טיים אאוט timeout

להסתכל לצלחת בעיניים: התערוכה החדשה של איתמר גלבוע

| מאת: Time Out Boutique

בתערוכה חדשה הנפתחת השבוע בבית האמנים, יצר האומן איתמר גלבוע שולחן עצום ועליו כאלף פסלי פורצלן וכרום ותצלומים המתעדים את התפריט השנתי המלא שלו. אל תבואו רעבים

  • https://static2.timeout.co.il/media/2017/11/sizes/Drinks-copy_h_wo_680_382.jpg
מתוך תערוכת "שרשרת המזון". צילום:איתמר גלבוע

תוכן שיווקי | דנונה

נסו להיזכר בכל מה שאכלתם או שתיתם בשבוע שעבר. אלא אם אתם מנהלים יומן דיאטה מדוקדק, סביר להניח שלא תצליחו לזכור מה הכנסתם לפה אפילו אתמול. 
איתמר גלבוע לקח על עצמו את משימת התיעוד המפרכת הזאת, אבל לא בשביל הדיאטה אלא למען האמנות. הוא רשם במשך שנה, בקפידה כמעט אובססיבית, כל פירור שאכל וכל שלוק ששתה – מעלי חסה עד קטשופ, מלח ובירה. התיעוד הוליד את פרויקט שרשרת המזון (Food Chain Project). מדובר במיצב ענקי ושאפתני, סוג של סופרמרקט נייד שמורכב מ־8,000 אובייקטים פיסוליים

מגבס, פורצלן וכרום, שמשקפים את צריכת האוכל השנתית של גלבוע. בסופרמרקט האמנותי של גלבוע אפשר למצוא העתקים פיסוליים של כל מה שאכל במשך שנה. 
133 מלפפונים, 567 פרוסות לחם, 155 לימונים, 32 ליטר דיאט קולה, 15 בקבוקי וויסקי, 
3 תאנים והרשימה עוד ארוכה.

גלבוע, המתגורר ב־16 שנים האחרונות באמסטרדם, הוא בעל תואר במינהל עסקים, ותואר ראשון באמנות מאקדמיית ריטפלד בהולנד. גלבוע הוא גם נצר למשפחה תרבותית חובבת אוכל: אמו היא הסופרת שולמית גלבוע ואחיו הוא העיתונאי ומבקר האוכל ניב גלבוע. מה הניע אותו ליצור סופרמרקט ענקי של מזון פיסולי? "העניין הזה ריתק אותי מכמה סיבות", אומר גלבוע, "ראשית, המעבר שלי מישראל להולנד הביא לשינויים קיצוניים בהרגלי האכילה שלי. מעבר לזה סקרן אותי, ברמה הוויזואלית, לראות צריכה של שנה שלמה בחלל אחד".

600 מיליון סובלים מעודף משקל ו-800 מיליון מתת תזונה. צילום: איתמר גלבוע

600 מיליון סובלים מעודף משקל ו-800 מיליון מתת תזונה. צילום: איתמר גלבוע

אבל הנקודה הכי חשובה בעבודה עבור גלבוע היא השאיפה לעורר מודעות צרכנית לנושא המזון בעולם, או ליתר דיוק – רעב, צריכת יתר וסוגיית בזבוז המזון. ממחקר שעשה גלבוע הוא גילה כי שליש מהאוכל שמיוצר בעולם מדי שנה, כ־1.3 מיליארד טונות, מוצא את דרכו לזבל, ולא מדובר באוכל מקולקל: כמעט 70 אחוז מהמזון המבוזבז נחשב לאכיל. המספרים לא פחות ממדהימים – המדינות המפותחות מבזבזות כל שנה כמות אוכל שכמעט משתווה לכמות המיוצרת באפריקה. המיצב המסחרר של גלבוע מעלה לסדר היום את צריכת היתר בעולם אל מול סוגיית הרעב – ישנם 600 מיליון איש שסובלים מהשמנת יתר פתולוגית ו־800 מיליון איש שסובלים מתת תזונה בעולם.

השימוש באוכל הוא נושא בולט באמנות העכשווית; אפשר אפילו להגיד שהוא הפך לסוג של מדיום בעשורים האחרונים. לא מעט אמנים, בייחוד כאלו בעלי אג'נדות פוליטיות וחברתיות, משתמשים באוכל כסממן תרבותי, פוליטי וחושי. האמן הניו יורקי יליד תאילנד רירקריט טיראוואניג'ה, למשל, עורך עבודות פרפורמנס שיתופיות רבות שקשורות להכנת ארוחות ומאכלים, בייחוד אוכל תאילנדי, בניסיון לחבר בין קהלים שונים וללמד באמצעותן על התרבות המקומית.

מתוך התערוכה. צילום: איתמר גלבוע

מתוך התערוכה. צילום: איתמר גלבוע

פרויקט שרשרת המזון של גלבוע מאתגר את הדרך שבה אנחנו צורכים (תרתי משמע) אמנות. גלבוע מכנה את הפרויקט שלו "פיסול חברתי" – זוהי צורת אמנות שמבוססת על התפיסה שבאמצעות החומר והיצירתיות 
אפשר ליצור שינוי בחייהם של אנשים. 
הפיסול החברתי נולד בשנות ה־60 של המאה הקודמת בהנהגת האמן הגרמני ג'וסף בויס, מתוך אמונה שלאמנות יש הכוח לשנות ולהשפיע על החברה.

אחרי שפרויקט "שרשרת המזון" השאפתני נדד בירידים ובתערוכות ברחבי העולם, בהם שבוע העיצוב ההולנדי, אקספו שיקגו ותערוכה מטעם מוזיאון ואן גוך, החודש הוא מגיע לראשונה לישראל. ביום חמישי (23.11) תיערך הפתיחה החגיגית של התערוכה בבית האמנים בתל אביב. את התערוכה אוצרת קרן בר־גיל, שמלווה את גלבוע בשנים האחרונות ועוסקת בעצמה בדיאלוג בין אמנות לבין אוכל באופנים שונים. בתערוכה יוצגו כאלף פסלי פורצלן וכרום של פריטי מזון ותצלומים מתוך הפרויקט. אפשר יהיה לבקר בתערוכה עד 23.12, ולרכוש את הפסלים של גלבוע. חלק מהרווחים ייתרמו לעמותת נבט, שמפעילה תוכנית להכנת כריכים לילדים נזקקים בבתי ספר ברחבי הארץ.

מכאן גם שם הפרויקט ״שרשרת המזון״. גלבוע רצה שמה שהוא אכל יאכיל בסופו של דבר מישהו אחר. אף שהוא חי כבר שנים ארוכות בהולנד, רוב היצירות של גלבוע קשורות באופן הדוק לישראל. פרויקט "שרשרת המזון" הוא כאמור תולדה של הלם תרבות קולינרי, אחרי שהתפריט שלו עבר מהפך דרסטי כשעבר להולנד: מחומוס וירקות ישראליים נאלץ גלבוע לעבור לבשר ולגבינות כבדות – מוצרים שהיו זמינים באמסטרדם. גם בעבודות קודמות שלו התרבות והחברה הישראלית היו נושא מרכזי. ב־2011 הוא הציג במוזיאון תל אביב סדרת עבודות שביקשה למפות את עולם האמנות הישראלי, ולפני כן, במוזיאון הרצליה, הציג גוף עבודה שחקר היררכיות צבאיות ועקרונות של נאמנות וציות.

מתוך התערוכה. צילום: איתמר גלבוע

מתוך התערוכה. צילום: איתמר גלבוע

"כאמן אני לא בהכרח עוסק ביצירות שמייצגות את מי שאני", מעיד גלבוע. "אני אמנם נקודת המוצא של הפרויקט אבל באמצעות חשיפת הצופה לחוויה הפרטית שלי, אני מנסה לגעת בנושאים אקטואליים ורלוונטיים לכולנו – אוכל, צריכה, שפע, איפוק, אורח חיים, הגירה ותרבות".

בית האמנים, אלחריזי 9, תל אביב 23.11־23.12

עוד בבית האמנים

לצד תערוכתו של איתמר גלבוע ייפתחו בבית האמנים עוד שמונה תערוכות בסוף השבוע הקרוב, כולן יוצגו מ־23 בנובמבר עד 23 בדצמבר. הכניסה לכל התערוכות חינם. בגלריה הגדולה תוצג התערוכה "רכבת תחתית" של שי־לי עוזיאל, זוכה פרס רוזנבלט לאמנות חזותית 2017. היצירה הפואטית, הוולטר בנימינית של עוזיאל מגיעה בזמן שבו חלקים גדולים מהעיר חפורים, הפוכים ורועשים בדרכם להפוך לתוואי הרכבת הקלה – ושואבת השראה מכך. בגלריה במה תוצג תערוכתה של אביבה וקשלק־וייזר, "בדים חשופים", שכוללת עבודות של האמנית שסובבות סביב עץ הלימון – זה שבגינת ביתה ושגם מסמל את 
האתוס הארץ ישראלי.

שלוש תערוכות שאצר מנהל בית האמנים אריה ברקוביץ יוצגו גם כן: "חומר בלתי שתיל" של אלינה רום כהן (בגלריה המרכזית), "4 טכניקות הדפס" של אאידה סטולר (בגלריה הקטנה) ו"קימוטים" של ג'קי ונונו (בגלריה החדשה). בגלריה משרדיה תוצג "גם זו וגם זו" של שירלי גולדשטיין ובגלריה תחריט תעמוד התערוכה "רשמים משיטוט עירוני" של שלומי נחמני. גד אפוטקר מציג את קיר האמן "פוגה", ציור שהוא המשך ישיר לעבודה שהציג במקום בשנה שעברה.

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

now Silence is Golden SRV:SRV2 on: 168429