גם אם נמאס לכם מברים סודיים, הבר החדש בדיזנגוף שווה ביקור
הקטע של העיר הזאת עם מיזמים סודיים כבר מעייף, אבל הג'וזפין בייקר שמתחבא בקומה העליונה של הרוזה פארקס הוא אחד המקומות הכיפיים שיש
את התקופה האחרונה של מקומות הבילוי הליליים בתל אביב ראוי לכנות ״מטריושקה״. אחת לכמה זמן אנחנו שומעים על עוד בר סודי שנפתח בתוך בר או מסעדה מוכרים (למשל המושו בק-פה האנוי והג'ין קלאב סופרים בדנים). עכשיו הגיע תורו של הג'וזפין בייקר.
כדי להגיע לבר, הקרוי על שם הזמרת הצרפתייה-אמריקאית ופעילת זכויות האדם, צריך לקבל טיפ מיודעי דבר. הוא שוכן קומה אחת מעל הרוזה פארקס (פעילת זכויות אדם נוספת) הוותיק והמוכר בדיזנגוף פינת ירמיהו. בניגוד לרוזה, הג׳וזפין מגדיר את עצמו כבר קוקטיילים המגיש מנות שף גורמה ממטבחו של השף קובי בן לולו. כמו יתר ברי המטריושקה, גם הג׳וזפין בייקר מתאמץ לשמור על מעטה של מסתוריות וחשאיות, שגורם למבקרים להרגיש קצת כמו שתיינים בתקופת היובש.
וכך, כשהגענו לפינת הרחובות דיזינגוף ירמיהו, הרמנו את הראש ומצמצנו בעיניים במטרה להבין איפה נמצא הבר החדש. אדם מסתורי לא פחות יצא אלינו מכיוון הרוזה פארקס, ומיד שאל אם אנחנו מחפשים את מה שחיפשנו. הוא הוביל אותנו אל המדרגות לקומה העליונה (ממש ליד השירותים, למי שמתמצא ברוזה), וטיפסנו עד שנגלה אלינו הג׳וזפין במלוא הדרו: מקום לא גדול, מעוצב בקפידה. ליד שולחנות עגולים וגבוהים ישבו זוגות, והיתה אפילו חבורה צוהלת שחגגה שם יום הולדת. אנחנו התיישבנו על הבר.
מיד כשהתיישבנו חייכה אלינו הברמנית חיוך גדול. ״אני אור, נעים מאוד״, היא אמרה והושיטה יד, ותכף שאלה לשמותינו. בהמשך התברר שהיא לא רק ברמנית אדיבה, אלא גם המנהלת של המקום. ניסיון החיים לימד אותנו שגם כאן מדובר במגמה, גישה ידידותית מאוד מצד הצוות. האמת, נחמד (ללקוחות שאינם סוציופתיים). אור הגישה לנו תפריטים, שאלה אותנו כמה שאלות לגבי העדפותינו האלכוהוליות, וידעה מיד מה להמליץ. עבורי רקחה קוקטייל בשם De Dixie Steppers בגרסא שונה מזו המופיעה בתפריט, שכללה וודקה, ברנדי משמש, ליקר תפוזים ולימון (48 ש״ח). מעליו פיזרה אבקת זהב והוסיפה פרח. ההגשה היתה כל כך אסתטית ולטעמי, שחשבתי שבלה חדיד צריכה ללבוש שמלה דומה למט גאלה. הקוקטייל השני שנבחר היה Medal of The Resistance שכלל וויסקי סקוטי, אמרטו, ליקר וניל, לימון, בזיליקום, ומיסט מעושן (49 ש״ח). הוא הגיע בכוס גבוהה שהתאימה לטעמו המתקתק, שהזכיר ג׳ינג׳ר מיובש ומסוכר. רק אכתוב שהוא נלגם כולו בארבעה שלוקים, והמבין יבין. היה עדיף אם בתפריט היה כתוב מה בדיוק סוג המשקה המוגש (כלומר, איזה סוג של וויסקי וכדומה), למרות שהברמנית ענתה על השאלות באדיבות. לצד המשקאות נשנשנו ״גרביטציה״ – קרפצ׳ו סלק עם גבינה כחולה, פקאן מסוכר, שמן בזיליקום, בלסמי מצומצם ומיקרו אפונה (36 ש״ח). אני מכתירה אותו בתור הנשנוש המושלם לצד קוקטיילים: קליל, לא משתלט ומיוחד. קינחנו עם קוקטייל Too Skiny Too Dark (וויסקי אירי בהשרייה של קפה שחור, בנדיקטין, קציפת מסקרפונה ובן אנד ג׳ריס (49 ש״ח). הוא היה מעט כבד לנו, אז מזל שחלקנו. הקצפת הטעימה הפכה את הקוקטייל לראוי לקינוח.
האווירה במקום היתה צעירה ומשוחררת ועם זאת על רמה. כלומר, יתאים גם לדייט אינטימי שרוצה להרשים, אבל גם לערב עם חברות מהתואר לפכ״ם. התחושה היתה שמגוון האנשים שיכולים להנות בג׳וזפין הוא רחב, כל עוד הם לא חושבים שלגיטימי לצאת מהבית בהאוויינס. נראה שהג׳וזפין בייקר עומד ביומרות של עצמו, וזה לבדו מרשים מאוד.
הווייב: כיף על רמה
מרים: עיצוב, אווירה, שתייה, אוכל, שירות. כל מה שאפשר לצפות מבילוי
מוריד: רחוק ממקומות הבילוי הרגילים
מתנגן: מוזיקה שחורה אך לא אחידה
מה חוגגים: את חופשת הסמסטר
דיזנגוף 265 תל אביב, 054-8810188, ראשון-חמישי ושבת: 20:00 עד לקוח אחרון, שישי: 21:00 ועד לקוח אחרון