פוליטיקה? עכשיו? כולם טועים ב"בית הדרקון". בעיקר היוצרים
אחרי פרק אחד של דם, אש, תמרות עשן ודרקונים מתים, עצרו יוצרי "בית הדרקון" את העלילה בחריקת בלמים ועברו לסדר מחדש את הכלים על הלוח. דברים יצטרכו לזוז מאוד מהר וחזק בפרקים הבאים כדי לפצות על הפאוזה הזאת. מתברר שפוליטיקה צריך לדעת לעשות (ולא, לא מספיק שראינירה עושה את הביבי)
הפרק הקודם (והמצוין) נגמר בדם, אש ותמרות עשן, עם מלך שנפל מהשמיים ומלכה שמעולם לא הייתה שנרצחה על ידי אאימונד והדרקון שלו, ווייגאר. באופן טבעי, הפרק של השבוע היה השקט הרגוע יחסית שאחרי הסערה. אף אחד חשוב לא מת, אין כבר כל כך הרבה דם ומשמעותית פחות דרקונים, אבל זה פרק שחוזר אחרי הקרב לאלמנט הבסיסי ביותר של "משחקי הכס" – ובעצם למהלך המשמעותי ביותר בכל מלחמה, אם מישהו שכח – המשחק הפוליטי כמובן.
>> המנוחה ואני: הצטלמתי עם שאנן דוהרטי. זה היה רגע השיא של חיי
>> מאסטר בטלוויזיה: מצעד 20 הסדרות הכי טובות על המסך כרגע
כזכור, ההשלכות של הקרב על "קן העורב" לא היו ברורות בפרק הקודם בשל ההרס וכמות הנפגעים הגדולה בשני הצדדים. למעשה לפי הספר, בצד של השחורים נפגעו 100 חיילים לצד רייניס ומלייס, ואצל הירוקים איבדו לא פחות מ-800 חיילים לצד הפציעה של אאיגון והדרקון סאנפייר. ועדיין הירוקים הצליחו לכבוש את "קן העורב". אחרי כל הבלגן הזה קיבלנו פרק שעל פניו ליטרלי על מי מנוחות (ומנוחים), אבל עכשיו כל הכוחות מתארגנים מחדש אז כדאי לעשות קצת סדר.
המוות של רייניס משפיע על כל הממלכה
במעלה המלך סר קריסטון קול וגווין הייטאוור שבים לעיר עם הראש של מלייס, אחד הדרקונים הכי חזקים בצבא של ראינירה. קול ציפה לראות כמובן תשואות על הניצחון, אך תושבי העיר מסתכלים ורואים סימן רע לבאות. זה מעיד על חוסר ההיכרות של קריסטון קול כימין המלך עם העם ועם אמונותיו. את אאיגון מבריחים אל תוך העיר כדי לייצר תמונת ניצחון. בזמן שאאיגון מחוסר הכרה, אאימונד מתחיל לעשות צעדים כדי להתקרב אל הכתר וגם מצליח בהם. נדמה שאליסנט מפחדת מגורל הממלכה תחת אאימונד, ודי בצדק, והיא מציעה לשמש כממלאת מקום עד שאאיגון יחלים.
כל המועצה מתנגדת פה אחד לרעיון הזה ולמעשה רומסת אותה. אאימונד שככל הנראה הגיע מוכן, משתלט מיד על המועצה וממונה תחת התואר "נסיך-עוצר", מהלך שזיהינו ניצנים שלו בפרק הקודם. אליסנט מבינה שאין לה כוח אמיתי, שכל הכוח שצברה נבע מבעלה שאפשר לה להנות ממנו, וכעת היא תצטרך לחשוב איך למשוך בחוטים ולנסות לכוון את המפלצת שיצרה בדמות אאימונד לטובתה. זה לא משנה אפילו שהיא הכי מנוסה ברזי השלטון וכנראה תדע לשלוט טוב יותר מאאימונד.
בקיצור, המצב במעלה המלך לא טוב. הרעב גובר והמלך בפועל, אאימונד, חוסם את כל הדרכים לתוך העיר ואל מחוצה לה, עוד מהלך שמערער את אמון הציבור בשלטון. נראה שמנוף הלחץ על כס המלכות גובר ככל שהזמן עובר, ובקרוב נראה גם את מחאות השמאל – סליחה, מחאות הנתינים, אל מול השלטון הנורא שאאימונד יביא על הממלכה. יש בי גם צד שמקווה שהוא יהיה טוב בתפקיד המלך. זה באמת יהיה מפתיע.
דאמון הופך מנכס לאפס
חזרנו שוב להארנהול ודאמון כבר מבהיר שהוא לא מגייס את הצבא עבור ראינירה, אלא עבור עצמו. השאיפות של דאמון למלוך על ווסטרוז ברורות מהפרק הראשון. דאמון נותן ללורד בראקן את האפשרות לכרוע ברך או למות, אבל בני בראקן מסרבים להילחם לצד בית בלאקווד. דאמון אומר שהוא בא לאסוף חרבות, לא גופות, מה שמזכיר את הציטוט של דאינריז טארגאריין: "אני לא כאן כדי להיות מלכת האפר" (ציטוט שהיא הפרה כמובן והפכה זמן מה אחריו למלכת האפר).
דאמון שוב שוקע לתוך הזיות, והפעם על כך שהוא שוכב עם אמא שלו, בדיוק כמו המלך אדיפוס ששכב עם אמו ורצח את אביו, אבל בפועל הוא למעשה מרחיק מעצמו את המלוכה כשהוא נותן לבני בלאקווד לעשות ככל העולה על רוחם לבני בראקן, וכל הלורדים של ארצות הנהר הגיעו באמצע הלילה כדי להגיד לדאמון שהם לא יעקבו אחר עריץ.
דאמון נשאר ללא צבא משמעותי והצעדים הראשונים שלו כטוען לכתר לא מוצלחים במיוחד. קצת מבאס לראות את ההתפתחות הזאת אצל דאמון, מנכס לאפס, מי שהתחיל בתור דמות מבריקה ואכזרית ועכשיו עושה טעויות של טירון. מזל שראינירה שולחת את לורד ברום לבדוק מה שלום בעלה.
ראינירה עושה את הביבי
ראינירה מתמודדת שוב עם המועצה המרדנית שלה. הפעם הלורד ברום טוען שהיא נשית מדי בשביל להבין את רזי המלחמה. ראינירה ממהרת לתקן אותו וטוענת כי גם הוא לא מכיר את שדה הקרב מי יודע מה, וזה נכון. הנסיון הצבאי של כל הדמויות דל, כי מאז שסבא של ראינירה שלט בממלכה הייתה תקופת שלום מאד ארוכה. בתגובה ראינירה עושה את אחד התרגילים הקבועים של ביבי – היא לוקחת את האיום הכי גדול מבין קרוביה, להלן לורד ברום, וממנה אותו לתפקיד מרוחק כדי שלא יפריע בדרכה כאילו היה דני דנון.
ג'ייס בינתיים קושר קשרים עם בית פריי וריינה טארגאריין, בתו של דאמון, מנסה את יכולותיה הדיפלומטיות על ליידי ארין קצרת הרוח בקן הנשרים. ג'ייס חוזר לאמו שמודה לו על הצעד בו נקט וביחד הם מבינים שיש המון בני תערובת טארגאריינים שדמם התערבב לאורך השנים ועדיין – זה דם דרקונים. ההתפתחות הזאת תחזק את צי הדרקונים של ראינירה, אבל באותה העת היא שולחת לורד מרדן לבעלה המרדן. נותר רק להניח שזה יחזור אליה כמו בומרנג אם ברום יצטרף לדאמון, הרי גם ככה הוא מדגיש בכל ישיבת מועצה כמה הוא היה מעדיף שגבר ישלוט.
סיכום הפרק: כולם רצים במקום
אמרנו רגוע? לא התקדמנו הרבה, הכלים הסתדרו מחדש על לוח המשחק אחרי רעידת האדמה של הפרק הקודם, אליסנט נותרה מבודדת במועצה עכשיו כשאאימונד השתלט על הכס, דאמון אוכל סרטים בהארנהול, ראינירה לא מאוד מבריקה בתכנוניה, ואפילו לא דיברנו על זה שלורד קורליס נבחר לתפקיד יד ימינה של ראינירה, דבר שיאזן את כוחה במועצה, כי לא בטוח שזה משנה משהו. כולם קצת רצים במקום. שלושת הפרקים הבאים צריכים להיות ממש ממש טובים ולהתקדם הרבה יותר מהר כדי לפצות על הפרק הזה.
רשימת המתים: כמעט ריקה!
לא מת מישהו חשוב, רק כמה איכרים, נשים וילדים מבית בראקן שאפילו לא רואים בכלל על המסך. במקום לעמוד דקת דומיה לזכרם, נדבר על מי אנחנו רוצים שימות בפרקים הבאים: סר קריסטון קול. בבקשה תנו לי רק את ראש של קריסטון קול ואני אהיה מרוצה.