למרות הקשיים: הבימה מעלה חמישה מחזות מקוריים חדשים
ההצגות יעלו תחילה אונליין, עד שקבינט הקורונה יפתח את האולמות. המנכ"ל נעם סמל: "אלו חדשות משמחות, אבל גם מסוכנות. לקחנו הימור"
בזמן שלאף אחד אין מושג מתי נוכל לחזור לאולמות התרבות, בתיאטרון הבימה מבינים שבזמנים קשים כל הקלישאות נכונות – ואת ההצגה הזאת אי אפשר להפסיק. היום (שני) הודיעו מנכ"ל התיאטרון נעם סמל והמנהל האמנותי משה קפטן כי הבימה פוצח בהפקת לא פחות מחמישה מחזות מקוריים חדשים, שיעלו לבמה בבת אחת ברגע שקבינט הקורונה יאפשר זאת.
המחזות יופקו מאל"ף עד ת"ו, ובסוף התהליך ההצגות יצולמו ויעלו לצפייה בדיגיטל. זאת כפתרון ביניים, עד שיוכלו לעלות על הבמה בהופעה חיה, שאותה כידוע אי אפשר להחליף. "אנחנו חושבים מחוץ לקופסא ומנסים להמציא אפיקים נוספים בהם נוכל להמשיך ולהזכיר לקהל כמה חשובה היצירה התיאטרונית בחיים שלנו, כמה חשוב להמשיך ולהתגעגע ולזעוק שחייבים להאיר מחדש את הבמה", אמר קפטן.
לצד השמחה ביצירה החדשה, קשה שלא לתהות איך ייפלו הקוביות. "אלו חדשות משמחות, אבל גם מסוכנות. לקחנו הימור", אומר המנכ"ל סמל. "אי אפשר לעצור את הבימה אחרי 103 שנים שהתיאטרון מציג ברציפות ברחבי העולם בישראל. אנחנו מחזירים עטרה ליושנה ומחזירים את הפעילות האמנותית למען השחקנים, היוצרים והעובדים. זה עדיין לא אומר שאנחנו פותחים את האולמות – אנחנו נכבד את החוק ואת התקנות כמובן. אין שום סיכוי שנעשה מעשה לא חוקי".
הבימה נמצא במצב כלכלי לא מזהיר, מאיפה הכסף?
"אני מוניתי על ידי נאמנים בבית המשפט המחוזי, ואני לא מטפל בעבר. אני מטפל רק בהווה ובעתיד. בשנת 2020 הבימה קיבל סכום מסוים ממשרד התרבות – זה לא סכום בגין העבר. מהסכום הזה קיבלתי אישור להוציא מיליון וחצי ש"ח כדי להפיק 5-7 הצגות בתנאים פחותים מבעבר – מול השחקנים, היוצרים והספקים. זה לא קשור לחובות העבר. אלה מטופלים במסגרת הסדר נושים, אני לא מתעסק בזה".
גם לא בכסף שחייבים לשחקנים?
"דווקא בתקופת הקורונה זה מתקדם ואני מאמין שזה יגיע להסדר סביר. אני אחראי על קבוצה גדולה מאוד של שחקנים ועובדים, שיושבים כבר שישה חודשים בלי מעש, בחל"ת שמל"ת. האמנות שלהם היא ליצור הצגה, לשחק, לביים. זה השיקול".
בין השחקניות והשחקנים שישתתפו בהצגות החדשות אפשר למנות את גילה אלמגור, רובי פורת שובל, סנדרה שדה, רוני דלומי, נורמן עיסא, יעקב דניאל זדה, ריקי בליך ונתי רביץ. ואלה ההצגות: "על המחזה דרייפוס" מאת ז'אן קלוד גרימברג, על להקת שחקנים יהודים בפולין של שנת 1930, העורכת חזרות בניסיון לספר את סיפור משפט דרייפוס; "דבר על מקום הימצאם" מאת נאווה סמל ואיה קפלן, המתרחשת בשנת 1949, תקופת הצנע ומשטר הקיצוב, ובמרכזה סיפורם של מהגרים ועולים שמנסים בכל כוחם להתערות בארץ החדשה, ועם זאת לשמור על זהותם; "מוטל ליד הים" מאת רובי פורת שובל, המתרחשת במוטל קטן בעיר נהריה בימי מלחמת לבנון; "אדוני ראש המועצה" מאת גיא מרוז – קומדיה על גזענות חולנית שמתחילה כשלראשונה בישראל ממונה באופן זמני ראש מועצה ערבי בישוב יהודי; "הקב"ן" מאת נבו זיו, על קב"ן שמוצב בגבול עזה ומקבל לוחמים משדה הקרב, ומחליט לנסות על אחד מהם שיטת טיפול נועזת ושנויה במחלוקת (נכתב בהשראת מקרים אמיתיים בצוק איתן); "המלט" שביים מאור זגורי; ו"בקשתה האחרונה של רווקה" מאת נעם גיל – קומדיה שחורה המתארת את ימיה האחרונים של רווקה המאושפזת במחלקה האונקולוגית כאשר בקשתה האחרונה היא לא למות לבד.