טיים אאוט timeout

בלי מזגן בבית

| מאת: אוניברסיטת חיפה, אילן יבלברג

כיצור בעל טמפרטורת גוף דומה לטמפרטורת הסביבה, אפשר היה לצפות שהצב ייכנס לשנת חורף, כפי שנוהגים צבים ממין זה לעשות באירופה. אולם הצב הישראלי עושה זאת בקיץ

צילום: שאטרסטוק

לראשונה בארץ זוכה צב היבשה למחקר מדעי, ובו הדוקטורנטית מאי ברנהיים חיימוביץ' מאוניברסיטת חיפה מגלה שגם המעט שחשבנו שאנחנו יודעים על ידידנו המשוריין אינו מדויק. "אם אתם רואים צב, אל תאספו אותו, אפילו אם נראה לכם שאתם מצילים אותו מכליה. הצבים קדומים יותר מהדינוזאורים ויש להם דרכים משלהם לשרוד", אמרה.

עד היום צב היבשה המצוי, שנפוץ בכל אגן הים התיכון, כמעט שלא נחקר בישראל והידע שהיה לנו עליו נלקח ממחקרים שנעשו עליו בעיקר באירופה. בעבודת המחקר שלה לתואר שני, בהנחיית פרופ' אורי שיינס מהחוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית באוניברסיטת חיפה, שנמצאת עדיין בעיצומה במסגרת תואר שלישי, גילתה חיימוביץ' שיש לא מעט הבדלים בין המין הארץ ישראלי לבין אחיו שמעבר לים.

המשימה הראשונה במחקרה הייתה לגלות את מקום הימצאם של הצבים – אתגר לא פשוט לנוכח העובדה כי צבים נראים פחות ופחות באזורנו בגלל תהליכי עיור וקיטוע של שטחים טבעיים. לאחר עבודת בילוש לא קטנה בגני רמת הנדיב מצאה החוקרת 200 פרטים, והצמידה משדרים ל־18 מהם: שמונה נקבות ועשרה זכרים, שהעבירו לה נתונים על פעילותם. מהנתונים היא בנתה מודל שמזהה מה אזורי המחיה המועדפים על הצבים: אזורים שבהם קיים הרכב הטרוגני של צמחייה מגוונת בגובהה וכן כתמי אדמה חשופים לשמש שבהם יכולים הצבים להתחמם בעת הצורך. את הצבים עצמם אפשר למצוא בשולי השיחים באותם אזורים כנראה מכיוון שהם מגנים עליהם מפני שינויים קיצונים במזג האוויר ומפני רוחות.

טיפוס של קיץ  

במהלך המחקר גילתה החוקרת כמה נתונים מפתיעים לגבי הצב. כיצור בעל טמפרטורת גוף דומה לטמפרטורת הסביבה, הצב תלוי בתנאי מזג האוויר לבקרת טמפרטורת הגוף שלו. לפיכך, אפשר היה לצפות שהצב ייכנס לשנת חורף, כפי שנוהגים צבים ממין זה לעשות באירופה. אולם למרבה ההפתעה, החורף הישראלי לא הפך את הצבים לישנוניים, ודווקא הקיץ הישראלי עשה זאת. "המחקרים על צבים ממין זה נעשו בארצות שבהן הטמפרטורות צונחות באופן שמחייב הפסקת פעילות, אולם באזור התפוצה שלו בארץ, לא תמיד מגיעות הטמפרטורות לשפל המחייב הפסקת פעילות. אצלנו, כך התברר, בחודשי הקיץ שבין יולי לאוקטובר כמעט שלא הייתה פעילות, ושיא הפעילות נרשם דווקא בחורף, בין ינואר לאפריל (2014), אז התנאים המקומיים הם האידיאליים להזדווגות", ציינה.

עוד התברר כי בניגוד למיני צבים אחרים בעולם, שחלקם טריטוריאליים ואלימים, בעיקר בעונת הזדווגות, הצב הישראלי אינו אלים או טריטוריאלי, והחוקרת אף מצאה מקומות רבים של חפיפה בין שטחי המחיה של צבי המחקר שלה.

ממצא נוסף שעלה במחקר הוא שקביעת מין הצאצאים (הזוויג) נקבעת לפי טמפרטורת ההדגרה של הביצים: בטמפרטורות של יותר מ־30.5 מעלות צלזיוס (בתנאי מעבדה קבועים) מתפתחות בעיקר נקבות ומתחת לה בעיקר זכרים.

כעת מנסה החוקרת לענות על שאלות הקשורות להתרבות המין. שאלה אחת היא איך הטמפרטורה בקנים טבעיים, שבהם קיימת משרעת של טמפרטורות, משפיעה על התפתחות הזוויגים. לשאלות כגון אלו יש השלכות על עתידו של צב היבשה בישראל. "ברמת הנדיב מצאתי שהיחס בין זכרים לנקבות הוא 1:1. אם הטמפרטורה אכן קובעת את מין הצאצא, העלייה הקבועה בטמפרטורות שאנו עדים לה בשנים האחרונות יכולה לגרום להטיה ביחס הזוויגים, מה שיקשה על היכולת של הצב להתרבות ולהמשיך להתקיים", מסבירה החוקרת.

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

Silence is Golden SRV:SRV2 on: 750d02952ce142a498