המאצ'ו פיצ'ו
מאצ'ו פיצ'ו (Machu Pikchu, "הפסגה העתיקה") היא עיר קדומה של תרבות האינקה, שנמצאת על רכס הרים בפרו. מאצ'ו פיצ'ו נבנתה בערך בשנת 1450, וננטשה 100 שנה מאוחר יותר. הכובשים הספרדים לא גילו את העיר, וכך היא ניצלה משוד ומהרס. במהלך השנים גדל הג'ונגל שמסביב לעיר והסתיר אותה, ומעטים ידעו על קיומה. ב-1911 הגיעה לאזור משלחת מחקר, שבראשה עמד היירם בינגאהם השלישי מאוניברסיטת ייל, שחיפש את העיר ויטקוס, שהיתה העיר האחרונה שהתנגדה לכיבוש הספרדי בפרו. כמה תושבים מהעיר שליד, הובילו אותו למאצ'ו פיצ'ו. אז החל בינגהאם במחקרים ארכאולוגיים והכריז עליה כ"עיר האבודה של האינקה". הוא מעולם לא נתן קרדיט למקומיים שהובילו אותו לשם, וכתב שהסתמך על "שמועה מקומית". שטחה של העיר הוא 325.92 קמ"ר, וגובה ההר הוא 2,430 מטרים. לא ידוע כיצד העלו בני האינקה את הסלעים להר, והדעה היא שהם השתמשו במאות אנשים כדי לדחוף את האבנים במעלה מישורים משופעים. ב-2007 נבחרה מאצ'ו פיצ'ו כאחד משבעת פלאי תבל החדשים.