טיים אאוט timeout
  • מה אתם מחפשים?
  • מסעדות
  • סרטים
  • מוזיקה
  • אמנות
  • במה
  • ברים
  • אטרקציות
  • עם הילדים
  • אורבני
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור

הרצל 16

מטבח: אסיאתי

03-5544300
צילום: עידית בן עוליאל
כתובת:
הרצל 16
תל אביב יפו
מפה


שעות פתיחה:
ראשון־שישי
7:30־2:00
שבת
8:00־2:00


מטבח נסגר ב 1:00 בלילה
כדאי לדעת:

ביקורת: לו הייתי רוטשילד

זה אולי הספוט הכי חם בעיר, אבל צריך לדבר על האוכל - והאוכל בהרצל 16 חושף את הבטן הרכה של כל מוסדות הקבוצה ומאכזב
| מאת: אלון הדר

הרצל 16 הוא הספוט הכי חם בעיר. יושב על אבני יסוד שכל אחת סוס מנצח: סגירה פתאומית של אחד המקומות האהובים בעיר – רוטשילד 12 – מוסד עירוני מרגע לידתו; הייפ למקום חדש, בעידן שבו יש פער בלתי נסבל בין כמיהה עדרית לריגוש למציאות של סגירות ודעיכות; וכמובן, רכיבה על הטרנד הכי חזק של 2017 – המטבח היפני. לכאורה.

דבר אינו מיותר או מקרי. מהמנה ראשונה, דרך הדקורציה על המדף בבר ועד דלת השירותים. בדקות הראשונות המקום מכה בסועד, כאילו נפלת על לילה מנצנץ בבלוק. כלוא בחלל גדול, רב מתחמי. חשוף ומעוצב בו זמנית. האורח מרגיש את האינטנסיביות, כאילו כולם מכוונים לאירוע גדול, חד פעמי. יש תשוקה בחלל, אנשים רעבים נפשית, לא פיזית. המארחת שולפת טאבלט ומתקתקת אותך בתור. הרגע שלך הולך להגיע. לכאורה.

הרצל 16. צילום: עידית בן עוליאל

הרצל 16. צילום: עידית בן עוליאל

זו מסעדה דו לשונית. לתל אביבים משדרים תגורו אצלנו בכיף, נסדר לכם שומר מסך של הדי.ג'יי שאתם הכי מחליקים איתם כיפים. מתחת לפני השטח התשתית מכוונת הרבה יותר רחב מהבועה התל אביבית, ואכן היא ממגנטת קהל בוגר יותר ופריפריאלי. תפריטים – ירצו או לא – הם סוכני החרש של הסועד. קריאה עמוקה מסגירה את סודות המטבח, וזה של הרצל 16 משדר אקלקטיות מודעת ומכוונת מטרה: להסעיד כמה שיותר אנשים. יבואו בגלל ההייפ, יישארו בשביל השניצל.

אלמנטרי שמסעדה אסייתית־יפנית תכניס ב־2018 חזיר לתפריט שלה. ישראל אהרוני למשל, שיודע לדבר לקהל רחב, שיבץ את החיה האסורה בכל מנה שלישית בהירו לבונטין. בהרצל 16 בחרו את גרסת העוף לקאטצו (שניצל יפני).

מעולם לא הצלחתי לשים את האצבע על אם באמת R2M היא חדשנית או זאת מראית עין של חדשנות. להבדיל מקבוצת "החבר'ה הטובים" (של אייל שני ושחר סגל) – שהסתכנו בחדשנותם ובראו ז'אנר שלא היה כדוגמתו ועתה מעניין ומסקרן את העולם – R2M שעתקו מודלים ניו יורקיים (קופי בר כפסטיס, בראסי כבלתזר). לעתים השעתוק עלה על המקור – לא קולינרית, אבל הם ידעו לעשות את זה יותר גרובי מכולם עם מקצוענות שאין כמוה, צוות מעולה וכריזמה בוגרת וסקסית שיודעת לבנות לצעירים את העולם החדש שלהם.

הרצל 16. צילום: עידית בן עוליאל

כריזמה בוגרת וסקסית, הרצל 16. צילום: עידית בן עוליאל

בשרשרת המזון הזאת האוכל היה החוליה החלשה. אם בבראסרי ושות' הצליחו להסוות את הבטן הרכה בעזרת תפאורה/אירוח/ג'וקרים בתפריט, בהרצל 16 החולשה חשופה לראווה: האוכל כאן – לפחות בתפריט הלילה שבדקנו – הוא הכי פחות טעים מבין מוסדות הקבוצה. כל מנה שהוזמנה הייתה סוג של החמצה. אף צלחת לא הפעימה או ריגשה.

מדגם: החמוצים היפניים חיוורים (חוץ מדפי הסלק) וחסרי קראנץ' ומעוף. וון טון עם מילוי לא ברור הזכיר סמבוסק ולא כיסון מטוגן. גם האיולי וואקמה המלווה לא טלטל את הפה ונותר כשילוש של שני מרכיבים שלא יוצרים שלם חדש (שמן הצ'ילי המעולה דווקא כן). סלט תפוחי האדמה היה גדוש במיונז, לא אחד שצובט לך בלחיים, והשרימפס שמעל היו מאיכות דלה. שיפוד כבד העוף היה בדיוק מה שהוא נשמע: עוף ישראלי שתוגבר בסרירצ'ה. מילוי הגיוזה העייפה היה לא מאוזן והמנה הייתה רחוקה ממעדן חצי מאודה, חצי קריספי.

אתה סמבוסק או כיסון? צילום: מירב בן לולו

אתה סמבוסק או כיסון? צילום: מירב בן לולו

ההמבורגר היה אמנם עסיסי, טוב ומזמין, אבל נטול אלמנט של טעם יפני, מלבד הקטשופ המתובל וההגשה בלבן של הלחם. הטמפורה גזר הייתה הטובה במנות, אבל מהוטל מונטיפיורי אנחנו יודעים שבטמפורות הם מבינים, רק שבהוטל (הטובה) יש שלל ירקות וכאן רק גזר. אבל אורגני! נשמה יפנית לא תמצאו פה.

נטול אלמנט של טעם יפני. צילום: מירב בן לולו

נטול אלמנט של טעם יפני. צילום: מירב בן לולו

לעתים יש תחושה כי התפריט המרושל נולד כמעין פיילוט קולינרי למסעדה החדשה שבוהקת מעבר לדלת (דיסקו טוקיו) או מאילוצי לוגיסטיקה של איחוד מטבחים. ובקיצור: מעולם לא התגעגענו ככה לטוסט אמנטל (שמוגש רק בבוקר). אבל בחצר שבשדרה התפריט התאים למקום והיה פחות מתיימר. בהרצל 16 יש צרימה הולכת ומתמשכת, שרק בולטת בתפריט שמנסה לקלוע לכולם – מההמבורגר שהתחפש ליפני ועד כנפי העוף החנפניים, ומה שמדהים יותר מכל: לא נראה שמישהו מהקבוצה ממצמץ. ביטחון עצמי אף פעם לא היה חסר להם.

 

מה זה? הקומפלקס החדש והמדובר של קבוצת R2M

שורה תחתונה: לא לזה חיכינו

 

2.5 כוכבים

 

חשבון בבקשה:

סאקי היאשבורי ג׳ונמאי דאיגינג׳ו 129

כבושים יפניים 18

וון טון שרימפס 38

סלט תפוחי אדמה ושרימפס 46

גזר טמפורה 32

יאקי כבד עוף 32

קלאב המבורגר 58

גיוזה 38

סה"כ: 295 ש"ח

 

now Silence is Golden SRV:SRV2 on: 1127911d3a532