בדרך לנתניה

וכבר חשבתי לסגור מונה ולנסוע הביתה, אבל אני רואה אותה ככה עומדת בחושך, עושה לי, "אתה יכול לקחת אותי לנתניה?" ואני מחדרה, מתאים לי בול

איור: יובל רוביצ'ק
איור: יובל רוביצ'ק
22 ביולי 2015

1.

בחורה צעירה, אני אומר לך, אולי בת 19, אולי בת 20, לבושה שמלת ערב יפה כזאת אבל שרואים לה את כל העסק, אולי בשבילה זה נחשב קלאסה, אבל בשבילי בתור נהג מונית – אני פעם הסעתי את את ריטה, אני פעם הסעתי את השחקנית סי היימן – הם קלאסה! (סיפורו של נהג מונית, שאשתדל לא להפריע לו יותר מדי, ורק אציין שבניגוד לטור שנכתב כאן לא מזמן על הבושה שבנסיעה במוניות, אני אומר: תלוי עם מי אתה נוסע. ויש המשך:)

[tmwdfpad]

2.

וכבר חשבתי לסגור מונה ולנסוע הביתה, אבל אני רואה אותה ככה עומדת בחושך, עושה לי, "אתה יכול לקחת אותי לנתניה?" ואני מחדרה, מתאים לי בול. אני אומר לה 300 שקל והיא אומרת אין בעיה, אבל איך שנכנסת למונית היא מתחילה לבכות. "מה קרה מאמי?" והיא אומרת שחבר שלה עזב אותה ממש עכשיו, ממש איפה שהיא עמדה, ונסע עם האוטו, ואין לה כסף לחזור הביתה, ואני אומר לה רגע רגע – אין כסף? (האיש יודע לספר סיפור, אין ספק; ומה יקרה אם נגיע ליעד לפני סוף העלילה?)

3. 

אז היא אומרת זה בסדר, נגיע לנתניה ידיד שלי יתן לך, והייתי צריך על המקום להעיף אותה מהמונית, אבל לא היה לי לב: בחורה חמודה, רוסיה, רזה רזה עם כל השחור של האיפור נוזל לה על הפנים. אמרתי בסדר, נו, והיא כמעט מנשקת אותי, אני אומר לך אם הייתי יותר מניאק, לא היה חסר הרבה ש… מבין מה אני מתכוון? זה אפילו לא נקרא זנות, זה בחורות שזה הדרך שלהם להגיד תודה, היתה לי פעם אחת כזאתי, כל שבוע הייתי לוקח אותה חדרה־ירושלים־חדרה, ופעם אחת אמרה לי אחרי הנסיעה אני עייפה וזה, אולי תעזור לי לסחוב את התיק? מיד הבנתי מי מה מו. גם הייתי צעיר, יפה, היה לי שיער כמו כרבולת, רק בשחור. וההוא בירושלים במילא שילם על הכל. למה אתה חושב היא נסעה לשם, לשים פתק בכותל? (וזהו. הגענו. נעצרנו. אמרתי, אין מצב שאתה מפסיק עכשיו. אז הוא כיבה את המנוע, והמשיך:)

4.

 הגענו לנתניה, היא מביאה אותי לאיזה סמטה באיזה שיכון אללה יוסטור, אומרת חכה לי פה אני באה עם הכסף. אחרי עשר דקות חזרה עם איזה רוסי בגופיה, שתי מטר רוחב, שרירים של אבו ענתר, קעקועים, עבריין עבריין. עושה לי "תצא". אני אומר לו, לא יוצא. נתן בומבה בחלון עם איזה לום, כל החלון התנפץ עלי, הכל סרוחיות סרוחיות סרוחיות, ואני לוחץ על הגז לברוח – הוא תופס אותי דרך החלון, יד אחת בחולצה ויד אחת נתן לי בוקס שאתה לא מאמין – בוקס אחד, שבר לי את כל הלסת, שיניים עפו, דם משפריץ לי כמו משפרצה כזאתי. טראח נתתי גז, והוא ככה נגרר איזה 50 מטר, וממשיך לתת לי בוקסים תוך שהוא נגרר, כמו טרמינייטור זה, לא נופל! בסוף נפל.

שמתי גז וברחתי, ישר למשטרה. אחרי שבוע קוראים לי, תפסנו אותו. עכשיו ההוא בא עם עורך דין, ויש לו שבע עדים, יעני אליבי. ומי גם כן שמה איתו? הזונה הזאתי. מסתכלת עלי כאילו לא מכירה אותי. אומרת כן כן, הוא היה איתי כל הזמן. אמרתי לה, ככה? אחרי שהייתי טוב איתך? אז כל מה שאומרים עליכם נכון, גם עליכם הנשים וגם עליכם הרוסיות, הכל נכון! ואז היא מתחילה לבכות,

ויוצאת משם, וההוא המניאק אומר לי: "העלבת אותה, תבקש סליחה!" לא מבקש. "תבקש סליחה או שאני מפוצץ לך את הפרצוף!" אמרתי לו ככה בערמומיות: אתה? מי אתה? אתה בכלל יודע לתת בוקס אתה? יה רזה אחד. קפץ על השולחן, רצה להרוג אותי. היו צריכים שלוש שוטרים לעצור אותו. ומה הוא צועק לי? "לא מספיק לך הבוקס שקיבלת, אתה רוצה עוד?" וככה תפסו אותו סותר את עצמו בסתירה פנימית, ועכשיו הוא מחכה למשפט, אולי יקבל שנה בפנים, אולי יותר. והשוטרים אמרו לי כל הכבוד, איך הפלת אותו בפח. אמרתי להם, פי עליכם שאתם לא יודעים את העבודה שלכם, גם כן.

וזהו. נשבעתי שיותר אני לא לוקח בלילה בחורות כאלה. אבל האמת היא לא היתה כזאת רעה. אחרי שסגרו אותו במעצר, יום אחד היא באה אלי לתחנה, ביקשה את המספר שלי, התקשרה, אמרה ככה וככה, אני מצטערת וזה, הוא הכריח אותי.
אמרתי טוב, מה, סלחתי.
אז היא אמרה ככה וככה, בסוף יצא שבאתי אליה, ו…
אתה יודע, בחורה חמודה דווקא. ובכל פנים היא עדיין היתה חייבת לי 300 שקל. אז… (וזהו. שווה לנסוע במוניות או לא? תגידו אתם)