעבודתם של יוצרים ישראלים רבים נתקלת במחאה בחו"ל, ואנחנו לא יכולים להתעלם מהסיבה הזאת. לפני כמה שנים, כשרוסיה הוחרמה מסביב לעולם בעקבות הפלישה לאוקראינה, הרגשנו שזה מוצדק. אנחנו לא יכולים לטעון שזה לא מוצדק עכשיו רק בגלל שזה אנחנו".