צופות גומרות: איזה פורנו נשים יכולות לראות בשקט?

הניצול שמאחורי התעשייה מקשה למצוא סרטי פורנו שמציגים נשים באופן מכבד, או לכל הפחות לא מצלק. למעשה, אם תחפשו בגוגל את הביטוי "פורנו פמיניסטי" באנגלית, בין התוצאות הראשונות תראו לינקים לסרטוני פורנו מזעזעים, שבהם מוצגת התעללות בנשים פמיניסטיות. לאט לאט מחלחלים בשטח קולות אחרים, ובשקט בשקט מתפתחת תעשיית ה"סקס פוזיטיב", שאותה מנהלות נשים שמבקשות ליצור שינוי אידאולוגי בתעשייה הידועה לשמצה. בעיקרן: הפקות פורנו ראוי לצפייה.

לעוד כתבות מעניינות:

>>פרוייקט סיפורי הסקס הגדול של Time Out
>>למה לנשים קשה למצוא סקס?

נקודת המוצא העומדת בבסיס הפקות אלו אינה מתנגדת לצפייה בפורנו, אלא להפך – היא מכירה בקיומה של התופעה, ובהיותה כלי מרכזי לחינוך מיני בימינו – ומבקשת לעשות את זה כמו שצריך, ולהוביל לצריכת פורנו שיהיה קרוב ככל הניתן לסקס שאנחנו באמת עושים. כדי לרכך את התוכן הברוטלי ולהפוך אותו ל"נעים יותר לעיכול", מתייחסת תעשיית ה"סקס פוזיטיב" לפורנוגרפיה כז'אנר קולנועי, על כל המשתמע מכך: לוקיישנים רומנטיים, מוארים ומעוצבים להפליא, פסקול מושקע ובעיקר – הרבה עדינות.

"ההישג העיקרי של הפורנו פמיניסטי זו האתיקה מאחורי הקלעים", מסבירה הידד ליטמן (36), חוקרת ומרצה בנושא פורנו אלטרנטיבי. "גם אם מוצגים בסרט יחסי סאדו מאזו, השחקנים לא מנוצלים והם מקבלים תנאי שכר הוגנים. "יש שיגידו שפורנו אסור מעצם היותו מציג סקס על המסך, אבל זה טיפשי בעייני. זה כמו לשלול סקס. אפשר לעשות את זה טוב, ואפשר לעשות את זה נורא".

"פורנו פמיניסטי חינמי זה עדיין לא משהו נגיש מספיק" (שאטרסטוק)

אחת ממובילות השינוי הבולטות בעולם היא אריקה לאסט, שוודית המתגוררת בברצלונה. מלבד הרצאת טד כריזמטית על השינוי הדרוש בעולם הפורנו, לאסט ייסדה את האתר XConfessions, שם היא מפרסמת מידי חודש "סרטים למבוגרים" המבוססים על פנטזיות שגולשים שלחו לה. מבט חטוף באתר מגלה שלא מדובר בעוד אתר פורנו רגיל, כזה שבו הציצים המלאכותיים קופצים מכל פינה. העיצוב המוקפד (שלא לומר היפסטרי) של XConfessions והאג'נדה שהוא חורט על דגלו צועקים אמנות.

"אצל לאסט ידוע שיש המון דיאלוג על הסט וחשוב שכולם ירגישו בנוח עם מה שקורה, גברים ונשים כאחד", מספרת נועה (26, שם בדוי), שנחשפה לפורנו הפמיניסטי לאחר שנכוותה, כמו רבות, מהמיינסטרים החינמי. "שחקני פורנו עומדים בתור כדי לשחק בסרטים שלה, והיא בוחרת אותם בפינצטה לאחר שהיא בוחנת את האישיות שלהם".

לדברי לני כהן (24), שחקנית, קומיקאית וכוכבת רשת, "כנשים אנחנו יכולות להיכנס לתעשיית פורנו ולשנות מבפנים את התפיסה של אנשים לגבי סקס". כהן גם היא מכירה את סרטיה של לאסט, אך המחיר לאידאולוגיה גבוה מידי עבורה. "הבעיה בסרטים של לאסט היא שהורדה שלהם עולה כסף (35 דולר לחודש ו–100 דולר לשנה – י"ס). מצד אחד זה צעד חשוב, כי הוא נועד לאפשר לכל השותפים להפקה להשתכר בכבוד, אבל כמו הרבה אחרים, גם אני לא אשלם כדי להוריד פורנו, ופורנו פמיניסטי חינמי זה עדיין לא משהו נגיש מספיק".

סקס והעיר הגדולה

לא כולם מאמינות שההבדלים בהפקת הסרט ובתנאי ההעסקה בטח הופכים את זה לפורנו לגיטימי. לדעתה של הקומיקאית לאה לב (22), הפורנו הפמיניסטי הוא לא יותר ממצג שווא הממותג היטב, ובסופו של דבר – זה אותו הדבר. "בואו נשים את הדברים על דיוקם: פורנו זה זנות", היא קובעת בנחרצות. במקום שבו זנות היא לא חוקית, משתמשים בפורנו. בפועל זה אותו דבר – משלמים לאנשים על סקס", היא קובעת בנחרצות. "המושג 'פורנו פמיניסטי' הוא סוג של כיסתוח. תעשיית הפורנו אומרת, 'רגע, מאיזה פלח אוכלוסייה אנחנו עדיין לא מרוויחים? אהה כן, פמיניסטיות כועסות!' ומשם זה נולד. עוד מוכרים לך את זה כמותרות, כדי שתרגישי שאת תורמת על הדרך לקולנוע עצמאי. אז בפורנו הפמיניסטי הבמאית היא אישה, אבל מה זה משנה? כל פורנו הוא פמיניסטי ברגע שהמצולמת בוחרת לעשות את זה".

אז מה אמורות לעשות נשים שמחפשות פורנו "מרוכך" מתוך ההיצע הקיים, אך ממאנות לשלם את הכסף שדורש הפורנו הפמיניסטי? חלקן נאלצות לפנות לפורנו הלסבי. "אני מעדיפה לצפות בפורנו של לסביות, כי אז לפחות הנרטיב פונה לנשים ומתרכז בהנאה של האישה", מעידה נועה. "הבעיה היא שאני סטרייטית לחלוטין, כך שהאינטראקציה עם האישה לא באמת מגרה אותי. בגלל שזה רך יותר, נעים לי יותר לראות את זה. אבל אני יודעת שזה רק תירוץ, ושכנראה מחוץ לפריים עומד סרסור שמתעלל גם בהן".

בעידן שבו פורנוגרפיה זמינה לכל ילד בן 11 במרחק קליק או סווייפ באייפון, קשה שלא להיחשף לתכנים קשים, שהופכים במהרה לטריוויאליים. "הרבה פעמים נדמה שגברים מתייחסים לפורנו כסרטון הדרכה שמלמד מה נשים אוהבות, ומבצעים את מה שהם למדו בפול גז, במקום להקשיב", מספרת מיכל (25, שם בדוי), המגדירה את עצמה כפמיניסטית, ולמרות הביקורת שלה על התעשייה, היא מודה שהיא עצמה נהנית לצפות בפורנו אלים. "אני אוהבת לראות 'גנג-בנגים' (אקט מיני בין חבורה של גברים לבין אישה אחת – י"ס), אבל לא הייתי רוצה להשתתף באקט כזה בעצמי. האימג' הזה הוא מבחינתי בגדר פנטזיה, ואחת שאין לי צורך לממש".

מדבריה של מיכל עולה השאלה האם הצפייה בסוג כזה של פורנו היא בגידה בפמיניזם. "הרבה פעמים אמרתי לעצמי שאפסיק לצפות בפורנו", היא מודה. "הכי קשה לי ברגעים שאני מרגישה שראיתי סרט אמיתי, שהבחורה בו סובלת באמת. זה מפוצץ לי את הבועה בפנים. אחר כך אני תמיד מתרחקת מפורנו לכמה חודשים ובסוף נשברת וחוזרת לזה".

להפוך את התוכן הברוטלי ולהפוך אותו ל"נעים יותר לעיכול". צילום: Gettyimages

נראה שעל אף הניחוח המהפכני שבביטוי "פורנו פמיניסטי", הז'אנר עוד רחוק שנות אור מהמיינסטרים. אם זה בגלל המיתוג האיכותי, הלעג לפמיניזם או העובדה הפשוטה שעדיין לא ניתן לצרוך סרטונים כאלה בחינם, רבים יעדיפו להסתפק בתוכן המוכר גם במחיר האידאולוגיה. אפשר לטעון שמדובר בתרגיל שיווקי מתוחכם, ושייצור פורנו מייסודו הוא פסול ופוגעני, אך כמו שאומרת אריקה לאסט, "אנחנו לא יכולים לגרום לפורנו להיעלם, אז לפחות נעשה אותו כמו שצריך".

[interaction id="59ecb7a626a84c0001448429"]