החדש של מודראט: מתחיל הכי פופ שיש ולאט לאט מגביר. ביקורת
״III״ הוא התוצר המגובש והאחיד ביותר של מודראט עד היום, והפעם אין סיכוי שתאבדו ריכוז באמצע. מרוחים על הספה, דלוקים על הרחבה או סתם הולכים ברחוב? הוא כבר יתאים את עצמו
יש חיסרון אחד בולט למדי ב"III", האלבום השלישי של הטריו הגרמני מודראט (סשה רינג, המוכר בשם אפאראט, וצמד ליצני האלקטרוניקה מודסלקטור – הם גרנוט ברונסרט וסבסטיאן סזארי), והוא האורך שלו – 42 דקות בלבד. אבל אולי בכך טמון גם סוד ההצלחה שלו – יש בו פחות רצועות מקודמיו ואף אחת מהן לא נגררת אל מעבר לחמש דקות, כך שאין סיכוי לאבד ריכוז.
הפעם מודראט לקחו את כל המוטיבים הפופיים שבהם והגבירו אותם עד הסוף. ולמרות שמקור ההשפעה הכי גדול של מודראט באלבום הזה הוא הם עצמם, האזנות חוזרות לכל אחד מהשירים מעלות באוב את רדיוהד לצד קולגות בתחום האלקטרוניקה הקליטה־רכה כמו קאריבו, The XX (וג׳יימי XX) ופור טט. ברגעים מסוימים אפילו עולות כאן מחשבות על הרכבים מיינסטרימיים בהרבה כמו קולדפליי. משהו בשירה הייבבנית־המנונית (אבל מתקתקה!) ב״Running״, מהשירים היפים באלבום, אחראי לאסוציאציה הזאת.
כך או כך, כל ההשראות האלה, בין שנעשו במודע או לא, מתערבבות יחד למקשה יפהפייה וסוחפת. ״III״ הוא התוצר המגובש והאחיד ביותר של מודראט עד היום. יש בו תחכום, פתוס לצד קלילות וקומוניקטיביות שעשויה באינטליגנציה טכנית ורגשית, עם יכולת לכבוש את הראש, הנשמה והרגליים באפס מאמץ. זה אלבום שאפשר להימרח איתו על הספה, להתפוצץ עם חלקים ממנו על הרחבה או לדמיין את שתי האופציות הראשונות בזמן שהוא מתנגן באוזניות ברחוב.
מה באלבום?אלבום שלישי, חכם ומקוצע, לטריו האלקטרוני הכיפי ביותר בסביבה.
לשמוע?כן. אלבום לראש, לנשמה ולרגליים, חכם אבל לא מתאמץ.
Moderat,י"III"