העתיד נוסע על שניים. אנחנו עדיין לא

האם מי שידע לנהל מדיניות אגרסיבית וחינך את התושבים לחנות בכחול לבן, יוכל לחנך את הנהגים לצמצם את הנסיעות בעיר?

אכיפת חוקי האופניים החשמליים. צילום: שלומי יוסף
אכיפת חוקי האופניים החשמליים. צילום: שלומי יוסף
23 במאי 2019

תושבי תל אביב זועמים ובצדק. תחילה היו אלה האופניים החשמליים שפלשו באגרסיביות למדרכות והחלו מסכנים את הולכי הרגל, ועכשיו אלה הקורקינטים החשמליים, שמלבד הסכנה גם מכערים את פני העיר. הם מושלכים לאחר שימוש באמצע נתיבי הליכה, בטיילת ליד הים, ולעתים גם סתם מהווים סכנה לסדר הציבורי כששיכור רנדומלי טס עליהם בזיגזג. לאחרונה יצאה העירייה בהכרזה על הסדרה קפדנית של הנושא, שעיקרה בחידוד נהלים ובהקמת תחנות עגינה. מובן שהיכולת של העירייה להסדיר את הכאוס במדרכות מוטל בספק. הקנסות נגד רוכבי האופניים, הרי לא פתרו את הבעיה, ולעדות ירים יד כל מי שכמעט ונדרס רק בשבוע החולף.

למרות הכל בל נטעה – למרות צירי הלידה הקשים, האופניים והקורקינטים החשמליים הם עתיד התחבורה. לצד תחבורה ציבורית מתפקדת, בעיר שבה עוברים כמעט מיליון כלי רכב מדי יום ורמת זיהום האוויר היא בגדר פצצת זמן מתקתקת, לא יכול להיות אחרת. מוקד האכיפה הוא זה שצריך להשתנות ולא עצם התפשטותם של הדו גלגליים בעיר. במקום להתעמר בהולכי הרגל ולסלול שבילי אופניים על המדרכות או למעט באכיפת הקורקינטים, יש להטיל סנקציות נגד כל הרכב הפרטיים. במקום לקחת מהמדרכות, לקחת מהכבישים. נתיב תחבורה ציבורית לצד נתיב תחבורה ירוקה. אם יש מקום, ורק אם יש מקום, אפשר להוסיף גם אחד לכלי רכב פרטיים. זה העתיד שאליו אנחנו צועדים, והשאלה היא אם מי שידע לנהל מדיניות אגרסיביות וחינך את התושבים לחנות בכחול לבן, יש אומץ לחנך את הנהגים לצמצם את נסיעותיהם בעיר למינימום.