טיים אאוט timeout
  • מה אתם מחפשים?
  • מסעדות
  • סרטים
  • מוזיקה
  • אמנות
  • במה
  • ברים
  • אטרקציות
  • עם הילדים
  • אורבני
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור

באנה

מטבח: טבעוני

03-69915666
צילום:דניאל צ'צ'יק
כתובת:
נחמני 36
תל אביב יפו
מפה


כדאי לדעת:

ביקורת: הם הלכו בשדות

לייצר בתל אביב תפריט מקורי אבל לא מופרך זו כמעט משימה בלתי אפשרית היום. אלון הדר ביקר בבאנה וגילה שצמד השפים שלה דווקא עומד בה בהצלחה
| מאת: אלון הדר

הילדים של אייל שני למדו מגיל אפס מאיפה ירקות באים לעולם. גורו הטרואר של ישראל מחנך להריח אדמה, לחוות את עוצמת השמנים האתריים בעשבי תיבול, הכוויה בגרון שמלווה אכילת סלק שזה עתה נקטף וכמובן הבריאה מחדש בצלחת. אי אפשר שלא לזהות זאת אצל פרחי השני. פגשתי את הרוח (והטעם) במסעדה הברוקלנאית Lea של דניאל סוסקולוני (שהוביל את הסלון של שני), ביבנה, שבה בוגר אחר, גיא בן הרוש, מפקד על המטבח, ועכשיו בבאנה. על המקלות והגזר: חנוך שכטר ודן ארואץ.

מחפשים עוד מסעדות טבעוניות? הנה המסעדות הטבעוניות הכי טובות בעיר

משהו ברגישות הטבעית ובמחקר האוטודידקטי של שני באים לידי ביטוי גם בקריאה נכונה של המרחב האורבני וביכולת לאתר מה העיר רוצה. בקיצור, מכתיב טעמים בע"מ. למדו והפנימו. באנה נפתחה ברחוב נחמני, בחלק הפחות שוקק שלו. שמח שם. מטבח חצי פתוח שמשוויץ בירקות, הפירות והלחמים, חצר גדולה שמנחיתה אותך באמצע שכונת מגורים כה תל אביבית, מלצרים תזזיתיים שיודעים פרטים עליך שאתה אפילו לא יודע (למשל איפה אתה יושב עם המאהבת שלך). אקוסטיקה מחרידה. בקיצור הקרחנה התל אביבית האשכנזית המעודכנת.

הקרחנה התל אביבית האשכנזית המעודכנת. באנה. צילום: אנטולי מיכאלו

הקרחנה התל אביבית האשכנזית המעודכנת. באנה. צילום: אנטולי מיכאלו

אבל זה כלום לעומת ההנהגה. לאנגלים יש השף העירום, לתל אביבים יש השף הגרום. הוא מתנוסס בגובה של אנטנת תאג"ד, מזוקן ברשלנות מחושבת, קעקועים לו בקוטר שטח סי, הטי שירט דהויה יותר מהפרצוף החיוור. אף שלא למד באקדמיה לבישול הוא לוקח את הסרוויסים בנונשלנטיות, משל היה תלמיד מצטיין לפני בחינה, אבל בפנים בוערת הנוירוזה. מודע למעמדו ככוכב הגלקסיה, אבל יעדיף להעיף את העיר מאשר להיות כוכב טלוויזיה או יקיר מדורי האוכל.

הבחירה של שכטר את ארואץ (זה גרום יותר, זה גרום פחות) להתמקד בירקות, שורשים, לחמים, שמן זית – הכי הגיונית בגלל כל הסיבות שצוינו. אבל הם לקחו את זה הלאה תוך בניית זהות ייחודית. זה לא התרחש בגזרת הבשר והדגים האסורים, אלא בקטניות, אגוזים וקרמים טבעיים. 14 מנות (ועוד 4 קינוחים) בתפריט, כולן שומרות על המתאר. בתל אביב לרצות לייצר תפריט מקורי אבל לא מופרך, זו כמעט משימה בלתי אפשרית. רוח וחוצפה יש, אינטליגנציה, הבנה וביצוע הרבה פחות. לבאניים יש את זה.

אותו החציל בגישה כל כך שונה

קחו למשל את ברוסקטת האבוקדו – בבאנה פירקו את הבנאליות של המנה. זה מתחיל מלחם מחמצת, עובר לאבוקדו האס שרוקד טנגו טוב עם קישואים קראנצ'יים (הם הולכים טוב עם כל מה שרך), שקיבלה טרואר מקומי של שומר בר וניחוח ג'ונגלאי של שבבי קקאו. בינגו. לא רק סגירת טעמים ותבלון נכון, אלא גוף בסיס נהדר.

ברוסקטה אבוקדו: בינגו. צילום: אנטולי מיכאלו

ברוסקטה אבוקדו: בינגו. צילום: אנטולי מיכאלו

הפתעה עצומה הייתה במנת החציל. אמנם המילה טחינה הופיעה בשורה ומיד הבהבו כל נורות האזהרה – אבל אצל שכטר את ארואץ זה עולם אחר. החציל המעולה מוצק, תבשיל עדשים צהובות מעולה הקיף אותו, צנובר נתן את טעם האדמה והירוקים מסביב העלו אותו מעל פני השטח. והטחינה? מינורית, כתמים על הצלחת. זה המקסום של האוכל של שני: עדינות, גוונים, פריחת חומר הגלם – אבל יונק בעל חוליות חזקות שנוגח בך בעוצמה הנכונה. וזו גם אחת ממנות הירקות הטובות שמוגשות בעיר.

איזה כיף שבאנה דילגה מעל אובססיית ההמבורגרים ששוטפת את תל אביב. אמיתי או חייזר מסויה – נמאס כבר. במקום זה הייתה בתפריט מנה של לחמנייה עם תפוחי אדמה בצד, שהייתה הצלחת הפחות מוצלחת בארוחה: לחמניית כוסמין עם תבשיל של שעועית מנומרת וקוביות של סלק בתנור. משהו היה חסר בה, החייל בראש המחנה (סלק נא לא להיעלב). הלחמנייה הדחוסה מדי ביקשה סיוע, היא קיבלה אש על כוחותינו.

הקינוחים פחות, היצמדו לירקות. באנה. צילום: אנטולי מיכאלו

הקינוחים פחות, היצמדו לירקות. באנה. צילום: אנטולי מיכאלו

רציתי מנה אחרת שממש תלך רחוק משתי המנות הלוקאליות. פטריות צלויות על מחית ערמונים מתובלת באגוז מוסקט ומעליה אגוזי מלך. זיווג מפתיע, כמעט מכונן. אזורי הטעם זרמו בסחרורחת הרמונית. דווקא בגזרת הקינוחים בינתיים העסק כאוטי וכמעט גרם להרעלת סוכר משמידת טעמים: בננה על קראסט מרציפן (ממש לא) ותאנים צלויות על פודינג צ'יה ומעל מייפל. עם החשבון (הסביר) נזכרתי שזו בכלל מסעדה טבעונית.

באנה

מה זה? טבעוני הדור הבא

שורה תחתונה: מטבח אקולוגי

3 וחצי כוכבים

חשבון בבקשה:

קוקטייל ג'ין – 38 ש"ח

2 כוסות אוטאן 2015 – 60 ש"ח

2 כוסות מאר האוס סוביניון בלאן 2016 מלבורו – 68 ש"ח

לחם מחמצת שסק וכוסמין – 18 ש"ח

ברוסקטת אבוקדו – 38 ש"ח

ירקות פריכים – 46 ש"ח

חציל – 46 ש"ח

פטריות צלויות – 52 ש"ח

סלופי ביט – 52 ש"ח

צ'יה פודינג – 34 ש"ח

בננה מרציפן קראסט – 42 ש"ח

פטרון סילבר – 38 ש"ח

סך הכל  – 532 ש"ח

 

Silence is Golden SRV:SRV2 on: 53d3ab1e9d120e