טיים אאוט timeout

Zou Bisou

054-3880000
צילום:
כתובת:
בן יהודה 186
תל אביב יפו
מפה
שעות פתיחה:
ראשון־חמישי
19:00־3:00
שישי
20:00־4:00

כל האירועים בZou Bisou

  • הכל
  • היום
  • מחר
  • בסופ"ש
  • בשבוע הקרוב
  • בחרו טווח זמנים
  • הכל
החל מיום:
עד יום:
חפש
סגור
לא נמצאו אירועים להצגה, אנא חפשו בטווח תאריכים אחר

ביקורת: שיתוף הפעולה בין "זו ביזו" לדיוויד פרנקל רע לשני הצדדים

זו ביזו ימשיך להיות בר מעולה ודיוויד פרנקל ימשיך להבריק בפרונטו. החיבור ביניהם מאכזב
| מאת: דניאל שק

מעצבים רבים חולמים להיות אדריכלים. אי אפשר ממש להסביר את זה, הרי עיצוב הוא מקצוע אמנותי מכובד ויוקרתי, אבל ככה זה. אפילו הטובים והנודעים ביותר נושאים בלבם איזו קנאה קטנה בבוני הבניינים. באופן דומה התפתח טרנד בקרב ברים – אף הם מוסדות מכובדים וחיוניים לחיי הלילה של עיר ראויה לשמה – לרצות להפוך למסעדות. קחו למשל את זו ביזו, בר מצליח ותוסס, שמארח, כך אומרים, 600 איש בערבי סוף השבוע. הוא יפה, יפה מאד אפילו, עם עיצוב מוקפד שקורץ לניו יורק של הסיקסטיז. הוא מגיש משקאות מצוינים בעזרת צוות מיומן, יש בו אווירה לוהטת בשעות הנכונות, הלקוחות יפים ויפות ואומרים שגם זירת הפיק אפ עובדת שם כמו מכונה משומנת. אז מה רע לו? לכאורה כלום, אבל משהו גרם לבעליו לפתות שף צעיר, מוכשר ומצליח, דיוויד פרנקל די פרונטו, להצטרף ולהפוך את זו ביזו לרסטו־בר. בנו מטבח משוכלל, קנו תנור ג'וספר אופנתי, פרשו מפות לבנות, בנו תפריט והופ, הפכנו למסעדה.

רסטו־בר הוא מושג בעייתי מיסודו, שנוטה בעיקר לשקף פיצול אישיות. נכון, יש מקומות שמצאו דרך לשמר את אווירת הבר ובמקביל להיות בתי אוכל ראויים, אבל הם מעטים. בגדול, לכולם ברור שמבחינה עסקית החלק של הבר שולט, כי במשקאות נמצא הכסף הרציני. אוכל ברים נועד בעיקר להקל על הלקוח לשתות ולהחזיק את האלכוהול כמה שיותר זמן לפני שהוא נופל מהרגליים ומדדה הביתה. מה הסיכוי שמפות לבנות ושף כוכב יביאו לקוחות חדשים שבאים בעיקר בשביל האוכל? ימים יגידו.

התפריט לא מבשר טובות. בעצם הוא לא מבשר כלום. קצת דגים נאים, סלט קיסר, באפלו ווינגס, המבורגר ומגוון מטוגנים – כל אלה אורחים קבועים בברים בעולם כולו. ארבע־חמש מנות חורגות מהמנעד הזה, לא יותר. אל תבינו אותי לא נכון, אוכל בנאלי הוא בסדר גמור מבחינתי, אבל אם מביאים שף כוכב לחתום על תפריט בנאלי, הביצוע חייב להיות יוצא דופן ברמתו.

סשימי של טונה אדומה עם אצות מטוגנות היטיב להדגים את רוב חוויית האוכל של הערב. הוא היה בסדר. הדג ככה־ככה, החיתוך בסדר, אצות מטוגנות שנותנות טוויסט קריספי ומצע קרח שמוסיף אמינות למראה. לצדו רוטב אסייתי מבוסס סויה שהיה טעים מאוד ועלי כוסברה לקישוט. הוא הדין לגבי טמפורה ירקות: מקלות בטטה, פרחי ברוקולי ופטריות שמפיניון בבלילה נכונה וטיגון מדויק למדי עם מטבל חמוץ־מתוק שהיה חמוץ מדי ואגרסיבי מדי בשביל טעמי הירקות העדינים. מנה בלי פשלות חמורות, אבל גם בלי התעלות כלשהי. פיש אנד צ'יפס היא מנת ברים ופאבים מושלמת שכיף לאכול עם הידיים. אלא שמספר הפעמים שנאלצנו לנגב את האצבעות המבהיקות שלנו במפית העידה על טיפול לקוי בעת הטיגון ולאחריו. לגבי הטעם ואיכות חומרי הגלם, אין מה להוסיף.

קרוקטים של תירס ופרמזן התגלו כהברקה הבולטת של הערב. לכאורה סתם חטיפים מטוגנים, אבל בפועל, המעטה הפריך (והמטוגן למופת) עוטף מלית קרמית ומלטפת בטעם ניכר של תירס טרי ומינון פרמזן מדויק שמפגין נוכחות בלי לקבור כל טעם אחר. די ממכר.

הזמנו גם שתי מנות בשר, שתיהן טובות, אבל לאף אחת אי אפשר לקשור כתרים כפי שהיית מצפה ממנות של דיוויד פרנקל. מנת ספריבס BBQ גדולה (270 גר') מורכבת מארבעה נתחים ממש טובים, עסיסיים ובשרניים, שנצלו במיומנות רבה בתנור הג'וספר המהולל (שאף זוכה לקרדיט בתפריט). חבל שהם עטופים ברוטב מתוק ושתלטני מדי. גם תבשיל שפונדרה עם תפוח אדמה אפוי ברוטב יין הותקן היטב, אבל בעולם מנות הבשר בבישול ארוך הוא לא היה יוצא דופן.

קינחנו עם עוגת גבינה לא מרתקת על פירורי עוגיות ספקולוז ופרנץ' טוסט קר עם תאנים, ספוג ברוטב כל כך מתוק שהוא בוודאי יעיר כל צייד דייטים שהתנמנם על משמרתו.

בדרום ארצות הברית יש פתגם נבון שאומר If it ain’t broke, don’t fix it. זו ביזו ימשיך להיות בר מעולה ודיוויד פרנקל ימשיך להבריק בפרונטו. החיבור ביניהם מאכזב ולא יוסיף תהילה למי מהצדדים.

 

חשבון

סשימי טונה אדומה – 65 ש"ח
קרוקט תירס – 29 ש"ח
ירקות בטמפורה –32 ש"ח
פיש אנד צ'יפס – 42 ש"ח
ספריבס ברביקיו גדול – 72 ש"ח
שפונדרה– 58 ש"ח
פרנץ' טוסט – 32 ש"ח
צ'יזקייק– על חשבון הבית
3 כוסות זינפנדל– 135 ש"ח
סן פלגרינו גדול – 28 ש"ח
2 צ'ייסרים– על חשבון הבית

סך הכל – 493 ש"ח

 

		  
now Silence is Golden SRV:SRV1 on: c422d06bb