למה כולם פתאום לומדים יין
רונן ארדיטי וגל זוהר, מקימי השלוחה הישראלית של בית הספר הלונדוני wset מספרים למה לכולם פתאום דחוף ללמוד על יין ומה עשתה הקורונה לצריכת היין שלנו
עד הסגר הנוכחי, הגיעו מדי שבוע לכיתה במתחם במתחם we work ברחוב שוקן כ-20 תלמידים. מנהלת שיווק בחברה גדולה שפרשה מעבודתה, יזם היי טק, זוג פסיכולוגית ורופא ראומטולוג, מלצרית יין באחד הברים הפופולריים בעיר, בעלת מיזם של יין לאירועים ובעלים של מסעדה אסייתית ברמת השרון. במשך שלוש שעות הם טועמים שישה יינות, מנתחים בדקדקנות את צבעם ואת פרופיל הארומות והטעמים שלהם ולומדים על איזורי יין מרכזיים בעולם ועל זני ענבים. הם מתעמקים במפה של בורגון ובשיטות סיווג היינות שלה, שומעים על תנאי האקלים של דרום אפריקה והשפעתם על זני ענבים שונים ולומדים על ההבדלים בין היינות המבעבעים של ספרד ולבין אלו הנעשים באיטליה.
אם גם לכם נדמה שכולם פתאום שותים יין ומדברים על יין, אתם לא טועים. קרוב ל-1400 תלמידים כבר עברו בקורסים השונים של בית הספר ליין W, וארבעת המחזורים הקרובים – שעדיין לא ידוע מה יעלה בגורלם בעקבות הסגר – מלאים עד אפס מקום.
בית הספר W הוא הנציגות הישראלית של בית הספר הלונדוני wset, אחד ממרכזי ההדרכה המובילים בעולם בתחום היין והמשקאות האלכוהוליים. הוא הוקם לפני שלוש שנים וחצי בידי המסעדן בדימוס רונן ארדיטי (בליני) ואיש היין גל זוהר. הם הכירו כשזוהר היה יועץ היין של בליני, ולאחר שארדיטי הקים את מסלול ההכשרה ללימודי מסעדנות בבית הספר שנקר, זוהר פנה אליו והציע לו לפתוח את הנציגות הישראלית של בית הספר ליין.
בית הספר מציע ארבע רמות לימוד, והרמה הפופולרית ביותר היא רמה 2, שבסיומה התלמידים נבחנים ומקבלים סיכת דש ותעודת הסמכה. עד כה כבר נלמדו בארץ 70 קורסים של רמה 2 בתל אביב, ירושלים וחיפה ועוד 17 קורסים של רמה 3 המתקדמת יותר.
שיטת הלימוד הפרונטלית הכוללת טעימת יינות במהלך השיעורים עמדה להם לרועץ כשהתחיל הסגר הראשון. ״זה תפס אותנו באמצע קורס״, מספר ארדיטי. ״לעשות שיעור בלי לשתות את היין זה נוגד את כל מתודיקת הלימודים של בית הספר, לכן תוך שבועיים התארגנו על אריזות ושלחנו לתלמידים את היינות לטעימה הביתה, והמשכנו את הלימודים באופן מקוון״.
כיום, עמוק בתוך הסגר השני, נראה מובן מאליו לקבל בקבוקי יין הביתה אבל בתחילת אפריל עוד מדובר היה בקונספט חדשני ״פתחנו את הבקבוקים בבוקר ומזגנו בעצמנו לבקבוקים קטנים, השליחים הגיעו בצהריים והביאו לאנשים את היין עד הערב״.
הצורך לעבוד באופן מקוון הוליד יוזמות נוספות ומבורכות הממשיכות עד היום: שלל אירועי טעימה הנערכים בפייסבוק לייב והכוללים ערכות טעימה הנשלחות לבתי המשתתפים ״זה לא מחליף את הלימוד הפרונטלי שיש לו הרבה כוח״, אומר ארדיטי. ״אבל זה כן מאפשר לנו להמשיך איכשהו את הפעילות גם בזמנים של סגר״.
זוהר: ״היינו הראשונים שהתחילו עם סדנאות וטעימות יין מקוונות, פשוט כי היינו חייבים, אבל אנחנו מקפידים לעשות את זה הכי טוב שאפשר בלי לעגל פינות. זה לא בזום אלא באיכות שידור, עם מצלמה מקצועית והמדריכים שלנו שהם סופר מקצועיים״.
מה תעשו עם הקורסים המלאים של החודשים הקרובים?
ארדיטי: ״גילינו שאנחנו מתמחים בניהול בתנאי אי וודאות. להחליט מה לעשות בעוד שלושה שבועות זה רחוק מדי. נגמור את חול המועד סוכות ונראה מה הלאה״.
מה מייחד את המתודיקה של wset?
זוהר: ״קודם כל הם אנגלים, אז הם מאוד מסודרים. שיטת הטעימה מאוד מובנית וכל דבר נכנס למשבצת. יש חיבור נכון מאוד בין השיטה לבין מה שקורה בעולם האמיתי – אתה לומד לטעום לפי השיטה ואז טועם בשיעור עצמו את היינות ופתאום הכל מתחבר. בסוף כל קורס יש מבחן ככה שהדברים לא נשארים באוויר. ויש סטנדרטיזציה – סטודנטים של בית הספר בהונג קונג, בלונדון ובאוסטרליה – בית הספר פועל בשמונים מדינות – לומדים בדיוק את אותו החומר באותו הסדר ובאותה השיטה״.
ארדיטי: ״אני כחובב יין הרגשתי שלמדתי שפה חדשה. אתה נכנס לחנות יין או קורא תפריט יין במסעדה ופתאום מבין מה אתה רואה ודובר את השפה הזאת״.
בספרי הלימוד של בית הספר, הנכתבים באנגלית, אין אזכור לישראל ״אנחנו עובדים על זה ומקווים שבקרוב יכניסו את ישראל לרמה 3 שהיא רמה יותר מפורטת של איזורי יין״ אומר זוהר. ״עכשיו זו התקופה החדשנית והמעניינת ביותר שידע עולם היין הישראלי וכמרכז הדרכה אנחנו עושים הרבה מאוד פעילויות עם ייננים מקומיים – החל בטעימות וסדנאות יין וכלה בביקורים ביקבים ובכרמים בזמן הבציר, וגם מקפידים להטעים יינות ישראלים במסגרת הקורסים״.
מה פרופיל התלמידים שלכם?
ארדיטי: ״זה הדבר הכי יפה בכל הסיפור. כשהתחלנו את הפעילות הגיעו בעיקר הקהל המסורתי של חובבי יין – גברים, מעל גיל חמישים, שיש להם כסף ופנאי להתעסק ביין כתחביב. ככל שהזמן עבר הצטרף קהל צעיר יותר וכיום התלמידים מתחלקים באופן שווה לצעירים ומבוגרים, גברים ונשים, והרבה מאוד אנשים שהם חובבים ולאו דווקא מתעסקים ביין באופן מקצועי. זה מדהים כי זה בדיוק תואם את החזון שלנו, של להפיץ את האהבה ליין״.
זוהר: ״בשביל שהשיעורים יהיו לא רק מלמדים אלא גם כיפיים ובגובה העיניים אנחנו מקפידים לבחור מורים שהם מצד אחד סופר ידעניים ומצד שני יש להם אטיטיוד של לחלוק את הידע שלהם״. עם צוות המורים נמנים כיום, מלבד זוהר, גם מנהל תחום היין בקבוצת R2M אלעד שהם, אשת היין לי הופמן אגיב, לשעבר יועצת יין בחברת IBBLS WINES, הייננית יעל סנדלר, הייננית דנה בני מיקב ננה, איש היין גיא הרן ועוד.
איך אתם מסבירים את הפופולריות העצומה של היין מאז החלה הקורונה?
זוהר: ״הרבה מצריכת היין שהייתה במסעדות נכנסה הביתה, לאנשים התפנה זמן אז הם שותים יותר, וכל עניין היין הפך להיות הרבה יותר נגיש. לפני הקורונה כדי להזמין יין הביתה היית צריכה לעשות מאמץ מסויים, היום בכל רגע נתון יש כמה וכמה אפשרויות להזמין יינות הביתה מחנויות ומסומליירים״.
לפני שנה פתח בית הספר גם מסלול משקאות חריפים (ספירטיס) בשיתוף עם בר שירה ודרור אלתרוביץ׳ מקבוצת האימפריאל. ״כבר עשינו חמישה מסלולים, שם רוב התלמידים זה קהל מקצועי – צעירים וצעירות שרוצים לעסוק בתחום. עכשיו אנחנו מפתחים את האגף הזה.
מה עוד מתוכנן?
ארדיטי: ״התוכניות שלנו ל2020 הוקפאו, אז לא השקנו כמה דברים שרצינו לעשות כמו מסיבות יין על הגג ודברים שקשורים לתיירות יין. אבל אנחנו מפתחים את מחלקת הספיריטס, עובדים על להביא את רמה 4 (לימודי דיפלומה) לארץ, ועובדים על פנייה לקהל פרטי שעוד לא מתאים לו להירשם לקורס של רמה 2 ורוצה להתחיל ממשהו קליל יותר״.