טיים אאוט timeout
  • מה אתם מחפשים?
  • מסעדות
  • סרטים
  • מוזיקה
  • אמנות
  • במה
  • ברים
  • אטרקציות
  • עם הילדים
  • אורבני
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור

ביירן

מטבח: ביסטרו

077-5565753
כתובת:
פרישמן 22
תל אביב יפו
מפה


שעות פתיחה:
שני־שבת
12:00־24:00
כדאי לדעת:
- מחיר: בינוני

ביקורת: ביירן: גרמניה האחרת

את ההגדרה של מסעדת ביירן החדשה לא תוכלו למצוא במילון הקולינריה הגרמני, אבל זה לא גורע במאום מטעמו של מרק הגולאש המלהיב
| מאת: אסף גברון

 

פינת רחובות שקטה בשכונת תל נורדאו, שאף אחד שאני מכיר לא קורא לה ככה, אלא פרישמן או גורדון כזה, נו, הרחובות האלה, שבין בן יהודה ל… נו. במרחק יריקה: סביח, תיאטרון, כיכר דיזנגוף, ים, וקפה מרסנד, פחות או יותר בנקודה שבה רחוב בן יהודה הופך לג'יפה. בפינה שני ספסלים, שקורות העץ שלהם עולות מהמשענת והופכות לחופה עגולה. מאחד מהם אני צופה באנשים: משומשים בדרך מהעבודה, הדורים בדרך להצגה, רפויים בדרך לים. בשמים העמוקים, הירח העגול והעננים האפורים. מול הפינה, מסעדת ביירן: חדשה, כחלחלה, נעימה, מושקעת. על השלט בכניסה כתוב  .Bavarian Brasserie

שותפי הערב הוא הגרמנולוג. הוא חי שנתיים בפרייבורג, דובר את השפה ומתרגם ממנה. הוא אחד האנשים הביקורתיים שאני מכיר, ואין דבר שהוא ביקורתי כלפיו יותר מפרשנות ישראלית לעניינים גרמניים. המשפט הראשון שהוא אמר: "לא מוכר לי הצירוף בווריאן בראסרי, הגרמנים לא ישתמשו במילה צרפתית". המשפט השני: "וגם הסתכלתי בתפריט באינטרנט. זה לא בווארי, זה פיוז'ן גרמני־ אוסטרי־שווייצי". על המדרכה לפני הכניסה, גנאולוגיה של כישלונות: שלושה סימונים שונים של גבולות להצבת שולחנות, מצבות לגלגולים קודמים של מסעדות במקום, הנחשב לפינה מקוללת. למנה ראשונה בחר הגרמנולוג בקזה שפצלה ואני במרק גולאש. הזמנו גם צמד נקניקיות וייסוורסט, והן הגיעו ביחד עם הראשונות. מנת השפצלה, בצקניות רכות עם פטריות יער וגבינה מעל, הייתה טובה. הגרמנולוג עיווה את פיו וזקנו בסיפוק. אני נהניתי מהחמימות ומניחוח האדמה של הפטריות. מרק הגולאש היה מלהיב. בתוך הציר צפו בנדיבות קרעי בשר, פיסות פלפלים חריפים וקצת מאותן שפצלה. כל כף חגיגת טעמים וחריפות. הווייסוורסט, המבושלות "לפי מסורת מינכן", התעלו אפילו על המרק. אמנם הוטל עלינו לקלוף את הקונדום שבהן בושלו (אני לא אוהב שהמסעדה מטילה עליי לעבוד, עוד מימי הפלאפל בשירות עצמי), ואמנם חזותן החיוורת של הנקניקיות, כעורו של גרמני בפברואר, לא הפעילה את בלוטות הריר, אבל הבשר היה נימוח ואוורירי והותיר בפה עקצוצי עונג. תרמו לכך התוספות – חרדל מתקתק, גבעונת פירה, ובמיוחד הכרוב המבושל, שהיה הדבר האמיתי והטיס את שנינו היישר אל ימינו ברפובליקה הפדרלית. הגרמנולוג נשען לאחור, לקח שלוק מבירת החיטה פרנסיסקנר, אמר שהיא מצוננת כהלכה והביט סביב. "אני מופתע", פלט סיכום ביניים. אני לגמתי מהלוונבראו – הראשונה בארץ מחבית, לדברי המלצרית – והצצתי בקוקיית השעון שצייצה עשר. ברקע התנגנה המוזיקה ששומעים בערוצי טלוויזיה גרמניים שמציגים תחזיות מזג אוויר ותמונות של הרים. אווירה נינוחה, כמעט אינטימית, שרתה עלינו. הגרמנולוג קרא לזה "גמוטלישקייט".

בשלב הזה החלה שרשרת אירועים מעט מצערת. הזמן שחלף מאז המנות הראשונות התארך. מעיין הסיפורים של הגרמנולוג על פרייבורג ושלי על ברלין יבש. המלצרית הניחה בטעות על שולחננו קערית צ'יפס וקערית סלט. התחלנו לנשנש. היא חזרה אחרי דקה ושאלה אם הזמנו את זה, ומיד הוסיפה, "טוב, לא משנה". הצ'יפס היו פריכים, הסלט חמוד מאוד, וכלל כמקובל שעועית ירוקה מבושלת נוסף לירקות הטריים והרוטב החמצמץ – יציאה מוזרה אבל מוצלחת. העיקריות המשיכו לא להגיע. פנינו למלצר. הקעריות התרוקנו. בהמשך יתוודה בפנינו הבעלים־שף החביב על "פשלה קטנה שקרתה לנו", אבל בסופו של דבר הן הגיעו. הוא: שניצל הולשטיין מבשר חזיר, עם ביצת עין ובתוספת שלושה טוסטונים של דגים: סלמון, אנשובי וקוויאר. אני: שניצל ביירן מבשר עגל על רוטב דמי גלאס מציר בשר ויין. שניהם, כמקובל במחוזות המקור, נדיבים כשטיחים מקיר לקיר. הוא אהב. אמ­ר שהשניצלים עשויים היטב, שהבשר עסיסי, שהציפוי מתוחכם, שהטוסטונים מרעננים. הסלט והפירה – יותר רכרוכי, חמאתי וחמצמץ משל הנקניקייה – הצטרפו למסקנה שהכתה את שנינו בתדהמה: האיש בא לקלל ויצא מברך. עבורי העיקריות היו לא רעות, אבל הזכירו לי שני דברים: א. באופן מפתיע, הישראלים צודקים. במה שקשור לשניצל, חזה עוף הכי מתאים לפורמט, וזה הפורמט הכי מתאים לו. ב. הגעגוע שלי למזון הגרמני היה מעל לכל לשוויינסהאקסה, שוק חזיר צלויה על העצם. בשלב זה כבר היינו מפונצ'רים מעל הראש, אבל למען הקוראים הזמנו את השטרודל. בשטרודל היה תמהיל מוצלח של תפוחים, אגוזים, צימוקים, קינמון ובצק דק, על רוטבי וניל ואגוזים נהדרים. השף גם סיפר שפספסנו שוויינסהאקסה עם קנודל ביום שישי ושבעתיד ישולבו עוד מנות עיקריות, בשלב ראשון ספיישלים. חדגוניותו של תפריט העיקריות כמעט מחקה אצלי כוכב אחד מהציון המשוקלל, אבל דבריו, חביבותו ורצינותו של השף, ובעיקר לחץ כבד של הגרמנולוג הביקורתי שהפך לנגד עיניי לתומך שרוף, שכנעו אותי להעפיל בחזרה לכיוון הארבעה. התפשרנו על 3.75.

התענוג

אוכל: גרמני

מחיר: זול־בינוני

שירות: סביר

חניה: סמוכה בתשלום

חשבון

מרק גולאש – 32 ש"ח

קזה שפצלה – 32 ש"ח

וייסוורסט – 48 ש"ח

שניצל ביירן – 62 ש"ח

הולשטיין – 81 ש"ח

חצי לוונבראו חינם (מבצע לתקופת ההרצה)

חצי פרנסיסקנר חינם (כנ"ל)

שטרודל – 26 ש"ח

סה"כ 281 ש"ח

now Silence is Golden SRV:SRV2 on: f2fadbfc0df0