ירוק בעיניים: 5 דרכים להפוך את השגרה שלכם לקצת יותר אקולוגית

אספנו לכם חמש דרכים להכניס רעיונות אקולוגיים אליכם הביתה (כמעט) בלי לקום מהספה

לעשות טוב, בקטנה. צילום: Shutterstock
לעשות טוב, בקטנה. צילום: Shutterstock
22 באפריל 2019

גם אם אתם לא פועלים ככה, אנחנו יודעים שעמוק בפנים אתם רוצים לשמור על הסביבה. תרצו או לא, החיים במישור היום-יומי התמלאו בשאלות שקשורות בכדור שאנחנו חיים עליו – אנחנו מסתכלים אחרת על אשפה, חושבים פעמיים על ריסוס דיאודורנט ומבינים שהשקיות שאנחנו משתמשים בהן ימשיכו להיות כאן הרבה אחרינו. מפלס החרדה עלה? טוב שכך. אתם לא צריכים לצאת להפגנת ענק ולשנות כל מה שאתם עושים במהלך היום. וזה בסדר להתחיל בקטן. אספנו 5 דרכים פשוטות להתחיל את השינוי אצלכם בבית.

1. שימוש בשיטת ה-Access economy

בשנים האחרונות תרבות הצריכה השיתופית הולכת ומתפתחת. AirBNB, אובר ו-Ebay הם רק חלק מרשימה ארוכה של עסקים כאלה, כשהשלב הבא, כך מסתבר, הוא כלכלת גישה. לפי השיטה הזו שיתוף עדיף על בעלות גם במוצרי צריכה – אנשים משתפים מוצרים עם הסובבים אותם באופן שממקסם את השימוש במוצר ומפחית צריכה בזבזנית.

הפעילה הסביבתית יעל שמר ייסדה השנה יחד עם שותפה ישי להבי, אדריכל במקצועו, את הסטארטאפ השיתופי Tulou, שמטרתו שיתוף מוצרים ביתיים ברמת הבניין והשכונה. "אנחנו מעצבים מחדש את האופן שבו אנשים צורכים ומשתמשים במוצרים ביתיים, ולמעשה דרך הטכנולוגיה שפיתחנו מאפשרים להוציא אותם מהבית לחדר ייעודי בבניין. מילניאלים, שהם קהל היעד הראשון שלנו, מעדיפים שתהיה להם גישה במקום בעלות", מספרת שמר.

הרעיון, לדבריה, הוא לאפשר ממשק במסגרתו יכולים תושבי תל אביב לוותר על המוצרים שבבעלותם – למשל, שואב אבק, מכונת כביסה או מברגה – ולקבל מוצרים מתקדמים שיהיו נגישים עבורם בבניין. "אנחנו רוצים שבעתיד הקרוב בכל בניין יהיה חדר Tulou, שהשירותים שניתנים בו הם בדירוג אנרגטי גבוה, וכל דייר יוכל לשכור אותם פר שימוש. זה מתחיל בתל אביב, אבל כמובן שהשינוי מכוון לכל עיר בעולם". המשמעות היא שבמקום שכל דייר ירכוש צי מוצרים בהם הוא עושה שימוש רק לעיתים, כלל דיירי הבניין יוכלו להשתתף ביניהם במוצרים שנרכשו מראש באמצעות השירות. פחות מכונות ברמת הבניין תפחית את הבזבוז העירוני הכללי.

עמדת Tulou. צילום: יעל שמר
עמדת Tulou. צילום: יעל שמר

2. קניית Upcycled

את המשפט "זבל של אחד הוא האוצר של האחר" כבר אמרו לפנינו, ובצדק. מדובר בדרך נפלאה לשמור על הסביבה ולתת עוד צ'אנס לרהיטים וחפצים שידעו הרפתקה או שתיים מאז שיוצרו. מה הופך את זה לאפילו נפלא יותר? היכולת לקחת את האוצרות שמצאתם ברחוב ולהפוך אותם, עם קצת אמונה, לפריט חדש ומשופר.

בעגה האקולוגית זה נקרא Upcycling, אנחנו נסתפק בלקרוא לזה שדרוג. אם אתם נגרים חובבים, הסתדרתם על אחלה פרויקט. אם הפעם האחרונה שנגעתם במסור הייתה בפורים והוא היה מפלסטיק, אתם לא לבד. מספר מעצבים ואנשי מקצוע עוסקים בשיפוץ, שדרוג ועיצוב אוצרות שכאלה. תוכלו למצוא חמישה עסקים כאלה כאן.

MOLET. צילום: הילה עידו
MOLET. צילום: הילה עידו

3. קנייה ישירה מחקלאים

מי שחקלאות הידרופונית גדולה עליו יכול לשקול שימוש באחד משירותי החקלאות הישירה בארץ. השחקנית החדשה ביותר בתחום היא Shookit שצצה לאחרונה ברחבי העיר, אבל חיפוש פשוט בגוגל יוביל אתכם אל ריבוי נותני שירות ומשקים חקלאיים שרק מחכים לשלוח אליכם ארגז פירות וירקות עד למפתן הדלת בכל שבוע. צריכה ישירה ממשק ישראלי משמעותה ויתור על פירות וירקות ששונעו ברחבי העולם לאורך מאות ואלפי קילומטרים ותמיכה בעסקים שסובבים אותנו. מעבר לכך, מדובר לרוב בשיטות שממעיטות בשימוש בפלסטיק ובניירות אריזה, ובאלטרנטיבה זולה יחסית לרכישה במכולת השכונתית.

4. חקלאות הידרופונית

מסתבר שאפשר לגדל צמחים בלי אדמה. כן כן, אתם יכולים לספר לסוקולנטים שלכם שזמנם עבר והגיע זמנם של צמחים שמקיימים את עצמם באמצעות מערכת השקיה אוטומטית בסביבה הביתית. "המערכות מתאימות לתושבי העיר שעוסקים רוב היום ואין להם זמן להשקות ולטפל בצמחים", מספר לביא קושלביץ', מנהל החברה לחקלאות עירונית. מדובר באסופת צינורות ועציצים שניתן למקם מתחת לחלון או תחת תאורה מלאכותית, ולתכנת אותם להשקיית הצמחים, הירקות והפירות שנשתלו באופן אוטומטי ולםי הצרכים הספציפיים של כל צמח.

View this post on Instagram

Yam Yam #החממהברוטשילד

A post shared by החברה לחקלאות עירונית (@urban_farming_israel) on

מעבר לעובדה שמדובר בתחביב מגניב למדי, הוא ידידותי לסביבה ומביא את הקץ לעידן בו אתם חוזרים הביתה מהעבודה לראות צמחים יבשים ומאוכזבים. החברה לחקלאות עירונית היא בין היחידות שמוכרות ומסייעות בהרכבת מערכות הידרופוניות ביתיות, לצערו של קושלביץ עצמו. הארגון מנסה להפוך את הסביבה העירונית למודעת יותר ברמה האקולוגית באמצעות העברת שיעורים וסדנאות ליחידים ולקבוצות לפי הזמנה, ובונים חממות פופ-אפ הסברתיות ברחבי העיר. החממה הזכורה האחרונה היא החממה שישבה במשך כמה חודשים בשדרות רוטשילד, מול תיאטרון הבימה, שם סיפרו לעוברים והשבים על נפלאות השמירה על הכדור.

5. הפרדת פסולת אורגנית וקומפוסטינג

לקומפוסט יצא שם רע – זה מסריח, מלכלך, ודורש הרבה עבודה. מכולות קומפוסט לרוב מוגלות לנקודות רחוקות במושבים וקיבוצים, ונהרסות במהירות בעקבות תחזוקה לקויה. נוסף על החברה לחקלאות עירונית, עמותת עץ בעיר היושבת ברחוב ביאליק החליטה להרים גם היא את הכפפה ולשנות את תדמיתו של הקומפוסט. העמותה מעבירה סדנאות להקמת מרכזי קומפוסטים קטנים בבית, במרפסת או מתחת לכיור, ומסבירה כיצד ניתן להימנע מריחות רעים ומלכלוך.

קושלביץ מסביר שקומפוסטינג מסייע רבות בהתכלות של מוצרים אורגניים – כשזבל אורגני נזרק לפח רגיל זמן ההתכלות שלו גדל, ויכול להגיע אף לעשרים שנה, בעוד שמיכל קומפוסט מסייע רבות בהפחתת זמן ההתכלות וגם מייצר דשן לטובת הצמחים (אלו שבחרתם לשתול מחוץ למערכת ההידרופונית שלכם, כמובן).