טיים אאוט timeout
  • מה אתם מחפשים?
  • מסעדות
  • סרטים
  • מוזיקה
  • אמנות
  • במה
  • ברים
  • אטרקציות
  • עם הילדים
  • אורבני
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור

דייגו סאן

מטבח: מקסיקני ולטיני

03-5531557
צילום: אנטולי מיכאלו
כתובת:
המשביר 2
תל אביב יפו
מפה


שעות פתיחה:
ראשון־שבת
19:00


עד אחרון הלקוחות
כדאי לדעת:

טיים אאוט אומר

6.75
אוכל6שירות7אווירה8תמורה6

ביקורת: "דייגו סאן": האווירה תוססת אך הטעמים עוד בוסריים

דייגו סאן הוא מקום לא פורמלי שמתאים בעיקר למי שלא חשוב לו מרכיב האוכל בחוויה
| מאת: דניאל שק

ספק אם תמצאו בתל אביב עוד מקום שבו בשירותים יש אווירה של מקדש בודהיסטי והקירות מקושטים בדיוקנאות גדולים וקיטשיים במיוחד של ישו המושיע, קים ג'ונג איל הרודן ומאו דזה דונג. האמת היא שהשירותים של דייגו סאן, מסעדה קוריאנית־מקסיקנית חדשה בשוק לוינסקי, מעידים על ניצוץ חוש הומור במקום שרוב הזמן לוקח את עצמו קצת יותר מדי ברצינות.

אם השילוב אסיה־אמריקה הלטינית נראה לכם ביזארי, כנסו לאתר של Asia de Cuba, מסעדה נהדרת עם סניפים מלונדון ועד אבו דאבי: תמצאו שם תפריט שמשלב בתבונה ובעדינות חומרים, תבלינים, צורות בישול והגשה של שני קצוות גיאוגרפיים לכלל מנות מרתקות, יצירתיות והרמוניות. לפיוז'ן הזה יש על מה להסתמך: מתברר שעוד בשנות ה־50 התיישבה בקובה קהילה סינית משמעותית ועם הזמן יצר המפגש האתני שכנות קולינרית מבורכת. השילוב המקסיקני־קוריאני צעיר בהרבה: הוא נולד במפגש בין שתי קהילות מהגרים במדינה מארחת אחת – ארצות הברית. ביטויו המרכזי שייך לאופנת ה־Food Trucks (משאיות אוכל) ששוטפת את צפון אמריקה. רבות מהמשאיות מגישות טאקוס קוריאניים בווריאציות מגוונות.

הבעיה היא שלא די לקחת מרכיבים משתי תרבויות אוכל, לערבב ביניהם ולומר כמה זה מגניב. צריך להקפיד על איכותם, צריך איזו קוהרנטיות בשילובים, ובעיקר – בסוף זה צריך להיות טעים. בדייגו סאן נראה שמתאמצים מדי להיצמד לקונספט ומזניחים את השאר. קחו למשל באנס צ'ילי קון קרנה. מלכתחילה אפשר להתווכח על התבונה שברעיון לשים תבשיל כמו צ'ילי בסנדוויץ', אבל אם הצ'ילי (שהכיל כמויות סמליות בלבד של קרנה) יבש, תפל ועיסתי והלחמנייה המאודה היא כלי קיבול ניטרלי מיסודו – התוצאה פשוט לא נעימה בפה; או כנפי עוף בטיגון כפול עם ריבת חלפיניו – לכאורה טרף קל לדיאלוג בין־תרבותי. כנפי העוף טופלו והוכנו בצורה טובה, אבל נבלעו בכמויות של רוטב מתוק מדי שאולי היה ריבת חלפיניו, אבל טעמו היה כשל רוטב צ'ילי מתוק תעשייתי. וכך הדבר לגבי מה שקרוי כאן פופקורן פאד תאי. אני מוכן להאמין שהוא אכן הוכן עם קרמל פיש סוס, כוסברה וגרידת ליים שאמורים להזכיר פאד תאי, אבל במבחן המציאות כל המאמץ הזה די מבוזבז משום שהטעם כטעם פופקורן מתוק בקולנוע.

במנות המגוונות (והקטנות) מצאנו גם כמה הבלחות מוצלחות יותר: סלט של קייל, אבוקדו, עגבניות שרי, עלי תבלין ותירס פריך היה רענן וטעים; וצמד טורטיות טובות מקמח תירס עם סביצ'ה של בורי ופלפלים המחיש באופן ראוי את מקור הברית הקוריאנית־מקסיקנית שהולידה את מה שנמכר מדוכני האוכל הניידים בערי ארצות הברית.

המנה הטובה ביותר שטעמנו הייתה בטן חזיר שהוגשה עם עלי חסה ונענע, פרוסות חלפיניו כבוש ושני רטבים לבחירה. הבשר היה עסיסי ונימוח וטעמיו השתמרו היטב בתהליך הצלייה. בכלל, הטיפול בבשר הוא הצד החזק של המטבח בדייגו סאן, כפי שהוכח גם במנה של צ'יזבורגרס קטנים שמוגשים כאן כצמד בלחמנייה מאודה עם צ'דר, מיונז מיסו, שיטאקה מוחמץ והחלפיניו מהמערכה הקודמת. גם כאן הבשר היה מצוין, אבל לחמניות מאודות לא נועדו לאכלס המבורגר נוטף עסיס, והדו קיום בין שלל המרכיבים האחרים הזכיר את היחסים בין צפון קוריאה לדרומה, כלומר לא משהו.

נעלנו את החלק העיקרי באחת ממנות הדגל של מטבחי קוריאה – ביבימבאפ. מדובר בקדרת אבן מלאה באורז שעליה מיני ירקות, בשר טחון, שום, ג'ינג'ר וביצת עין. הכל נראה כמו שצריך והאורז היה אפילו פריך מעט בתחתית הקדרה, אבל הטעמים לא היו מספיק עזים וחסרה חריפות.

דווקא באחד הקינוחים נמצאה נוסחת הפלא של הפיוז'ן המוצלח: אמנם פנקוטה היא לא בדיוק ספציאליטה מקסיקני, אבל למה להיות קטנוניים?! מכל מקום זו פנקוטה מצוינת שאסיה מבקרת בה רק במרומז עם הדים קלים של ג'ינג'ר ולמון גראס.

באותו ערב אביבי ונעים לישיבה בחוץ היה המקום תוסס, שמח והומה אדם. בסיוע צוות מלצרים משתדל וחביב – זהו מקום שבסך הכל כיף להעביר בו ערב לא פורמלי, בתנאי שמוזיקה רועשת לא מפריעה לכם ושהאוכל לא הכי חשוב לכם. לי יש בעיה עם זה, כי בעיניי האוכל במסעדה הוא העיקר ובתחום הזה יש לדייגו סאן הרבה מקום לשיפור.

חשבון

פופקורן פאד תאי – 21 שקלים
צלחת חמוצים – 19 שקלים
סלט קייל – 38 שקלים
כנפי עוף – 38 שקלים
2 פורק בלי – 96 שקלים
סביצ'ה טאקו – 37 שקלים
צ'ילי קון קרנה באן – 37 שקלים
ביבימבאפ – 54 שקלים
צ'יזבורגר – 52 שקלים
פנקוטה – על חשבון הבית
דיי סאן – על חשבון הבית
סן פלגרינו גדול – 28 שקלים
קורונה – 31 שקלים

סך הכל – 451 שקלים

now Silence is Golden SRV:SRV1 on: f2fadbfc0df0