טיים אאוט timeout
  • מה אתם מחפשים?
  • מסעדות
  • סרטים
  • מוזיקה
  • אמנות
  • במה
  • ברים
  • אטרקציות
  • עם הילדים
  • אורבני
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור

דון קמילו

מטבח: איטלקי

03-7785660
כתובת:
יפת 36
תל אביב יפו
מפה


שעות פתיחה:
ראשון־שבת
18:00־24:00
כדאי לדעת:

ביקורת: התפוז כמשל

קבוצת המסעדנות האמריקאית שבנתה את דון קמילו ניסתה לעשות מנהטן בלב יפו אבל גמרה עם פרויקט יהיר ומנותק. אפילו רועי ענתבי המוכשר לא הצליח להציל אותה מעצמה 
| מאת: אלון הדר

״זו מסעדה איטלקית, אבל בניו יורק, כלומר אוכל איטלקי אמריקאי אבל שאנחנו מבשלים פה. ביפו. התפריט בינתיים רק באנגלית. ספיישלים? כל התפריט שלנו זה ספיישל אחד גדול״.

הו, מלצרי הטלפרומפטר. סחתיין על הדקלום, אבל עכשיו נעבור לחדשות בהרחבה: דון קמילו נמצאת במלון החלומות Jaffa ביפו העתיקה, אחת השכונות הקשות בעיר שחוברה לה יחדיו. הפטיו היפהפה של המסעדה הוא עמדת תצפית על ההשקעה האדירה (160 מיליון דולר לפי הפרסומים) של בעלי המלון שרכשו מבנה של בית הארחה הצרפתי מהמאה ה־19. שתי המסעדות במתחם הופקדו בידי קבוצת מסעדנות ידועה מניו יורק, שמפעילה, בין היתר, את Carbon, אחת המסעדות האיטלקיות הממותגות בעיר והנאמנה לתפריט שמרני משהו. בלי להיכנס לשיפוטיות יתר, המטבח האיטלקי־אמריקאי עומד בסתירה למהות האוכל האיטלקי שבעיקרו מבוסס על אזור, תרבות ומסורת. המטבח האמריקאי לקח מפה ומשם, התאים לחומרי הגלם המצויים ביבשת ואת היתר משלים ביבוא. התוצאה: פליי ליסט צפוי המכוון (טוב) למחנה המשותף הרחב.

החצר יפה, אבל מה עם האוכל? דון קמילו. צילום: דן פרץ

ביפו הוטלה מלאכת התיווך על רועי ענתבי, אחד השפים המוכשרים בארץ, שבברטי יצר מטבח מעולה, ועוצמתי שלא פחד מים ולא ניסה לעדן ולרכך טעמים. אבל כאן הקונספט הוכתב מגבוה וענתבי היה צריך ליישם. פה ושם עדיין באה לידי ביטוי הנפש שלו וגם המיומנות בניצוח על צוות מטבח מיומן (להבדיל מפלור מביך, חסר ידע, שמשתדל אך מדקלם את עצמו לדעת), אבל קשה להאמין שהתפריט נכתב מדם לבו. קצת טרגי שאיש קולינריה מצטיין לא מוביל היום מסעדת שף אלא מגשים חלומות של אחרים, אבל אפשר להבין – אחרי חמש שנים מתישות כבעל בית ושף של מסעדה בארץ אוכלת מסעדותיה, זה כמ וזכייה בפיס לעבוד עם קבוצת מסעדים בכירה שמביאה את הכסף, בונה איתך את המקום ואת התפריט ומעניקה לך ביטחון כלכלי שכמעט לא קיים בענף.

אמנם אין בתפריט מנה אחת שתרתיע או תאתגר את הסועדים (על פורקטה חזיר תמשיכו לפנטז), אבל ההתחלה הייתה נדיבה. לחמים, מאפה בצק עלים, מזטים של גבינת המאירי, כרובית ופלפל אדום מוחמצים קלות. הקרודו אינטיאס בישר את הנרטיב של הארוחה: חומר גלם טרי ומצוין עם סיומת שמסגירה את הקונספט המלאכותי של דון קמילו. קוביות של תפוז (לצד גילופי סלרי ופלפל אדום יבש) כמרכיב טעם דומיננטי. תפוזים? באמצע אוגוסט? אל דאגה, הם יופיעו שוב ושוב בתפריט, אולי כמחווה למותג Jaffa שכולו הדהוד של קולניאליזם (אבל אולי לא שמעו על זה במנהטן) – ניכוס ישראלי למפעל החקלאות הפלסטיני הגדול שפעל עשרות שנים (ובהמשך תחת מטרייה בריטית שבנתה את המותג) עד המלחמה הגדולה.

המרחק בין מנהטן ליפו. דון קמילו. צילום: אנטולי מיכאלו

לפחות מנת התמנון בגלייז מתקתק עם תפוחי אדמה שנצרבו על הגריל ולוו בתבשיל בצל לבן ופלפל מוחמץ – לא הייתה מנוכסת. תמנון לא רך, קצת צ׳ואי אבל לא קרנצ׳י. מנה נעימה. רביולי נרו (שחור) ממולאים בשרימפס היו מופת של אלגנטיות. אמנם המילוי היה דחוס מדי, אבל קיק של פלפל חריף נהדר טלטל את הבורגנות. רוטב חמאתי־שמנתי עדין שלווה בעוד שרימפס קצוץ ומעולה.

מאגף הים נבחר הפורל על הגריל, שלווה בוויניגרט צלפים, תפוז ופטרוזיליה. הרוטב היה מתקתק ולא לקח את חומר הגלם המעולה שטופל היטב קדימה. מנה עגולה מידי שלא מתקשרת באמת עם יפו. אבל זכותה. רק בקשה אחת: לא להעמיד פנים של מזרח תיכון חדש. כמה מוכשר שלא יהיה ענתבי, גם הוא לא יכול להתכחש לכך שדון קמילו היא מסעדה זרה למרחב שבו היא מוקמה. בדיוק כמו מלון הפאר, שביציאה ממנו אתה נוגע במתחם אנדרומדה היהודי המסוגר, ואז עובר את הכביש לגלידה ויקטורי. אומרים שיש להם בוואריה נהדרת.

מה זה? מסעדה זרה במלון מפואר. 

כוכבים: 3.

שורה תחתונה: פה זה לא מנהטן. 

 

חשבון בבקשה:

קרודו אנטיאס ג׳אפה 68 ש״ח

תמנון פיצאיולו 84 ש״ח 

רביולי שחור ממולא בשרימפס 88 ש״ח 

פורל פיקטה 132 ש״ח 

מים מוגזים 34 ש״ח 

בקבוק לנגה דרגון 168 ש״ח 

סך הכל 574 ש"ח

 

now Silence is Golden SRV:SRV2 on: abf6601