שטוחה אך שופעת
הנעליים השטוחות מאיימות לנצח בעונות הקרובות את העקבים. לובוטין ובראדשו מתבקשים להוציא את הטישו
"לא הייתי לוקח את זה כמחמאה אם מישהו היה מסתכל על אחד הדגמים בעיצובי ומפטיר 'נראה שמדובר בנעל נוחה'. יש עקבים שהם גבוהים מדי בשביל לצעוד בהם, אבל למי אכפת? נעלי עקב לא נועדו באמת להליכה". הציטוט הזה הוא של מעצב הנעליים הצרפתי כריסטיאן לובוטין, יוצר שמזוהה בעיקר עם נעלי העקב בעלות הסוליות האדומות שמצוידות לרוב גם בעקב דק ומפואר המתנשא ללא פחות מעשרה סנטימטרים. הנעליים של לובוטין נחשבות לקלאסיקה על זמנית. קל לדמיין אותן לרגלי אישה שמגיעה למסיבת קוקטייל מהודרת במונית הלוך וחזור – דמות שאפשר להשעין ברפרוף על זו של קארי בראדשו בימים הטובים של "סקס והעיר הגדולה". אבל בקיץ 2014, עשור אחרי פרק הסיום של הסדרה, מוצאים את עצמם לובוטין ובראדשו באותה הסירה שבה יושבים אלה שאיבדו במפתיע את הרלוונטיות שלהם בעוד קהל הולך וגדל של נשים מעודכנות מקיפות את האגם בדילוגים ואפילו בצעדי ריצה.
אז האם השודדים יעדיפו עכשיו נעליים שטוחות? צפו בסצנת שוד המנולו של הגברת בראדשו:
בקיץ הנוכחי, אחרי בילד אפ של כמה עונות, נעליים בעלות סוליות שטוחות הופכות לכסות הרגל האופנתית והנכונה ביותר מתוקף תו תקן שהדביקו להן בתי האופנה הגדולים, אייקונות אופנה מודרניות ואופנת הרחוב שהופכת למשמעותית. כמו הרבה טרנדים עכשוויים, שורשי המגמה נטועים באמצע שנות ה־90 – העשור שמרבית מובילי הטעם כיום גדלו בו, ועל כן בוחרים ללוות הופעת קז'ואל בנעלי ריצה סטייל ריבוק לבנות גבוהות או ניו באלנס, הפכו לסממן קול לא צפוי; כמו גם כפכפי הבריכה עבות הרצועה של אדידס.
מהאסוציאציות האלו עולה תמונה מעניינת: לא מספיק שהנעל של 2014 מחוברת לקרקע, היא גם צריכה להגיע במראה ספורטיבי, עבה ומגושם – בדיוק ההפך מנעלי הבלרינה המתקתקות שהיו עד כה הבחירה השפויה למי שלא רצתה להעביר את היום על עקבים. הייצוג הביזארי שלהן החל כבר בשנה שעברה על המסלולים – עם כפכפים מזן הבירקנשטוק בחיפוי פנימי של פרווה צבעונית שליוו את קולקציית קיץ 2013 של בית האופנה השיקי ביותר, סלין. המנהלת הקריאייטיבית של הבית, פיבי פיילו, הסבירה שבעת העבודה על הקולקציה היא הייתה בשלבי הריון מתקדמים, דבר שגרם לה לחשוב על נוחות שמקבילה לאוכל מנחם. הכישרון שלה ליצור פריטי אופנה גבוהה נחשקים שיש בהם מידה של מוזרות ואדג' של חספוס סטריטי, הוא שהחל את מגמת "אורתופדי שיק". את תו התקן הסופי העניקו שני מעצבים משפיעים נוספים – קארל לגרפלד לבית שאנל ורף סימונס לדיור – במקום הכי פחות צפוי – על מסלולי תצוגות הקוטור, המשבצת האליטיסטית ביותר של עולם האופנה.
את תצוגות עונת הקיץ הנוכחי של התפירה העילית בחרו שניהם ללוות בנעלי ספורט ראוותניות שנרקמו בחרוזים, פאייטים וחוטי לורקס על גבי הגזרה המוכרת שנשאלה מנעלי האייר מקס האייקוניות של נייקי. ההייפ העצום שליווה את הבחירה הביא את לגפרלד לייצר גרסה "זולה" יותר (שהרי נעלי הקוטור מגיעות כחלק מתלבושת שלמה ששווייה עשרות אלפי יורו) בתצוגת המותג המוכנה ללבישה לסתיו הבא, שהוצגה לפני כשבועיים בפריז. כפכפים וסנדלים שטוחים נוספים לעונת הקיץ הקרובה נכחו באופן דומיננטי גם על מסלולי קולקציות הפרט־א־פורטה לקיץ הנוכחי, עם דגמים מגושמים על גבול הכעורים שליוו את הקולקציות של פראדה וג'יבנשי.
מובן שהרשתות המהירות מיהרו לרכוב על המגמה, שמלאכת השעתוק שלה מסובכת הרבה פחות משל דגמי נעלי העקב המסורתיות שדורשות מידה מסוימת של הנדסה. רשת טופ שופ דיווחה לאחרונה ב"גארדיאן" הבריטי שמכירות הנעליים השטוחות מהזן החדש גברו לראשונה על אלה של נעלי העקב, ובאתר המכירות הפופולרי Asos העידו על התרחשות דומה אם כי במידה דרמטית פחות. שגשוג הטרנד הזה בכל ענפי התעשייה מעיד שהוא עומד בינינו בנוחות לכמה עונות לפחות, לרווחת רוב נשות העולם חוץ מהנמוכות שהתמכרו לתוספת הגובה המלאכותית.