טיים אאוט timeout
  • מה אתם מחפשים?
  • מסעדות
  • סרטים
  • מוזיקה
  • אמנות
  • במה
  • ברים
  • אטרקציות
  • עם הילדים
  • אורבני
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור

ג'וז ולוז

מטבח: אוכל ביתי

03-5606385
צילום: יח"צ
כתובת:
גבולות 5
תל אביב יפו
מפה


שעות פתיחה:
ראשון־שבת
18:00־1:00


בלילה עד אחרון הלקוחות
כדאי לדעת:
- מחיר: יקר

טיים אאוט אומר

8.75
אוכל8שירות10אווירה8תמורה9

ביקורת: בנים ממשיכים

לא תמצאו עוד חווית בילוי ייחודית כמו בג'וז ולוז תחת שלטון הבנים החדש - וגם לא תצטרכו להוסיף טיפ
| מאת: דניאל שק

שאלה פילוסופית: האם מסעדה שהחליפה כתובת, החליפה שף והחליפה בעלים היא אותה מסעדה או שמא מדובר במין "דייר סטרייטס אקספיריינס" קולינרי? מסעדת ג'וז ולוז הוותיקה והאהובה עברה את כל התהפוכות האלה בזו אחר זו – האחרונה שבהן היא פרישת שתי המייסדות אורית רביבו ועלמה פוגל לטובת בעלים חדשים: נאור לוי ושי קניגסברג. מסתבר שאם אתה מייצר חותם ייחודי ואיכותי, כפי שעשו זאת רביבו ופוגל, מבחינת המטבח, האווירה, השירות ואולי יותר מכל בניית קהילת לקוחות מאופיינת ונאמנה, אז הוא ישרוד ויישמר גם אחרי כל השינויים האלה.

לא ביקרתי בג'וז ולוז מאז שהדרימה מיהודה הלוי לפלורנטין וגם לא מאז שהתפריט עבר תפנית אסייתית. המסעדה החדשה מורכבת מחלל פנימי לא גדול ודי קוזי, כמה שולחנות על המדרכה וחצר אחורית, שרק אחוזי הלחות הבלתי נסבלים הרחיקו אותנו ממנה. התפריט שמנוסח באופן ענייני ממלא עמוד אחד (אורך אידיאלי למסעדה עם זהות אישית שלא מתחפשת ללונה פארק) והוא אקלקטי בערך כמו עיצוב הפנים, אבל בקטע טוב. יש ירושלים, יש ים תיכון ויש, כאמור, חוט שני אסייתי שמסגיר את טעמו של השף עידו קרמסקי.

אפשר להכין אוכל אסייתי גם בלי תועפות של סוכר וסויה

בלי להתכוון לכך, נמשכנו בעיקר אל המנות מהמנעד הזה ומה רבה הייתה ההפתעה – אפשר להכין אוכל בהשראה אסייתית מובהקת בלי להשתמש בערימות של סוכר ובגלונים של סויה! הדבר בלט כבר במנה הראשונה שהזמנו, סלט פפאיה שהוכיח שחמיצות וחריפות מבליטות את טעמי הפרי ושכניו לסלט, בעוד שמתיקות יתר מאפילה עליהם. הסלט של קרמסקי הוא רענן, פריך, וחריף בלי להבעיר את החך. הסלט שליווה פרוסות נדיבות של אנטיאס נא היה חריף יותר ולא הותיר הרבה ספייס לדג שמלכתחילה לא מצטיין בנוכחות חזקה. ובכל זאת, המכלול של הדג, מעט חזרת מגוררת וסלט צנוניות הוא ביס נעים בפה. מסבב המנות הראשונות אהבנו במיוחד את הפאק בונג עם שום חריף ירוק. הירק הוקפץ במשורה, בדיוק מספיק כדי שהעלים יישארו מעט פריכים ויניבו את מיטב טעמם והגבעולים לא יהיו עציים. החן העיקרי של המנה הוא הבחירה לא לטבול את הירק ברוטב מורכב, אלא פשוט בציר בשר מצוין – שידוך ממש מוצלח.

ג'וז ולוז. צילום: ריטה מאי

ג'וז ולוז. צילום: ריטה מאי

אפשר לאכול במסעדה גם בלי להשאיר טיפ

השירות בג'וז ולוז מאד לא פורמלי, מכבד ולא פמיליארי מדי. כאן המקום לציין משהו שבמקומות רבים בעולם הוא שיגרה, אבל בישראל הוא מהפכה והלוואי שהיא תתפשט: השירות כלול במחיר הסעודה והוא הולך ע"פ חוק לעובדים. כלומר נגמר כל הריקוד הלא נעים הזה סביב מספר האחוזים שהלקוח ייאות לשחרר לטובת פרנסתו של המלצר. הכל ידוע מראש וזה טוב לכל הצדדים חוץ מלקמצנים, אבל מה לעשות, אי אפשר לרצות את כולם. ומה אם השירות לא היה טוב, אתם שואלים? אז אל תחזרו למסעדה. הרי כשמנה לא טעימה לכם אתם לא מצפים לשלם רק חצי ממחירה, נכון?
המשכנו עם פילה לברק שהותקן ללא דופי, כלומר עורו פריך ובשרו עסיסי, לצדו פקעות פקצ'וי חלוטות ושניהם טובלים בביסק דגים וסרטנים בצבע כתום זוהר. הארומה של הרוטב מתונה יחסית אבל נוכחת דיה כדי להעניק למנה ניחוח נעים של ים. חבל רק שהרוטב והירק נאלצו להמתין זמן ארוך מדי לדג והגיעו פושרים. מבין ארבע מנות בשר בחרנו ספייריבס בציר בשר, בוטנים וליים. הנה לכם עוד מנה שממש זועקת להיכנע לסטריאוטיפ של אוכל אקזוטי מתוק כמו סוכריה על מקל, אבל לא, שוב עמד המטבח בפיתוי והתוצאה היא ספייריבס נהדרים עשירים בטעם, שנבחרו בקפידה עם יחס מושלם בין בשר לשומן ונצלו במדויק כך שהשוליים השומניים יקבלו קראסט טבעי.
כאן עובדים בשיטת קינוח אחד ביום וביום שלנו זה היה מלבי, שהיה טעים כל עוד התחמקת מהסירופ שאפף אותו, שהיה מתוק להחריד. לאור האיפוק של קרמסקי על דוושת הסוכר לאורך הארוחה, נסלח לו על כך.

ג'וז ולוז היא מקרה קלאסי של שלם שגדול מסך חלקיו. החותם האישי החזק שלה מורגש מן הכניסה ועד המטבח ומספק חוויית בילוי ייחודית שספק אם תמצאו כמוה בעוד מקום בעיר והלוואי שבעליה החדשים יידעו לשמרה.

מה זה: אותה גברת בשינוי אדרת

שורה תחתונה: אוכל מקומי עם טוויסט אסייתי וקהל נאמן שהופך אותה למוסד

כוכבים: 4

חשבון בבקשה:

סלט פפאיה – 34 ש"ח

פאקבונג חריף – 38 ש"ח

דג נא – 58 ש"ח

ספייריבס – 92 ש"ח

פילה לברק – 94 ש"ח

אורז יסמין – 9 ש"ח

מלבי – 38 ש"ח

2 כוסות גבולות סוסון ים – 104 ש"ח

סה"כ – 467 ש"ח

 

now Silence is Golden SRV:SRV2 on: abf6601