טיים אאוט timeout

בית יחסי

| מאת: שאול אדר

ברן שימשה כביתו של איינשטיין כשבע שנים, בה עבד במשרד הפטנטים והתגורר בכמה דירות באחת התקופות הפוריות בחייו. הבית בקראמגאסה 49 הפך למוזיאון לזכר האיש הדגול

צילום: Bern Tourism

אם תבקרו במרכז העיר ברן שבשוויץ תוכלו לראות כי מדי שעה מתאספים תיירים וצופים במופע שמספק השעון המקומי בן המאה ה־16. הליצן מצלצל בפעמון, ומִשער שניצב לפני השעון יוצאים דובים קטנים לסיבוב עם דמויות אחרות. התיירים מצלמים ונגני קרן היער נחים לרגע. לא רחוק משם מצוינות נקודות מחייו של אחד מגדולי המדענים בכל הזמנים. ברן, העיר היפה ובה נהר טורקיז מתעקל, גשרים עתיקים וגגות רעפים, שימשה כביתו של אלברט איינשטיין במשך שבע שנים. כאן הוא עבד במשרד הפטנטים בשפיצגאסה, וכאן הוא התגורר בכמה דירות באחת התקופות המאושרות והפוריות בחייו. בית אחד בקראמגאסה 49 הפך למוזיאון קטן לזכר האיש הדגול, והעיר מנוקדת באזכורים לתקופה שבה העיר היפה בלב שוויץ אירחה את הגאון פורץ הדרך.

איינשטיין נולד באוּלְם שבגרמניה ב־1879. הוא החל לדבר באיחור, רק בגיל שלוש, וכבר מגיל צעיר גילה משיכה למדע לאחר שקיבל במתנה מצפן כשהיה בן חמש. איינשטיין הצעיר הצטיין בלימודי פיזיקה ומתמטיקה אבל סבל במשך לימודיו במכון הטכנולוגי בציריך,לשם נדדה משפחתו בשל קשיי פרנסה אחרי שסיים את התיכון. המסגרת הייתה נוקשה ולא יצירתית לטעמו והוא העדיף לערוך ניסויים לבדו במקום להגיע לשיעורים.  מוריו לא התרשמו מיכולותיו ולא המליצו עליו למעסיקים פוטנציאלים.

לאחר שהשלים את לימודיו בציריך חיפש עבודה, ובקיץ 1902 הוא התקבל לעבודה כעוזר במשרד הפטנטים בברן. הבניין שבו עבד משמש כיום כמשרד של חברת תקשורת ואינו פתוח לקהל, ורק שלט מתכת מציין את המקום שהעניק לאיינשטיין ביטחון כלכלי, וגם לא מעט זמן להרהר בתיאוריות ששינו את פני הפיזיקה והעולם. "כאן, כאשר בחן בקשות לאישור פטנטים עלה במוחו של איינשטיין רעיון: 'בנפילה חופשית אדם לא יחוש במשקל גופו', רעיון בסיסי בתורת היחסות", נכתב בשלט.

איינשטיין, יחד עם רעייתו הראשונה, מילבה מאריץ', התגורר בדירה קטנה במרכז העיר ברחוב קראמגאסה במשך שנתיים, שם גם נולד בנם הנס אלברט. זוהי דירת שני חדרים, והריהוט שנמצא בה היום נאסף במשך השנים מדירות שונות שבהן חי איינשטיין. כמו בכל בית של מדען גדול מה שמושך את העין ביותר הוא שולחן עבודה, שעליו עם עט ונייר בלבד ובעיקר עם מוח אינטואיטיבי, פיתח איינשטיין כמה מהרעיונות שעיצבו את התקופה המודרנית.

המשפחה הקטנה חלקה מטבח וחדר אמבטיה עם משפחה נוספת, ובתנאים צנועים אלו שינה איינשטיין את פני המדע. הוא פרסם ארבעה מאמרים שהיו מהחשובים בעבודתו באותן שנים, ובדירה שמעל דירת המגורים – שהוסבה גם היא להיות חלק מהמוזיאון – אפשר ללמוד יותר על התיאוריות המדעיות שפיתח.

צילום: Bern Tourism

צילום: Bern Tourism

שנת הפלאות של איינשטיין

1905 הייתה שנת השיא של פעילותו, שנה מופלאה המכוּנה Annus Mirabilis בלטינית (שנת הפלאות). 1905 הייתה השנה שבה הפך איינשטיין לאיש המדע הדגול שהיה. במאמר הקלאסי הראשון שלו הוא הציע הסבר לתוצא (אפקט) הפוטואלקטרי (אפקט זה מתרחש כשקרן אור פוגעת במתכת וגורמת לה לפלוט אלקטרונים) ויצר תפישה חדשה של מהות האור. המאמר השני שלו עסק בתנועה הבראונית, והוכיח בפועל את קיומן של מולקולות, שאז עוד היו שראו בהן מִבדֶה (פיקציה) נוח לשימוש אך לא מציאות פיזיקלית. שני המאמרים האחרים שפרסם איינשטיין ב־1905 היו עוד יותר משמעותיים להתפתחות הפיזיקה המודרנית. הם עסקו במהות החלל והזמן ובדינמיקה של גופים נעים. התיאוריה החדשה של איינשטיין התפרסמה בסופו של דבר כתורת היחסות הפרטית.

תורה זו הובילה למשוואה המפורסמת ביותר של איינשטיין: E=mc². הנוסחה מדגימה את השקילות בין אנרגיה למסה. כמות זעירה של חומר תהפוך לכמות עצומה של אנרגיה. רעיון זה יושם עם פיתוח הנשק הגרעיני בשנות ה־40 בתוצאות הרסניות שייסרו את איינשטיין. איינשטיין היה בין המדענים ששלחו מכתב לנשיא האמריקאי פרנקלין רוזוולט והמריצו אותו לפתח נשק גרעיני מחשש שגרמניה הנאצית תקדים את ארצות הברית במרוץ החימוש. בעקבות המכתב השתכנע הנשיא והאיץ את פיתוח הפצצה במסגרת פרויקט מנהטן. ב־1945 פוצצו שתי פצצות גרעין מעל הירושימה ונאגסקי ביפן והביאו לסיום מלחמת העולם, אבל ההרס הנוראייסר את איינשטיין הפציפיסט. במכתבו לכימאי־הפיזיקלי לינוס פאולינג, כתב כי השגיאה הגדולה בחייו הייתה חתימתו על המכתב לרוזוולט, אם כי הודה שהיה חשש שגרמניה תקדים את בעלות הברית ותשתמש בפצצת גרעין. "אילו ידעתי שהגרמנים לא יצליחו לייצר פצצת אטום", אמר פעם למזכירתו הוותיקה, "לא הייתי נוקף אצבע. אפילו לא אצבע".

ב־1909 קיבל איינשטיין משרה באוניברסיטת ציריך כפרופסור לפיזיקה תיאורטית. בהמשך חייו עבר איינשטיין לפראג, לברלין, ואחרי עליית הנאצים לשלטון,ב־1932 יצא איינשטיין למסע לארצות הברית ועזב את ברלין שאליה לא שב לעולם. שנה מאוחר יותר עלו הנאצים לשלטון, ביטלו את אזרחותו הגרמנית ועיקלו את רכושו. איינשטיין החליט להשתקע בפריסטון שבניו ג'רזי, תמך בציונות אבל דחה הצעה להתמנות לנשיא מדינת ישראל.

גם כשפיתח את תורת היחסות הכללית וזכה בפרס נובל לשנת 1921 על גילוי האפקט הפוטואלקטרי, דומה שהתרפק על השנים בברן; ב־1953 הוא שלח מכתב לאקדמיה אולימפיה, מועדון מדענים בברן שאליו השתייך בתחילת המאה, וסיפר בחום כיצד תרם המועדון הזה לקריירה המדעית שלו. היום העיר מתרפקת על זכרו. 100 שנה אחרי אותה שנת פלאות נחנכה תערוכה גדולה במוזיאון המקומי שהוקדשה לבן העיר שעלה לגדולה, וכ־350 אלף איש ביקרו בה. התערוכה הפכה למוזיאון קבוע בנוסף לבית מגוריו, ואפשר לראות בה פריטים מחייו, ללמוד על קורות חייו, על בריחתו מהנאצים ועל פיתוח הפצצה הגרעינית בארצות הברית. "המסתורין הוא הדבר היפה ביותר שביכולתנו לחוות. זהו המקור לכל אמנות אמיתית ולכל המדע", אמר האיש, ובברן אפשר לחוש בכך.

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

Silence is Golden SRV:SRV2 on: 35bbb25404c29bc9