להתאבסס על האובססיה: למה "you" ממכרת כל כך
לפני הכל, "את" פשוט מחרמנת. אבל אם מסתכלים פנימה, יש עוד כמה סיבות שהופכות את הסדרה על הסטוקר המאוהב לבינג' אובססיבי וחולני
אחרי שגמענו את ז'אנר הפשע האמיתי בנטפליקס עד הטיפה האחרונה וחשבנו שסדרות עלילתיות על פסיכופתים כבר לגמרי מאחורינו, צצה לה סדרת מתח-קריפ-רומנטית שמוכיחה אחרת. "You", או "את" בעברית, עוקבת אחר ג'ו, מוכר ספרים אאוטסיידר שמתאהב עד אובססיה בלקוחה בשם בק. עד מהרה, באמצעות הרשתות החברתיות הזמינות ומידה בלתי מבוטלת של גאונות, מגיע ג'ו מתחת לאפה של בק אל פרטיה האישיים, ביתה, חברותיה ואל מקום עבודתה – כדי להגיע ללבה, אך הדרך רצופה מכשולים.
הסיפור הזה, הפשוט לכאורה, מבצע דווקא בפשטותו מהלך מבריק, והוא מיקוד הזרקור הפסיכולוגי על הקו המטריד שבין התאהבות לטירוף. אם ב"סופרנוס", למשל (הסדרה שכנראה שימשה כרפרנס הכי הרבה פעמים בהיסטוריה), נחשפנו למורכבות הנפש הפסיכופתית על שלל דרכי הביטוי שלה, כאן נבחנת נפשו של הפסיכופת על פי פרמטר אחד: מה הוא מוכן לעשות כדי להשיג בחורה שהוא אוהב. כלומר, אוהב כפי שהוא תופס את זה, אתם יודעים.
עוד כתבות שיעניינו אותך:
סדרות המקור הישראליות רלוונטיות יותר מכל מהדורת חדשות
הסדרה המצוינת שהלכה לאיבוד בנטפליקס
הזוכים הגדולים בגלובוס הזהב 2019
מעניין לראות גם שבהשוואה לסדרות פסיכופתים אחרות, ג'ו לא מוצג כנפש יחידה ובודדה המסתתרת מפני העולם הנורמטיבי. כיום, בעידן אינסטגרם ותחרות הפופולריות הווירטואלית המתמדת, ידוע שכולנו חשים בודדים מדי יום. מושג "החברה הנורמטיבית" איבד מתוקפו עם עליית פייסבוק ועמה הפיכתנו החברתית לחולי תשומת לב, שקרנים כפייתיים ומציצנים, ותחושת השייכות התפוגגה מזמן לטובת בהייה אכולת קנאה במסך. הסדרה החדשה של נטפליקס מיטיבה להבין את זה, והקשר שבין עידן אינסטגרם לתרבות הסטוקינג בא בתוכה לידי ביטוי כל הזמן, מבלי ליפול לדידקטיות ואמירה שחוקה על הדור הצעיר. "את" משתמשת בחומר הקיים ויוצרת ממנו בסך הכל את הפסיכוזה ההגיונית ביותר.
נראה שכולם מצאו את עצמם, בזמן זה או אחר, מפתחים אובססיה הרסנית – גוללים עשור אחורה את הפיד של מושא תשוקתם, מבררים עליו פרטים בדרכים עקלקלות ומופיעים "במקרה" באירועים שאליהם הוא הולך. הרשתות החברתיות הפכו את כולנו לסוג של סטוקרים, וג'ו בסך הכל לוקח את המעקב צעד אחד קדימה. מה שמבדיל אותו מאיתנו זו מידה נוספת של אמביציה, היעדר מצפון ונכונות להתגרות בחוק. בפנטזיה שלנו אולי בעצם היינו רוצים אפילו להיות הוא, מפני שלרצוח אנשים על מנת להשיג מישהי זה חולני לגמרי, אבל ודאי מעניק לך תחושת שליטה גדולה יותר מאשר לבכות בבית לבד.
כאן יש להודות שגם אם נפרק את "את" לגורמים ומשמעויותיהם, חוויית הצפייה בה מהנה באופן פורנוגרפי הרבה יותר מאשר אינטלקטואלי. לפני הכל, היא מחרמנת, פשוטו כמשמעו. הפנטזיות המיניות מקבלות בה מקום של כבוד, ולא רק. התנועה הקצבית בין נקמה מתוקה, מנוסה מפני החוק ומניפולציה מתוחכמת דוחפות את הצופה לתוך המערבולת מבלי שהוא מרגיש. תוסיפו לזה דמויות שנעות כולן על הציר שבין מעוררות הזדהות לבלתי נסבלות (או, אם תרצו, בין אנושיות לפסיכוטיות), גילויים שטורפים את הקלפים מדי פרק וליהוק מדויק – וקיבלתם את ההתמכרות שלכם לשבוע הקרוב.
מחפשים סדרה חדשה? בואו לדבר על זה בקבוצת הטלוויזיה של Time Out, "מה רואים היום?"
רוצים להתעדכן ראשונים בכל מה שחם בתל אביב? הורידו את האפליקציה שלנו!
להורדה לאייפון | להורדה לאנדרואיד