שף נרקיס אלפי לא נותנת לטיל האיראני לשבש את התוכניות שלה

יום הולדת הוא בדרך כלל סיבה למסיבה, אבל בישראל הרי אי אפשר לתכנן מעבר ליממה הקרובה, וגם זה לא תמיד. חגיגות השנתיים לפתיחת ביינה תוכננו לחודש יולי, ואז פרצה מלחמה עם איראן. טיל שנפל ברחוב אלנבי גרם לנזק קל יחסית, אך החשק לשמוח התפוגג. "ביינה נפצעה חלקית. רוב החלונות נשברו אבל למזלי הנזק לא היה גדול מאוד", אומרת השפית נרקיס אלפי. יחד עם שותפתה שלי גרבלר פינו השתיים את השברים וחזרו לעבודה במשנה מרץ.

כמה מרץ? עד כדי כך שאת השיחה איתה אלפי מתזמנת להפסקה בין משמרות, בדרך לדירת חברים שמתגוררים בסמוך למסעדה. "אני גרה ברמת גן, ובימים של משמרת כפולה אני עולה אליהם, מתקלחת ונחה קצת. מקלחת זה פינוק. יש ימים שגם זה לא קורה", היא צוחקת, ומספרת שיום עבודה שלה מתחיל בעשר בבוקר ומסתיים לקראת חצות. מי שחשב שחיי שף מסתכמים בהסתחבקות עם אורחים והשקות נוצצות, שיחשוב שוב.

שום דבר בחזותה של אלפי אינו מסגיר את הניסיון והוותק. בגיל 38 היא מחזיקה ברזומה שכמו מסמן וי על המסעדות הטובות ביותר בעיר לאורך השנים: כתית והמזללה, סנטה קתרינה של תומר אגאי ואיגרא רמא של ענר בן רפאל־פורמן, שקוף (מסעדת קונספט שהקדימה את זמנה) ופושקין של שף גלעד פלד, שכיום מוביל מסעדת שני כוכבי מישלן בשווייץ. במשך שלוש שנים היא שימשה סו שף של אייל שני בצפון אברקסס, והתגוררה חצי שנה באמסטרדם לקראת פתיחת מסעדת Samhoud places& של מושיק רוט. "רציתי ללכת לדה בסט, להתחיל ברמה גבוהה. אני יודעת שאני אנדרדוג אבל יש לי קבלות שאין להרבה שפים בגילי. וזה חשוב כי למדתי להתמודד, בעיקר עם אספקטים שקשורים בניהול", היא מסבירה.

>> מי צריך פיין דיינינג: 36 מסעדות הקז'ואל הכי מומלצות בעיר
>> העיר הטעימה: 31 מקומות מומלצים לאכול ולשתות טוב בחיפה

ההשראה ששאבה מהמנטורים, כך היא מספרת, מלווה אותה עד היום. "בטעמים השפיע עלי תומר אגאי, שמבשל נדיר ואותנטי, והאסתטיקה באה מכיוון מושיק וענר. ואז שילבתי ביניהם כי רציתי שהתפריט לא יהיה פיין מדי וגם לא קז'ואל, אלא באמצע". נקודת האמצע הזו, בתוספת צניעות לא מזויפת והכרה בערך עצמי, מלווה את אלפי לאורך כל הדרך. מסיבה זו היא בחרה לקרוא למקום ביינה. "עבדתי אצל שפים גדולים שסגרו ופחדתי מהמילה מסעדה. הטייטל 'בר' לא התאים, כי אני עושה אוכל של מסעדה ולא מכירה משהו אחר. אז החלטתי להתחכם עם עצמי ועם הקהל וקראתי למקום ביינה, בין לבין".

בתחילת דרכה ביינה סבלה ממחלות ילדות מוכרות. חברה אמרה לאלפי שהאוכל "מיינסטרימי מדי" וגם התקשורת לא פינקה ("שגיא כהן מעיתון הארץ עשה לי שחור"), אך כל זה לא ריפה את ידיה. במקום זאת היא בלעה את העלבון וניגשה לתקן את הכשלים. "התחלתי לחשוב איזה אוכל אני רוצה לבשל. נקודת המוצא הייתה אוכל טעים, אבל עם הזמן הביטחון גבר. יש לי את ההעדפות ואת הטעם שלי, אבל כשמנה מקבלת מחיאות כפיים אני יודעת שניצחתי. בסוף בשביל מי אני מבשלת? בשביל הכפיים. מי שאומר אחרת משקר או מחרטט".

מתוך הבנה זו, מנות שאלפי הייתה בטוחה בהן עברו פירוק והרכבה מחדש. כך הפך טרטר שייטל לכוכב התפריט ולמנה הנמכרת ביותר במסעדה. "יומיים לפני הפתיחה שלי ואבא שלה טעמו ואמרו שהוא בסדר, ושיש מנות יותר טעימות. לי בינוניות לא מספיקה, והלכתי לישון בחרדות. למחרת בבוקר ביקשתי מהשף התפעולי שיכין חלות בריוש קטנות, הוספתי חריף ובניתי את המנה בצורה שונה. אני כל כך שמחה שהקשבתי להם. יש לקוחות קבועים שאפילו מזמינים טרטר לקינוח".

למרות הקז'ואליות, הקהל הצעיר והמוזיקה הרועשת, הבישול של אלפי ממצב את ביינה במשבצת מסעדות שף – ואחת הטובות שבהן. יש לה יד עדינה ובוטחת, שאינה חוששת לשים בתפריט אחד רביולי פטיסייר תירס וקבב טלה עם סלט טורקי וחריף. אותה דואליות משתקפת גם במנות עצמן, למשל שיפוד שקדי עגל ברוטב קרמל ברנדי, שילוב של חריכת פחמים ועידון צרפתי. עם ההצלחה בא התיאבון, ואלפי וגרבלר כבר עובדות על "קוטה" – מקום חדש שגם הוא בין לבין: פיצריה ("אבל לא נפוליטנית. אני לא מתחברת לבצק הרטוב הזה") ומנות ראשונות מושקעות, נקניקים בעבודת יד וסלטים מיוחדים.

אותו טיל איראני שפגע בביינה עשה שמות גם במקום החדש, שבעבר פעל בו סניף של מאפיית שרויטמן. החזית היפה נהרסה כולה ואלפי נאלצה להיכנס לשיפוץ מקיף. "חתמתי על החוזה לפני המתקפה האיראנית, ואם המצב היה שונה אולי לא הייתי פותחת, אבל אצלי זה 'נגעת נסעת'. להגיד שזה חכם? להיות פה זה לא חכם", היא פוסקת, ומספרת שהפתיחה מיועדת לחודש ינואר, בתקווה שלא יהיו עוד אירועים ביטחוניים שיחבלו בלו"ז.

"חברה שאלה אותי מה הייתי רוצה להיות אם לא הייתי שפית, ועניתי לה שרת התחבורה, כי היא מרוויחה מלא כסף ולא עושה כלום. איך יכול להיות ששביל אופניים נגמר באמצע ונכנס לנת"צ? כי אין מחשבה. שיתנו לי לנהל ואני בטוחה שאעשה שירות טוב לכולנו. זה בטוח פחות מסובך ממסעדה, להאכיל 30 איש ולהתפלל שיישאר רווח בסוף החודש".
ביינה, טשרניחובסקי 4, תל אביב