מחילת הארנב: הצצה לדירה אמנותית על גבול פלורנטין-שפירא

(צילום: אור עדני)
(צילום: אור עדני)

מרינה פוזנר וליאור אפשטיין לקחו חלל עם פוטנציאל, החליפו בו הכל, צבעו קיר בשחור והקימו מקדש מרשים לחיבור היצירתי והאישי ביניהם שכולל ארנב בגובה שני מטר, אישה-זברה, גינת גג מרשימה וכלב אחד קטני חמוד

19 באוקטובר 2021

מי: מרינה פוזנר, בת 37, אשת קריאייטיב, מנהלת אמנותית, יוצרת תוכן ואירועים קונספטואליים, עוסקת בחיבור בין חוויה, חלל ואמנות; ליאור אפשטיין, בן 43 שותף ובעלים של סטודיו סקול לעיצוב, מיתוג ואסטרטגיה
איפה: בר יוחאי תל אביב
ותק: שנתיים בדירה
מטראז׳: 85 מ"ר + גג
אינסטוש: מרינה, ליאור

מרינה: עברנו לכאן יחד, ליאור מצפון העיר ואני גרתי כאן באיזור.

ליאור: אחרי שהחלטנו לעבור לגור יחד חיפשתי המון זמן, בתמונות הדירה לא נראתה טוב אבל היו כמה נקודות שממש קסמו לי, התקשרתי למרינה אמרתי לה מצאתי משהו טוב אני רץ לדירה ותבואי. קיבלנו חלל ריק עם המון פוטנציאל. שזה בדיוק מה שרצינו

מרינה: היה כאן את השיש והרצפה בגדול, את כל השאר אנחנו עשינו והחלפנו כל מה שיכולנו

ליאור: יש כאן שילוב שלי ושל מרינה

(צילום: אור עדני)
(צילום: אור עדני)

מרינה: הוא מינימליסט בטירוף, שום דבר לא זז מהמקום. ואני אוהבת אינטראקציה

ליאור: היא אוהבת עומס. וזה היה האתגר שלנו לראות איך אנחנו משלבים טוב

מרינה: בעיני שחור מכיל את כלל הצבעים והוא הצבע הכי מעניין ויפה

ליאור: בתפיסה שלי – הכל שחור מלבד מצעים ומגבות שהם ללבנים וקלאסיים. מבחינתי שחור הוא צבע שנח לעבוד איתו, הוא משתלב בהכל ונותן לוק תעשייתי ומעט יותר מתוחכם וחם מברזל, במיוחד עם הגוונים של עץ ששילבנו פה בבית

מרינה: ביום שנכנסנו הדבר הראשון שעשינו בזמן ההובלה, הלכנו להלחיף את הדוש לשחור. אני חושבת שהשילוב של תעוזה ביכולת לצבוע קיר שחור או להביא אלמנטים גרוטסקיים כמו ארנב ענק או בובות ויצירות מאוד שונות, אל מול האיפוק והניסיון לייצר ניקיון בשילוב החומרי, יצר בית שהוא ממש מראה לאופי שלנו וזה גם יצר תרפיה בחיבור שלנו. אנחנו בעצם מציעים שירות עיצוב לבית שהוא גם טיפול זוגי. אני עובדת עכשיו על מוזיאון פופ אפ עם חברת ברוש שיעסוק במושג משפחה ב-2021 בתל אביב ויספק הצצה למה זה משפחה בתל אביב כיום.

הסלון וקטני מזוית אחרת

(צילום: אור עדני)
(צילום: אור עדני)

כוננית עם אמנות, חפצים וצמחיה בסלון

(צילום: אור עדני)
(צילום: אור עדני)

מרינה: אנחנו אוהבים שחור אבל לא אוהבים קרירות, האלמנטים שהכנסנו הביתה מוסיפים קלילות לבית ונותנים הרגשה של נוחות ונועם

שולחן הסלון ממבט על: טרטקובר לצד פאלו סנטו

(צילום: אור עדני)
(צילום: אור עדני)

צופים בפנתר הוורוד בסלון

(צילום: אור עדני)
(צילום: אור עדני)

ליאור: "המקרן הוא כוכב קבוע. פעם בחודש אנחנו מארחים movie club, קבוצה קטנה של חברים לערב צפייה בסרטי אמנות וקאלט"

עבודת אמנות של אלירן דהאן

(צילום: אור עדני)
(צילום: אור עדני)

 מרינה: "זו עבודה טראגית ומדהימה בעיני בהמון היבטים, אני מביטה בה כל פעם כאילו זו הפעם הראשונה"

הבית מהסלון

(צילום: אור עדני)
(צילום: אור עדני)

הסוסה

(צילום: אור עדני)
(צילום: אור עדני)

מרינה: "טורסו אנושי מחובר לראש של זברה שהפכה עם מעט תוספות שיער לאישה זברה. אובייקט שהוא זכרון לפסטיבל הנעילה של בר הסליפרס המיתולוגי מרחוב אלנבי 99 שהייתי חלק ממנו לפרקים. יצרתי טקס אשכבה לסוסה האיקונית. הטקס כלל לוויה, הספדים והנחת אבן. לצדה יש טלפון חוגה ישן ששכב מאובק בבית של ההורים של ליאור, ברגע הראשון שראיתי את זה ידעתי שזה חייב להיות אצלנו"

עוד פרט מעבודת האמנות של מרינה

(צילום: אור עדני)
(צילום: אור עדני)

מרינה: "אני אוהבת לעבוד עם אובייקטים שמעוררים ספק של של מציאות מול דמיון. השראות אנושיות הולידו את העבודה הזו שעדיין בתהליך וליאור עזר לי לבחור עבורו בגדים. עכשיו כשהוא לבוש, ההצבה על קיר הבית היא הדבר המרכזי והסופי. הלוקיישן כבר נבחר ונותר לתלות"

הספריה

(צילום: אור עדני)
(צילום: אור עדני)

ליאור: "זו ספרייה תעשייתית שתיכננו לפי צורת ומידות הדירה, היא מייצרת הפרדה בין הסלון למשרד של מרינה. בין הספרים יש עבודות אמנות: הנסיכה אריאנה – מתוך סדרת הבובות למבוגרים של האמן עומרי קורש"; מרינה: "זכיתי לבובה הספציפית הזו – לוחמת חזקה ואפלה מבחוץ ורכה מבפנים. היא כמו קמע עבורי. לידה טלפון חוגה זהב של פעם מבית story, שגם הפך לאביזר פרופס לצילומים"

בבושקה מרינה

(צילום: אור עדני)
(צילום: אור עדני)

מכונת תפירה עתיקה של סבתא של מרינה (שעדיין עובדת) ולפניה בבושקה בדמותה של מרינה שיצר לה האמן עדי מיכאלי: "אחת המתנות המרגשות שקיבלתי ליומולדת. לי ולעדי יש חיבור קוסמי סביב אמנות אבל גם כאנשים. הוא יצר בבושקה עם הדמות שלי, כל אחת בעבודת יד עם מחשבה על כל נקודה. אני חושבת שבמבט אחורה עדי יצר אותי כאייקון גרפי. זו מחשבה מרגשת וכל פעם שאני מסתכלת על זה אני מרגישה בת מזל"

פינת העבודה והמשרד/סטודיו של מרינה

(צילום: אור עדני)
(צילום: אור עדני)

קצת ירוק בעיניים בפינת העבודה המשותפת

(צילום: אור עדני)
(צילום: אור עדני)

קקטוסים ופרידה קאלו

(צילום: אור עדני)
(צילום: אור עדני)

עובדים בבית הזה! ליאור, מרינה וקטני עסוקים סביב האי במטבח

(צילום: אור עדני)
(צילום: אור עדני)

האי במטבח שבנו ליאור ומרינה

(צילום: אור עדני)
(צילום: אור עדני)

מבט אל הקיר החוצץ בין החללים בדירה

(צילום: אור עדני)
(צילום: אור עדני)

חלון גדול מלא ייחורים, אבוקדואים ואור

(צילום: אור עדני)
(צילום: אור עדני)

קיר המטבח השחור

(צילום: אור עדני)
(צילום: אור עדני)

מרינה: "ליאור ואני דיברנו המון על קיר שחור ואז לפני כחצי שנה, בלילה של אחרי בילוי, החלטנו שעכשיו זה קורה. תוך שעתיים המטבח הפך לאזור עבודה ותוך כמה שעות נוספות כבר היו תלויות על הקיר תמונות. אחד הפרויקטים שהכי נהנינו לעשות. המטרה של הקיר היא פופ-אפ קיר אמנות אינטראקטיבי, כי פשוט אין מקום להכל. מוצגות עכשיו עבודות של: ניר אדוני, coco capitan, מיכל צ׳יטיאט, clock, דין לנר, דנה הרמן, תמר שחר, קורין אביסדריס, סאלי קריסטל ועוד"

מבט מהמטבח לבית

(צילום: אור עדני)
(צילום: אור עדני)

חדר השינה

(צילום: אור עדני)
(צילום: אור עדני)

ליאור: "בתפיסה שלי – הכל שחור מלבד מצעים ומגבות שהם לבנים וקלאסיים"

בכניסה לבית: קיר ניאון קיטשי מוגזם

(צילום: אור עדני)
(צילום: אור עדני)

פרויקט אמנות שליאור החליט ליזום עבור הבית וכל הזמן מתפתח ומקבל את פני האורחים, אשלייה של פינת רחוב בטוקיו פוגשת קלאב בסין

על הגג

(צילום: אור עדני)
(צילום: אור עדני)

עבודת אמנות שהזוג קיבל בתום מוזיאון פופ אפ בטרמינל הישן של אילת. עבודה של האמן tag art# חלק ממיצב שלם: I wish you were my quarantine 

גינה על הגג

(צילום: אור עדני)
(צילום: אור עדני)

מרינה נותנת לי פטל צהבהב ומתוק מאוד מהגינה הנאה שיצרו בגג

עוד מהגינה על הגג

(צילום: אור עדני)
(צילום: אור עדני)

מרינה קוטפת פלפלים חריפים וקייל מרשים מאוד מגידולי הגג

עבודת אמנות משותפת של מרינה וליאור

(צילום: אור עדני)
(צילום: אור עדני)

מרינה: "זו יצירה שמחברת את העבר שלי ושל ליאור להוויה חדשה אחת שהיא החיבור שלנו. באופן קוסמי או שלא, היצירה מאוד אפוקליפטית וסוריאליסטית. אפלה ושנונה  וכמובן שהיא מתוכננת כעבודה שחורה".

קטני בין ההורים העובדים

(צילום: אור עדני)
(צילום: אור עדני)

קטני: פורטרט

(צילום: אור עדני)
(צילום: אור עדני)