למה לפתוח ספוט לאוכל רחוב בין עבודות רכבת? חשיבה לטווח ארוך

תאמינו או לא, יש מי שלא נרתע מהבנייה ברחוב אבן גבירול בואך ארלזורוב, ורואה את הפוטנציאל במקום, שבעתיד צפוי להפוך לנקודת מפגש אטרקטיבית של שתי תחנות הרכבת. אחד מהם הוא אורי פיקלני, שעבד שנים בתחום המסעדנות (אגאדיר, גוצ'ה, רוסטיקו), ומאז ומתמיד חלם על מקום משלו. וכשמצא אחד הוא, באופן טבעי, קרא לו על שם הכלב שלו, והפך אותו ללוגו של המקום, וכך נולד בר הפיצות החדש.

>> מקסיקנית, וייטנאמית והרבה יותר מקפה שכונתי. העיר של איתן ששון

בארו (כלב טוב בארו!) התיישב על מה שהייתה בעבר הפיצריה השכונתית פוזה. המקום עבר שיפוץ קוסמטי קליל, הבצק התחלף לבצק מחמצת בנוסח נפוליטני, וגם תפריט בירות מגוון נכנס לעניינים. מה שלא התחלף הן הריסות הבנייה של תחנת הרכבת באיזור, שהופכת את כל רחוב אבן גבירול והאיזור מסביב למאובק, מעצבן ודי מוגבל לתנועה. אך כפי שכבר אמרנו, פיקלני לא נבהל. "אני רואה לטווח ארוך", אומר הבעלים. "ובטווח הארוך תהיה כאן המון תנועה. אנשים יוכלו לצאת מתחנת הרכבת וישר להגיע לאכול פיצה, אז כמו שנת״ע אומרים – קשה עכשיו, הקלה אחר כך". גם תזמון הפתיחה מאתגר, ופיקלני יודע שאפשר לסתמך על סלייס. "אני מנסה לשמור על אופטימיות ולכוון למה שאנשים רוצים וצריכים עכשיו. ואני חושב שפיצה ובירה במחיר נגיש הם בהחלט משהו שמתאים תמיד, גם בתקופה הזו".

אל תחמיצו פנים, תחמיצו מחמצת. בארו. צילום: אורי פיקלני

אז אחרי משב הרוח האופטימי נספר שמדובר במקום עם אופי של פיצריה שכונתית ונעימה – לא הכי מפוארת בנמצא, אבל פיצה שכונתית היא פיצה שכונתית מסיבה מסוימת, וזה שאנחנו אוהבים את הוייב. הפיצה עצמה מורכבת מבצק דקיק ופריך בעל שוליים תפוחים ונפוליטניים, רוטב עגבניות עז טעמים. התפריט מציע בשלב זה שמונה סוגי פיצות, כשיש אפשרות להזמין גם סלייס אחד של מרגריטה או מרגריטה עם פפרוני למי שלא רוצה להתחייב – אירוע שהופך נדיר יותר ויותר עם כל הפיצריות הארטיזנליות.

מלבד פיצה מרגריטה קלאסית (58 ש"ח למגש, 12 ש״ח לסלייס, 14 ש״ח לסלייס עם פפרוני – באמת מחירים נאים) יש פיצה קרצ'ופי עם מוצרלה וארטישוק (65 ש"ח), פיצה פוטנסקה עם זיתים, אנשובי, עגבניות שרי וצלפים (70 ש"ח), פיצה קרניבורים עם מוצרלה פפרוני, בייקון וקבנוס (80 ש"ח), פיצה טרטופו על בסיס רוטב אלפרדו, פטריות, שמן כמהין וארוגולה (72 ש"ח), פיצה ארבע גבינות עם ברי, גבינה כחולה, מוצרלה ופרמזן (72 ש"ח) ופיצה עגבניות מדורה עם עגבניות מיובשות, פטה וצ'ילי (68 ש״ח ש"ח). 

עובדים עליכם. בארו. צילום: אורי פיקלני

מלבד פיצות – כי בואו, יש גם שונאי פחמימות אי שם – ישנה גם פלטת גבינות (62 ש"ח), פלטת נקניקים (72 ש"ח), וסלטים רעננים דוגמת סלט קיסר (48 ש"ח) או פנצנלה (49 ש"ח) וגם קפרזה (44 ש"ח). לקינוח, טירמיסו כמיטב המסורת (44 ש"ח), באסקית כמיטב הטרנד (44 ש"ח) וגם סקטצ'ינה, שזה דרך יפה להגיד בצק פיצה עם נוטלה (36 ש״ח). בגזרת הבירות יש IPA ברודוג מהחבית ב-35 ש"ח לליטר, בלומון (32 ש"ח), באדוויזר (30 ש"ח). בחוץ אפשר לשבת עם המדרכה, בין מחיצות הבנייה ולבהות במסך הגדול שניצב ליד, ומשדר ספורט. כי פיצה שכונתית תישאר פיצה שכונתית, גם אם מסביבה בונים רכבת.
ארלוזורוב 81, ב'-ש', 17:00-23:30