נספחי תרבות: הצצה לדירת הזוג המעוצבת שכמעט הייתה גלריה לאמנות

 

איפה: נחמני 

מי: לורה שוורץ, 33, במקור מפריז, עלתה לארץ לפני 11 שנים, נספחת תרבות של שגרירות צרפת בישראל; ויוסי אייל, בן 31, סטודנט לקולנוע באוניברסיטת תל אביב

ותק: לורה – שנה וחצי (בעלת הדירה); יוסי – חצי שנה 

מטראז׳: 81 מ"ר

רשתות חברתיות: לורה באינסטגרם \ יוסי באינסטגרם

לורה: "אני באה מעולם האמנות ויש לי הרבה חברים יוצרים ואמנים. כשרק קניתי את הדירה הזו רציתי שהיא תשמש כדירה וגם כגלריה לאמנות. במשך קרוב לשנה רות לאונוב, אדריכלית וחברה טובה שלי, תכננה את כל הדירה הזו ממש מההתחלה עד הסוף. היא תיכננה אותה כך שהדירה תוכל לשמש גם כחלל גלריה לביקור של אורחים ואנשים שאינם בהכרח חברים שלי. הבניין הוא בניין באוהאוס שנבנה ב1934 על ידי יהושוע שטיינבוך, ולכן היה לי חשוב לשפץ את הדירה בצורה ניטרלית יחסית שתתן כבוד להיסטוריה של המבנה ולקו  הכללי של הבאוהאוס. אמנם הפכנו את כל הדירה לחלוטין, אבל הקו המינימליסטי נשאר. הקו אולי טיפה נורדי אבל זה רק בגלל שאני אוהבת שיש שקט לעיניים במרחב. כשהתחלנו לצאת ביקשתי מיוסי פרחים מדי יום שישי. עכשיו הוא מצייר אותם כל הזמן וזה נחמד".

יוסי: "לקח לי זמן להבין את זה, אבל זה ממש נותן בוסט לבית ואני מת על זה".

בתמונה הראשית: לורה ויוסי בסלון הבית

ציורים של יוסי תלויים על קיר הסלון (יוסי: "ציירתי את הציורים האלו לפני כשנתיים. אני מצייר כאן כל הזמן";  לורה: "הקיר האחורי של הסלון הוא קיר מגנט שניתן לתלות עליו עבודות ולהחליף אותן. זה נעשה כדי לאפשר לחלל להיות סוג של גלריה ובית לעבודות של אמנים. אבל כשקיבלתי את תפקיד נספחת צרפת ויתרתי על החלום הזה")

מבט מהסלון לפינת האוכל

 

פינת האוכל מעוצבת בהתאמה אישית ("שולחן האוכל הוא בעיצובה של רות לאונוף ונעשה אצל בעלות המלאכה. אפשר לקפל אותו לשניים ולהצמיד אותו לקיר. התכנון שלו היה מורכב ולקח הרבה טסטים. הכיף בשולחן הזה הוא שאפשר להושיב בו כ-8 אנשים אבל הוא מאוד אינטימי וכיף לשבת לאכול עליו כי הוא גדול אבל צר")

ואזה על שולחן האוכל של לורה ויוסי ("קניתי את הואזה הזו בחנות עיצוב שנמצאת במוזיאון חדש לאמנות עכשווית ולעיצוב בפריז. היא לא מיוחדת כל כך ועלתה לי בערך 20 יורו, אבל כל כך אהבתי אותה שכל הטיסה חזרה החזקתי אותה עלי שלא תישבר. לא מזמן גיליתי שמוכרים כאלו גם בארץ")

ציור של יונתן רון בפינת האירוח

מבט מהסלון למטבח

מטבח הבית

מדפי המטבח + ארון פתוח (עיצוב בהזמנה אישית של תומי לוי)

חלונות ועציצים מהמטבח לסלון

תמונה של גבול לבנון על מדף במטבח (זה חלק מדיפטיך שעשיתי עם חבר שהוא אמן לבנוני. היה לנו טור בעיתון, הוא כתב על לבנון ואני על החיים בארץ. בזכות העובדה שיש לו דרכון צרפתי הוא מגיע לבקר אותי לפעמים. כאן הוא צילם את גבול דרום לבנון מהצד הלבנוני והוריד את הגדר המפרידה בין לבנון לישראל בפוטושופ. הצד השני של הדיפטיך הראה את המסלול הבלתי אפשרי שגוגל מפס נותן לך כשכותבים איך מגיעים מלבנון לתל אביב")

פסל של מריה מאותו חבר מהסיפור הקודם ("בגלל שאותו חבר הוא נוצרי, הוא לא יכל לשאת את העובדה שאין לי פסלון של מריה בבית ולכן הוא קנה לי אותה בירושלים באחד הביקורים שלו. לכן כתוב עליה פאטימה")

מבט מפינת האוכל לכיוון המטבח

הספריה הביתית המשכנעת 

יוסי: "החלק האהוב עלי בדירה הוא איזור הספריה. ספריות תמיד הרגיעו אותי ואני ממש אוהב ללמוד שם. זה חלל ניטרלי שמאוד נעים להתכנס אליו ולהיות מרוכז. אני לומד שם ומצייר שם"

עבודה של ג׳ניפר אבסירה

לורה: "כשהקורונה חגגה והיינו צריכים להישאר בבית, היה ממש כיף להיות פה כי אפשר למצוא את הלבד למרות שאנחנו כאן שניים. ולרוב הוא באמת היה בספריה ואני הייתי בחדר השינה".

עבודה של ליאת קליין

עבודה של כאראם נטור וגיטרה של יוסי

כן הציור של יוסי 

חדר השינה של לורה ויוסי (לורה: "חדר השינה היה פעם המטבח ואני מאוד מאוד אוהבת את החלון שיש לנו בחדר השינה החדש. זה לא משהו שרואים הרבה, כזה חלון עצום עם נוף ענק בחדר שינה, ואני מאוד אוהבת להיות בחדר ולהסתכל מהחלון")

יוסי בחדר השינה

לורה: "עבודת הטיפוגרפיה היא של האמן אורי כרמלי שאני מאוד אוהבת והוא חברי הטוב. זה פה בהשאלה עד שאחזיר לו אותה. התמונה היא של אמנית בשם אלכסנדרה ווילינסינקה, אצרתי אותה כחלק מתערוכה וכל כך כל כך אהבתי את הצילום שקניתי אותו בעצמי. זה לא קורה אף פעם"

מבט מהמיטה לחלון הגדול בחדר

כיסא שקיבלה לורה מחברתה ג׳ניפר אבסירה. נקנה בשוק הפשפשים ("הוא מקורי ומאוד יפה אבל גם מאוד מאוד לא נח ועושה מלא רעש כשמזיזים אותו")

האמבטיה

לורה: "רציתי שהמקלחת תהיה ורודה, אבל המעצבת ואני הגענו למסקנה שקירות ורודים זה קצת טרנדי מדי עכשיו. בפריז יש הרבה אמבטיות ומקלחות בצבע הזה ולא היה לי מוזר שתהיה לי אמבטיה בצבע בורדו. לי זה הכי רגיל שזה בורדו"; יוסי: "ואני זוכר שנכנסתי לכאן בפעם הראשונה, ממש הופתעתי מצבע האמבטיה. אמרתי 'וואו, זה בורדו!'"

ולקינוח: הנוף מהמטבח (טעים!)