הצצנו לבית קטן שהוא סט צילום אחד גדול. והים נמצא בכל פריים

מי: שמרית ביטון (41)
איפה: כיכר קדומים, יפו
ותק: 5 שנים 
מטראז': 55 מ"ר

הבית של שמרית ביטון ביפו העתיקה הוא בית שמחבר בין הדמיון למציאות. אחרי ארבע שנים של חיפוש אחר המרחב המדויק לה ביותר, היא יצרה בית שהיא מרגישה בו כל יום בחופש – עם ים שרואים בכל מבט ועיצוב שמייצר שקט ומרחיב את הלב. שמרית מפיקה, מעצבת ואוצרת סטים של צילום בחלל ביתה, וכך היא מנגישה את הקסם שהוא לעולם כולו. "כל מה שקורה פה זה נתינה נתינה ונתינה. אני פותחת את הדלת שלי לכל עובר אורח ומאפשרת לו להתרגש מהמקום הזה", היא מספרת, והנה גם אתם מוזמנים. 

>> בשבוע שעבר: הכרנו את הדירה של הולי שיר, נסיכת המרקטפלייס
>> דירות שהכרנו: 12 הדירות הכי יפות שראינו בתל אביב ב-12 חודשים

"טיילתי 13 שנה בעולם, בין ערים גדולות וכפרים נידחים וכשחזרתי לארץ, ידעתי שאני רוצה למצוא בית שארגיש בו בטיול, בחופש. עכשיו הטיול עובר דרכי ולא אני דרכו", היא מספרת. "כל הבית הזה הוא סט צילום אחד גדול שאני כל יום מדייקת, משנה, ומחדשת כדי להגיע להרמוניה. הכל חייב להתאים – הגוונים, הטקסטורות, המרקמים. את רוב הפריטים בבית אספתי מהטיולים שלי, הייתי שולחת לארץ ומאחסנת מתוך כוונה שיום אחד הם יהיו חלק מהבית שאצור". 

חדר השינה

"חדר השינה הוא החדר הכי חשוב בבית. את ראש המיטה קיבלתי מחנות טקסטיל שקניתי בה את המצעים שלי, ואת הכריות עליה הכנתי מבדים שאני אוהבת. את המנורה לקחתי ממישהו שמסר אותה בירושלים, ואת השידה ההודית קיבלתי מהשכנה שלי מלמעלה. אני כל הזמן מקבלת מתנות ונותנת מתנות. מעל השידה תליתי מראה שהרכבתי ממסגרת משוק הפשפשים. בכל קיר שאין בו חלון לים שמתי מראה, שתכניס אותו לכל פריים. הים הוא המהות של הבית שלי".

 

 

 

המקלחת

"בעבר בחדר השינה היה המטבח. השתמשתי בחיבור למים שהיה קיים והעברתי לפה את המקלחת, שיצאה מחדר השירותים. הרכבתי אותה משאריות אריחים מהשיפוץ שעשיתי פה, וחיברתי לה ברז עתיק מיד שנייה. הוספתי לה ווילון עם דיטיילז שמשדרגים אותו – כמו הפפיונים וסיכות השיער. כמעט לכל פריט שאני קונה אני מוסיפה משהו מתוכי".

פינת הכתיבה

"בגלריית העץ שפתוחה לים, מיקמתי את פינת הכתיבה שלי. השולחן הוא בעצם מכונת תפירה שקיבלתי במתנה מחבר, עליה אלמוגים שהבאתי מאיים שטיילתי בהם. גם פה הצבתי מראה, על קן ציור, שתשקף לי את הים גם כשאני עם הגב אליו".

 

המטבח

"שידת המטבח מורכבת ממזנון ארוך שמישהי מסרה, שחתכתי לשניים והתאמתי לנישה של הקיר. פתחתי בו חור לכיור וחיברתי לצנרת. שידת העץ העתיקה במקור מצרפת וקניתי אותה מיד שניה, בתוכה כלי מטבח ואוסף תה מכל העולם. על הקיר גלויות שקניתי בפריז ומסגרתי, ושרשרת צדפים שקניתי משבט באינדונזיה, אותה הם מעניקים במתנה בחתונות שלהם".

 

 

 

השירותים

"השירותים בנויים כמו תא באוניה. המשקוף היה קיים, ואני רק החלפתי את הדלת ואת הידית שלה, שהיא בעצם נוקש דלת הפוך. החלפתי גם את הרצפה, הכיור, והאסלה לכאלה יפים יותר ומתאימים יותר. את הברז קניתי מיד שנייה ואת הכד הגדול קיבלתי במתנה. את הבד הארוג שתלוי על הקיר קניתי מאחד השבטים באינדונזיה".

 

 הסלון

"לפתח הסלון הוספתי דלתות שזרקו מהכנסיה הצמודה אליי. את השידה הגדולה קניתי ממכירת חיסול דירה, ועליה פריטים שקניתי בשווקי פשפשים בעולם ומנורה שהרכבתי מחלקים שונים. גם מעל השידה הצבתי מראה, שמכניסה את הים פנימה. את הספה הבאתי מהבית של אמא שלי והוספתי לה מלמלת תחרה. מעל הספה, מדף עליו דמות שור עשויה מפח רקוע שהבאתי משוק באפריקה, אותה מסגרתי על מראה. שולחן הסלון מורכב ממגש אירוח מרוקאי ובסיס של עציץ, ואת הארון מצאתי ברחוב כשהוא היה בצבע ורוד פוקסיה. עבדתי עליו כמעט שנתיים כדי להחזיר אותו למצבו המקורי, ולחשוף את העץ הטבעי".

 

 

 

 

פינת הרביצה

"בגלריה הנוספת מיקמתי פינת רביצה, שבהתמסרות אליה אני מרגישה כמו בערסל בהודו. את כריות הפרווה הכנתי בעצמי, ואת השטיח קיבלתי במתנה. השידה השחורה היא בעצם שולחן שחציתי, והוספתי לו הגבהות מבסיסי מנורה. מעליו, מגן עץ שקניתי משבט באתיופיה. כל הבית הזה מורכב מחיבורים, שילובים והרבה יצירתיות".