בוטל חוק ההתיישנות על עבירות מין בניו יורק. בקרוב בישראל?

תנועת metoo# ממשיכה לקצור פירות, ובניו יורק הבינו את המורכבות של תהליך הגשת תלונה אזרחית. בישראל יש מי שכבר מתחילות להניע את המהלך

הארווי ויינסטין (צילום: Getty Images)
הארווי ויינסטין (צילום: Getty Images)
18 באוגוסט 2019

"לא זכרתי שהייתי בהריון מאבא שלי", סיפרה אחת המשתתפות בפרק של "סליחה על השאלה" עם נפגעות ונפגעי תקיפה מינית, ובמשפט אחד הסבירה מדוע חוק ההתיישנות על עבירות מין הוא חוק ארכאי שיש לבטלו. הקושי של נשים וגברים שנפגעו מינית בילדותם להתלונן על הפוגעים שלהם, בעיקר כאשר הם בני משפחה או אנשים מוכרים, הוא עצום.

"בעבירות מין יש תנאי הבשלה להגשת תלונה", אומרת לילך בן עמי, רכזת הפרקליטות במרכז הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בתל אביב. "הטראומה המינית מושתקת וסובבת סביב הסוד, יש אלמנטים של אשמה ובושה, ולכן לוקח זמן עד שמי שעברה פגיעה יכולה בכלל להודות ולהכיר בה. רק אחרי שהנפגעת מעבדת את סיפור הפגיעה היא מסוגלת להתלונן, ואלה תהליכים שיכולים לקחת שנים".

מדינת ניו יורק הכירה במורכבות של המצב הזה, ובתחילת החודש ביטלה את חוק ההתיישנות על עבירות מין לתקופת ניסיון של שנה. מה זה אומר בפועל? שגברים ונשים שנפגעו מינית בילדותם יוכלו לתבוע באופן אזרחי את הפוגעים שלהם ללא מגבלות חוק ההתיישנות. זוהי בשורה חריגה, משמחת ומרגשת עבור הקורבנות, ואם הפיילוט ילך כמצופה אלפי תלונות צפויות להיות מוגשות, ובתקווה – החוק ישתנה לתמיד.

"חוק ההתיישנות נשען על רציונל מטופש"

החקיקה החדשה של מדינת ניו יורק היא הזדמנות להתבונן בחוק ההתיישנות הישראלי. בגדול, החוק בישראל קובע כי לא ניתן להגיש תביעה אזרחית נגד הפוגע בחלוף 7 שנים מאירוע הפגיעה. חריגה לכך היא פגיעה מינית בקטין או קטינה, בה חלון 7 השנים נפתח רק עם הגיעם לגיל 28, כלומר, ניתן לנקוט בהליכים עד גיל 35 (ישנן החרגות נוספות לקראת הנפגעת ולכן כדאי להתייעץ עם עו"ד). במילים אחרות, אם אשה נפגעה מינית בגיל 10, בגיל 35 היא עדיין יכולה לנקוט בהליכים. אבל מה קורה אם היא מעוניינת להתלונן בגיל 36?

"בעיקרון היא לא יכולה לעשות כלום, לא אזרחית ולא פלילית", מסבירה בן עמי. "לפעמים נשים במצב הזה מגישות בכל זאת תלונה והמשטרה חוקרת, אבל זה לא הסטנדרט. יש נשים שיודעות שיש התיישנות על המקרה שלהן, אבל עצם הידיעה שהאדם ייחקר באזהרה ותהיה להן הזדמנות להתעמת איתו היא משמעותית. הרבה פעמים הנפגעת מתהלכת בתחושה קשה של אחריות כלפי נפגעות שהיו לפניה ואולי גם אחריה, והחובה האזרחית והמוסרית היא לבוא ולהגיד: אני מתריעה על הבן אדם הזה".

"חוק ההתיישנות נשען על רציונל מטופש", מוסיפה עו"ד איילת רזין בית־אור, היועצת המשפטית של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית. "ההנחה היא שאם בן אדם ביצע פשע לפני שנים רבות, היום יש לו איזו זכות מוקנית לדעת שהוא שם את עברו מאחוריו. ההתיישנות למעשה אומרת: פג תוקפה של העבירה, היא לא מעניינת חברתית או משפטית. אני ממש לא חושבת שזה נימוק שיש בו טעם, בטח לא מול האינטרסים הציבוריים וכשיש כל כך הרבה אמצעים טכנולוגיים לפענוח בימינו. התוצאה היא איומה, זה אומר שאנחנו נותנים לאנשים שפגעו מינית להסתובב חופשי".

"לעזוב את נוורלנד"
"לעזוב את נוורלנד"

ביטול חוק ההתיישנות בניו יורק נשען במידה רבה על תנועת metoo# ועל שערוריות שהיו למעשה פיגועים המוניים של תקיפה מינית בארה"ב, עם תוקפים דוגמת ג'פרי אפשטיין, הארווי ויינשטיין ומייקל ג'קסון (לכאורה). ברוב השערוריות הללו חלה התיישנות על הפגיעות המיניות והן היוו את המצע להבנה שעבירת מין היא עבירת מין, גם אם התרחשה לפני שנים. במקביל, גם בארץ הולכת וגדלה המודעות לתקיפות מיניות, אבל האם הפיילוט של ניו יורק יכול לקרות גם אצלנו?

"אני מאוד בעד החוק הזה ונפעל כדי להחיל אותו גם בארץ", אומרת רזין בית־אור. "ההתיישנות ביסודה היא תפיסה שלא מותאמת לזמנים של היום ולטכנולוגיה העכשווית. תחשבי על נאנסת ששמרה את השמלה שלה מערב התקיפה, או אפילו על מוניקה לוינסקי, למשל. יש לה כאן ראיה מלפני 30 שנה, והיום יש את היכולת לפענח אותה ולהשתמש בה משפטית. אז למה למנוע מהנפגעות ומהציבור למצות את הדין עם פוגעים? אנחנו הרי יודעות שבפעמים רבות הפוגעים הם סדרתיים".

מה תגידי לאנשים שאומרים שבעקבות החוק הזה יוגשו תלונות שווא?
"ש־84 אחוז מהתיקים האלה גם ככה נסגרים, ובמקרים של מילה כנגד מילה הסטטיסטיקה היא לרעת הנפגעת, אז המבחן צריך להיות ראייתי. אם יש ראיות, שיחקרו ויגישו כתב אישום, לא משנה כמה שנים עברו".

רזין בית־אור מספרת על אישה שלוותה על ידי האיגוד לאחרונה עם מקרה שהוא דווקא במישור הפלילי, אבל מבהיר את הנקודה: "עליזה נפגעה על ידי קרוב משפחה והיה פוטנציאל ראייתי בתיק שלה. אין מוסד שהיא לא עברה בו, בכל מקום היא הרימה תמרור אזהרה והיו ראיות, אבל פשוט לא התייחסו אליה. ואז, בחלוף שנים רבות, ואחרי שהיא התרחקה מהמשפחה הפוגעת, היא ניגשה להגיש תלונה בגיל 38 וחצי, כשחצי שנה לפני כן למעשה פג תוקף העבירה (כאמור, מדובר בהליך הפלילי ולא באזרחי – ע"ו). זה מקרה שבו לו היו פותחים בחקירה יכול היה להתגבש תיק בקלות, היו המון ראיות. אז מה אם עברו הרבה שנים?"

נפגעת מין בעדות בוועדת חוקה

הארכת תקופת ההתיישנות בעבירות מין – כי הגיע הזמן (פוסט מתעדכן)בשעה זו מתקיים דיון בוועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת על הארכת ההתיישנות בעבירות מין, שסופו אמור לצאת נוסח לתיקון חוק.בדיון המקדים שהתקיים בשבוע שעבר שמחנו לגלות כי גם במשטרה, בפרקליטות ובמשרד המשפטים מבינות כבר שחייבות להאריך את תקופת ההתיישנות על עבירות מין, כך שנראה שכרגע, השאלה היא פחות אם תהיה הארכה, ויותר כמה הארכה תינתן. עמדתנו, באיגוד מרכזי הסיוע, היא כי יש לבטל כליל את ההתיישנות בעבירות מין שנעברו בקטינים, ולהאריך משמעותית את פרק הזמן להגשת תלונה בעבירות מין שנעברו בבגירות. בסרטון: חלק מהעדות של עליזה, פונה של מרכז סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית – השרון, מהדיון בשבוע שעבר. עליזה עברה התעללות מינית חמורה בידי אביה במשך שנים ארוכות, עד תחילת שנות העשרים לחייה. בגיל 38 וחצי היא הגישה נגדו תלונה במשטרה – אך התיק נסגר, בשל חריגה של כמה חודשים מגבול ההתיישנות. בשביל שתיקים לא ייסגרו בשרירותיות שכזאת, אנחנו צריכות את תיקון החוק הזה. בהמשך היום נעדכן את הפוסט, בהתאם לנוסח תיקון החוק שיתקבל.

פורסם על ידי ‏איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית‏ ב- יום חמישי, 27 בדצמבר 2018

יש סיכוי שישראל תיישם את ביטול החוק?
"אני לא אסכים לקבל שום מצב אחר. מה שטוב לניו יורק טוב גם כאן. אמנם מדובר בהליך האזרחי בלבד ומה שעל הכף פה הוא הפיצויים הכספיים – אני הייתי רוצה לבטל את ההתיישנות גם בפלילי – אבל זו עדיין פריצת דרך חשובה. קיבלתי כבר חומרים מניו יורק, עם דיווחים על הגשת תביעות נזיקיות, וגם שלחנו את הצעת החוק לחברות הכנסת המכהנות שעובדות עם מרכזי הסיוע, בידיעה ברורה שמבחינתנו זה אחד מנושאי הדגל שבכוונתנו לקדם במושב הקרוב".

לתמיכה רגשית ומשפטית עבור נפגעות ונפגעי תקיפה מינית התקשרו: 1202 (קו נשים), 1203 (קו גברים)