טיים אאוט timeout
  • מה אתם מחפשים?
  • מסעדות
  • סרטים
  • מוזיקה
  • אמנות
  • במה
  • ברים
  • אטרקציות
  • עם הילדים
  • אורבני
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור

זאדה

מטבח: טורקי

03-7269309
כתובת:
אוארבך 4
תל אביב יפו
מפה


שעות פתיחה:
ראשון־חמישי
7:30־11:00
שישי־שבת
7:30־13:00
ראשון־שבת
19:00־24:00
כדאי לדעת:

ביקורת: טורקי קטן

מסעדת זאדה החדשה ביפו מבטיחה מטבח עותמני במלון בוטיק אבל מספקת מלכודת תיירים בחלל קלסטרופובי
| מאת: אלון הדר

מלכודות התיירים המתוחכמות, אמור מעתה מת״מ, אינן ממוקמות על הטיילת או ליד האקרופוליס. שקוף מדי. אבל גם הן מבוססות על הפער בין תוכן לצורה, שנועד להפיל את הסועד בפח הנוחות והעיצוב.
קחו למשל את זאדה במושבה האמריקאית שנמצאת בצריף אחד מקרן המנוחה ובמלון בוטיק חדש (פה הכל "בוטיק") בשם דה דריסקו, שלפי הפרסומים השקיעו בעליו כ־120 מיליון ש"ח בבנייתו, בין היתר בגלל תנאי שימור חמורים. הכל מקסים פה לכאורה – מבנה האבן הזוהר בלילה, החצר מלאת הירק, הכתובות העתיקות ששומרו (כולל בדיחות קרש בגרמנית). כל הסיבות ליצור לילה אסקפיסטי באוגוסט האיום.
רק כשאתה יורד למרתף, שם ממוקמת המסעדה, מתחילה לעטוף אותך תחושה מוזרה. חלל קלסטרופובי, דקורציה שתלטנית על התקרה, קירות מפוצצים בפרטים סמי אתניים אשר משדרים גם יוקרה.

חלל קלסטרופובי. זאדה. צילום: איליה מלניקוב

המון אנשים מקיפים את השולחן – מלצר, מפנה אוכל, מארחת – אבל כשרצינו לשמוע על היין או לצלול לתוך המנות, נפלה מבוכה ואף הופעל לחץ נפשי לא מתון כדי שנזמין מייד את העיקריות. זמן (בוטיק) שווה כסף. המשפט היחיד שהצלחנו לקלוט הוא שהשף, שחר ביטון, מכין מטבח עותמני. לולא היינו יודעים את זה מראש, היינו חושבים שזה סוג הומור של מלצרים. בתוך שכונה שהוקמה בידי מורמונים ממיין ואחר כך יושבה על ידי טמפלרים גרמנים – ייסדנו את המטבח העותמני. עותמני, לא טורקי. כי טורקי זה שווארמה בפיתה בבת ים. אנחנו אוהבים אימפריות, אנחנו האימפריה.
ברוח העידן העתיק התפריט מחולק לראשונות ועיקריות. שתי מנות קלמרי התגלו כאומללות. הממולא בשרימפס ובורגול דמה לצינור פלסטיק ששהה בהקפאה ואז קיבל חיזוק ירוד וטפשי שלא תקשר עם העטיפה ובעיקר לא טשטש את טעם הלוואי של הגלם, בדמות מריחה קטנטנה של ביסק סרטנים תפל. ובזאדה צריך לטשטש טעמים, כי גוף המנות הוא חיוור אם לא אפרפר (צריבה, מישהו?).

מנטי טלה וקציפת יוגורט. זאדה. צילום: איליה מלניקוב

מנטי טלה וקציפת יוגורט. זאדה. צילום: איליה מלניקוב

מנת הדיונון הוגשה על עלה בצק שמנוני שהציף געגוע לזיווה של נרגילה. חמאה לימונית וערימה של ירוקים (חמציץ, תרד) ניסו לחפות ללא הצלחה על המנה דלילת הטעמים שאובקה בסומאק. גם עם מוצרים קפואים צריך לדעת לעבוד.
ואז אורו עינינו: מנטי, מעין טורטליני טורקיים ממולאים בבשר טלה טחון שיכולים להיות החיים עצמם. בזאדה המנה צעקה קיצור דרך ולא מסורת וניסיון. הבצק רופס, המילוי לא לפה ולא לשם ורוטב היוגורט, שעובה בכוסברה קצוצה ולימון – פשוט לא היה מלהיב. מנה שהיא העתק, אבל להבדיל משחזור המלון בוצעה באופן רשלני וקודר. נקודת האור: גוזלמה – בצק ממולא תרד, עלי סלק וגבינת טולום – בדיוק בעובי הנכון, מילוי נדיב ומפנק ופשוט בא לנגוס בו עוד ועוד. זו הייתה הפעם הראשונה (והאחרונה) שכמה מזלגות או ידיים התנגשו בצלחת.

זאדה. צילום: איליה מלניקוב

גוזלמה: נקודת האור בארוחה. צילום: איליה מלניקוב

לפני שסיימנו כבר התייצבה אחת המלצריות ודרשה שנזמין כבר את העיקריות, כדי שחלילה הארוחה לא תמשך זמן רב (טמבלים אנחנו, היינו צריכים ללכת איתה ולא נגדה ופשוט לברוח). נבחר תבשיל קציצות טלה. הוא הגיע כעבור כמה דקות בכלי חרס שישב על מתקן ברזל רהבתני (על מה לעזאזל מסעדות מציאות כסף). בפנים שלוש קציצות נחמדות שנחו על יציקה רכה ולא מזוהה (וזה מה שאמר התפריט: בשמל חצילים וקציפת ראטה, כוסברה, חלומי. את העגבניות זיהינו). כבד, מיושן ולא מלהיב. קערת החרס חזרה לשולחן הפעם עם תבשיל טלה בבישול ארוך, שהוצף במנגולד, ולצדו ניוקי עותמנים צוננים שהסגירו שגם אם אתה זורק כמה חומרים לקדרה אחת, אתה צריך לדעת הלכות תזמון וטמפרטורה. והבשר אתם שואלים? חוטים יבשים של גלם, שסימן מטבח תמוה, לא מנומק ומנותק הקשר. העיקר שהיה שם יוגורט בהארט.

בעידן שבו הישרדות קולינרית מאתגרת יותר מאשר לצאת בחיים משדה קרב של דאע״ש, למסעדות הממוקמות בבתי מלון נתוני פתיחה מהשמים: השף מקבל מטבח ומסעדה מוכנים ואורחי המלון זוכים לארוחות בוקר ורום סרוויס ואופציה לערב. חבל שזאדה לא ניצלה את הפורמט ובמהות שלה הזכירה מסעדת קונספט בלאס וגאס. מש״ל: מת״מ.

 

מה זה? שובו של המטבח העותמני.

כוכבים: 2.

שורה תחתונה: הסכסוך עם טורקיה עולה מדרגה.

 

חשבון בבקשה: 

2 בקבוקי פינו פריג׳ו לה טונל 300 ש"ח.

1 בקבוק פרילייה 28 ש"ח.

1 לחם טורקי 18 ש"ח.

מנטי טלה ומנטה 52 ש"ח.

קלמאי במילוי שרימפס 66 ש"ח.

גוזלמה 56 ש"ח.

דיונון בסומק 62 ש"ח.

קדירת קבב 105 ש"ח.

קדירת טלה 110 ש"ח.

סך הכל: 797 שקל ש"ח. 

 

now Silence is Golden SRV:SRV1 on: 1e092da91