בקינגהאם גרסת אילת
מלון הרודס ויטאליס באילת עבר מייקאובר משובח, וזה הזמן להתענג על סוויטת הגשם. אתם תצאו בוכים

אילת. עיר עם כל כך הרבה ניגודים. מצד אחד תחושת חופש אינסופית, מצד אחר ערסיאדה שמזכירה לך שאת עדיין בארץ הקרוקס וקעקועי החינה; מצד אחד שופינג ללא מע"מ, מצד אחר שום דבר לא נראה טוב אחרי הבופה של הבוקר (והצהריים, והערב); מצד אחד מלונות פאר שהופכים אותך לעלמה חרמנית, מצד אחר ילדים של אחרים, כדור אנטי חשק מוצלח במיוחד; מצד אחד בריכות מושקעות, מצד אחר הילדים של האחרים ממש היו צריכים פיפי.
כל הטוב הזה ארוז בעיר דרומית אחת, מרחק שעת טיסה קופצנית וקלסטרופובית מתל אביב, לאחריה את רק רוצה לנשק את אדמת נמל התעופה ולרוץ לדפוק פרוזן יוגורט בקניון. הפעם התמזל מזלי להתאושש היישר בסוויטה המשופצת של מלון הרודס ויטאליס, אולי המקום היחיד שבו זוגות באמת יכולים לנפוש, שכן צירוף המילים המחרמן אין כניסה לילדים הופך אותו לאי של שפיות. לקראת האביב החליטו קודקודי הרשת להעביר את המלון (המושלם גם ככה) שלהם מייקאובר, שבמסגרתו הוקמו גם עשרה חדרי גשם – סוויטות בגודל 55 מטר.

עד כאן הכל נשמע בנאלי למדי: מיטת אפיריון מפנקת, נוף קסום ומראת פנורמי שמאפשרת לך להביט בעצמך בדוגי, אך גולת הכותרת היא בחדר האמבטיה: 22 מ"ר של טירוף, עם דוש זוגי ענקי, טלוויזיה שמוטמעת במראות וג'קוזי. איך נאמר את זה בעדינות? מעצבי הסוויטה לא תכננו שתקראו ספר או שתפתרו סודוקו בחדר הזה.
אם לא די בכל הטוב הזה, מסעדת השף של המלון, לורנס, פשוט מצוינת, הטרקלין פתוח לאורך כל היום למקרה שאתם ממש מתעקשים לעלות עוד מידה במכנסיים, הבריכות נעימות ואינטימיות הודות לאי הכנסת אורחים מתחת לגיל 18, הספא משגע ומפנק להחריד והשירות הוא מהטובים שנתקלתי בהם (הרבה בזכות הפאוור וומן שמנהלת את המלון, אודליה). המינוס הרציני: היציאה מהמלון והחזרה הביתה כרוכות בכאב לב רציני, כי מתברר שלחיי טייקון אפשר להתרגל די מהר.
מחירי חדרי האקזקיוטיב החל מ־1,300 ש"ח באמצע השבוע, 1,650 ש"ח בסוף שבוע. סוויטות הגשם בתוספת 900 ש"ח, החוף הצפוני אילת, 6380000־08