העיר העתיקה: בתי הבאר של יפו הם קסם ישן. איך זה לגור באחד מהם?

מי: קובי ממן (59)
איפה: רחוב חזנוביץ' (גבול פלורנטין-נווה שאנון)
ותק: ארבעה חודשים
מטראז': 200 מ"ר

קובי הוא אמן שמתגורר באחד הבניינים המסקרנים ביותר בתל אביב. בית הבאר ברחוב חזנוביץ' הוא למעשה מתחם המורכב מכמה מבנים שנבנו במהלך המאה ה-19. המתחם, שהיה במקור בבעלות השייח' עלי, עבר מאז לא מעט ידיים ושימש במשך שנים כנגרייה, עד שהגיע קובי והחליט להקים בו את ביתו. על המבנה נתלה כבר השלט המכריז על הפיכתו למלון, ועד אז קובי מברך על כל רגע של חסד בחלל שאת העוצמה שלו קשה לתאר במילים.

"גדלתי כל חיי ביפו, ותמיד הייתה לי משיכה לבתי הבאר העתיקים שלה". מספר קובי. "חודשים חיפשתי מקום שיכול באמת להיות המשכן שלי, אחרי תקופה של דירות זמניות, עד שמודעה תמימה בפייסבוק גאלה אותי מחיפושיי, ובה הופיע הבית הזה. כשהגעתי הם היו באמצע שיפוץ הווילה, ביקשתי מהם לעצור הכל כי אני רוצה אותה בדיוק כמו שהיא ואני רוצה אותה עכשיו. הבית הזה ממלא אותי כל יום בהשראה אדירה ליצירה".

 

 מתחם בית הבאר

"למתחם כולו אני קורא "טוסקנה הקטנה" – כל האירועים שקורים בו מרגישים מנותקים לחלוטין מהעיר, ושולחים אותי בדמיון לכפר קטן באיטליה. יש פה תחושה אמיתית של קהילה, הרבה בזכות החצר המשותפת, שמייצרת אי של שקט בתוך כאוס הבנייה החדשה שמתחולל סביבנו".

 

 

הסלון

"חלל הסלון הוא החלל היחידי בו ניתן לחוות את הגובה המלא של הבית – שישה מטרים יפהפיים המסתיימים בקמרונות האופייניים לבתי הבאר. הסלון היה מספיק גדול כדי לייצר בו שני סלונים נפרדים, לכל צד ספה, שטיח ושולחן אחרים. על הקירות בסלון ובבית כולו תלויים הציורים שלי, המציגים סגנונות שונים, ותקופות שונות של הנפש שלי. מתחת לחלונות, שידות וינטג' שהולכות איתי יותר מ-30 שנה".

 

פינת הקודש

"סיפורי התנ"ך, שיר השירים, ועוד ספרי קודש רבים נותנים לי השראה לציורים שלי. כך כל דבר שנוגע במהות, שיש בתוכו נשמה. על המדפים נמצא שופר יקר לליבי שקיבלתי מחבר לפני שנים, מאזניים שתמיד מאירים בפניי את חשיבות המשקל והאיזון, וכלי נגינה מעץ שקיבלתי במתנה".

 

הסטודיו

"הסטודיו בו אני יוצר הוא חלל כפול, שמורכב מפינות עבודה שונות. יש את פינת השמן, פינת הטכניקות המשולבות, פינת הרישומים, פינת הכלים, וגם פינת מחשב. לכל אחד מהשולחנות אופי אחר וגם סיפור אחר. חלל הגלריה עוד נותר ריק, מתישהו אבין איך יהיה נכון להשתמש בו. האור והתחושה שקיימים בסטודיו הם משהו שקשה להסביר במילים".

 

 

פינת הטכניקות המשולבות

"השולחן המעוטר העתיק היה פה בבית במצב מזעזע, שייפתי וצבעתי אותו עד שהתגלה יופיו המקורי וכמובן שהחלטתי להשאיר אותו אצלי. על השולחן מונחת מנורת וינטג' מהפשפשים ומצית עתיקה שהייתה שייכת לאבא שלי ז"ל ויקרה לליבי מאוד. בימים אלו אני עובד בפינה הזו על ציור חדש".

 

המטבח ופינת האוכל

"את המטבח קיבלתי כפי שהוא, אני רק עיטרתי אותו בכלים עתיקים משוק הפשפשים, ממרוקו ומיפן. את שולחן העץ הגדול קניתי מיד שנייה, ושיפצתי אותו לגמרי. מכל פינות הישיבה בבית אני הכי אוהב לשבת לידו. סביב שולחן תמיד קורים דברים".

חדר השינה

"בגלריה שמעל המטבח מיקמתי את חדר השינה שלי. אני אמנם כבר כמעט בן שישים אבל עדיין בניתי לי חדר שינה של נסיכות. קניתי אמבטיה עומדת עתיקה מיד שניה ובניתי סביבה פינת רחצה מפנקת, המיטה שלי תמיד עם מצעים לבנים ועטופה בכילה, ועל הרצפה מפוזרים שטיחים פרסיים שנותנים את התחושה שהגעתי הביתה".