• Facebook
• Twitter
• Email

ב"כותרת" הודיעו בשבוע שעבר כי לא יקבלו תלמידים חדשים לשורות בית הספר, ושהוא ייסגר עם סיום הלימודים של המחזור האחרון. "כותרת" הוקם בשנת 1990 על ידי דב יודקובסקי, עורך "ידיעות אחרונות" ו"מעריב" לשעבר, והיה במשך 24 שנות פעילותו המוסד הרציני היחיד בישראל שהציע הכשרה פרקטית לעיתונאים, במסגרת תוכניות של שנתיים עד שלוש שנים, בדרך כלל בשילוב תואר אקדמי ראשון. להבדיל מחוגי התקשורת השונים באוניברסיטאות ובמכללות, הדגש בכותרת היה על הצד המעשי של התחום – מתן כלים בסיסיים לעבודה כעיתונאי.

עשרות אם לא מאות מבוגרי בית הספר התברגו במערכות התקשורת השונות, ובין הבולטים שבהם ניתן למנות את איילה חסון, צביקה יחזקאלי, ברוך קרא, אמילי עמרוסי, לוסי אהריש, יוסי יהושע ועוד. עם זאת, בשנים האחרונות הלכה והצטמצמה ההרשמה לבית הספר. עוד ועוד עיתונאים מתחילים בוחרים לדלג על ההכשרה המסודרת ולהשתפשף במערכות תוך כדי תנועה. בוגרי כותרת שאיתם שוחחנו מצרים על הבחירה הזאת.

"הלימודים שלי שם במשך שלוש שנים, במקביל לתואר הראשון שלי במזרח תיכון, ממש הסבירו לי איך להיות עיתונאי", אומר הפרשן הבכיר לענייני ערבים של חדשות ערוץ 10, צביקה יחזקאלי, שלמד בכותרת בשנים 94־97, ולימד שם אחר כך במשך שמונה שנים. "כשהגעתי אחרי כותרת לגלי צה"ל כבר ידעתי איך עובדים ברדיו, איך לחתוך, איך להכין ואיך לערוך כתבה. זה כל כך חבל וכואב שהמוסד הזה נעלם מהנוף, כי אין עוד בית ספר שמלמד היום ערכים של עיתונות קלאסית. היום, ברוח התקופה, כולם הפכו לעיתונאי פייסבוק – עיתונאים שלא למדו – ואני חושב שאתה קודם כל חייב לדעת מה זה אתיקה, ללמוד מטעויות שלך, לתת לאחרים לבקר את מה שאתה עושה. עיתונאות, כמו כל מקצוע, צריך ללמוד".

מה עם ללמוד מהניסיון?

"זה נכון שגם ככה אפשר להתקדם, אבל בראייה שלי אדם צריך להגיע כבר למערכת עם מקסימום מקצועיות. בזמני גם היה עניין שראשי מערכות היו פונים לכותרת ומבקשים עובדים. ככה אני למשל הגעתי לגל"צ".

מה הסגירה מלמדת לדעתך על מצב התקשורת בארץ?

"היא בעיקר מראה כמה שהמצב עגום. לכאורה יש כאן המון כלי תקשורת, ולכאורה כותרת אמור היה להיות הכי מבוקש היום, אבל במקום זאת הוא נסגר, וזה כי רמת הדרישות בתחום ירדה, כי כל אחד עיתונאי וכל צלם פייסבוק הוא צלם חדשות. אני עדיין חושב שצריך בתי ספר כאלה, כי בני אדם לא מתעדכנים רק בווטסאפ או בפייסבוק, הם רוצים גם לשמוע עיתונאים ופרשנים מקצועיים. חבל לי שהצעירים שרוצים לעסוק בתחום ויתרו על זה, זה ממש זילות המקצוע".

גם לאמילי עמרוסי, עיתונאית ופובליציסטית "ישראל היום", שלמדה בכותרת בין סוף שנות ה־90 לתחילת שנות האלפיים, עצוב על הסגירה: "הלימודים שם תרמו לי המון. אני זוכרת למשל את הקורסים של הפרשן המשפטי של רשת ב' משה נגבי, שעסקו באתיקה עיתונאית. עד היום אני נעזרת במה שהוא לימד. אני עבדתי גם ברדיו, גם בטלוויזיה ובעיקר בעיתונות הכתובה, ואני יכולה להצביע על שלושה סוגי הכשרה שקיימים היום: יוצאי כותרת, יוצאי גל"צ ויוצאי מקומונים. כשאני נתקלת בקולגות שהוכשרו במקומונים אז לפעמים אני רואה שחסר להם הלימוד המסודר הזה של האתיקה והחוקים".

עמרוסי מספרת שבזמנה זו הייתה גאווה אמיתית ללמוד בכותרת. עד היום הכיתה שלה, שמנתה 14 תלמידים, נפגשת כמה פעמים בשנה ומתחזקת קבוצת ווטסאפ פעילה. כחצי מהכיתה, לדבריה, עדיין עוסקים בתחום. "אני לא חושבת שיש היום פחות אנשים שרוצים לעבוד בתקשורת, להפך – כולם מתדפקים על הדלת", היא אומרת. "אבל כן יש היום נטייה לאנשים צעירים לחשוב שאם הם כותבים טוב אז הם כבר יכולים להיות עיתונאים, וזה קצת מעליב. זה הרבה יותר מכובד ורציני ללמוד את המקצוע, ועצוב שהמקום היקר שאיפשר את זה נסגר".

הדברים של עמרוסי ויחזקאלי מצטרפים למאמר שכתב השבוע ב"עין השביעית" עורך "הארץ" לשעבר חנוך מרמרי. שם טען מרמרי כי הדלדול בהרשמה לכותרת הוא עוד סימפטום של המשבר שפוקד את עולם העיתונות. אולם לא כולם מחזיקים בעמדה הזאת. ינון מגל, כיום עורך "וואלה!" ובעבר כתב צבאי ומגיש "מבט", התחיל ללמוד ב"כותרת" בצעירותו והחליט לעזוב אחרי סמסטר אחד בלבד: "רציתי להיות עיתונאי אז הלכתי לשם, אבל מהר מאוד הרגשתי שהלימודים תיאורטיים מדי. לא כל כך נעים להגיד את זה עכשיו כשהמקום נסגר, אבל פשוט הרגשתי שאני מבזבז זמן. בסוף עשיתי קורס כתבים של 'קול ישראל', שהיה קורס מעשי לגמרי, וממנו התחלתי לעבוד".

בכלל, מגל לא מאמין גדול בלימודי תקשורת בעבור מי שרוצה להתחיל לעבוד כעיתונאי. "היום כשאני מחפש לגייס מישהו לעבודה, תואר בתקשורת או לימודים ב'כותרת' נניח לא אומרים לי כלום. אני בעיקר מחפש המלצות וניסיון. לדעתי, עיתונאי מתחיל צריך להתחיל לרוץ בשדות, להביא סיפורים, לקחת סינקים בשטח, להיות שם בחוץ, לחזור ולעשות את הכתבה. בסוף זו העבודה. ב'כותרת' הרגשתי שזה יותר מדי באוויר".

• תל אביב
• עירוני