טיים אאוט timeout
  • מה אתם מחפשים?
  • מסעדות
  • סרטים
  • מוזיקה
  • אמנות
  • במה
  • ברים
  • אטרקציות
  • עם הילדים
  • אורבני
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור

טורקיז

מטבח: דגים ופירות ים

צילום: רן בירן
כתובת:
הרצל רוזנבלום 6
תל אביב יפו
מפה


שעות פתיחה:
ראשון־שבת
8:30־24:00
כדאי לדעת:
- מחיר: יקר מאוד

טיים אאוט אומר

8.38
אוכל9שירות8אווירה8.5תמורה8

ביקורת: המסעדה שהתחפשה: הדבר היוקרתי היחידי בטורקיז זה המחיר

בויאבז בטעם מרק עוף פולני וקציצות דגים שמחירן יכול היה לפרנס משפחה עזתית במשך חודש שלם - הסיבה היחידה שלכם להגיע לטורקיז היא אם אתם מחפשים שוגר דדי
| מאת: אלון הדר

מתחמים רחוקים מהעין עם גלים שלוחשים באוזן יכולים לספק אסקפיזם חיוני לאדם שנע בתוך מסלול קבוע. תנועה שוברת שגרה בבועה של אחרים. מה שמרתק בתיירות הפנים הקולינרית שלעתים מתגלות לך פנינים של ממש – מגדל בשר ברמת הגולן, מטבח פלסטיני־ישראלי בוער שדה בישוב נידח.

טורקיז, שכה רחוקה מסצנת האוכל התל אביבית, קנתה לה במהלך השנים מעמד של אחת המסעדות הטובות בארץ בתחום הדגים ופירות הים. בימים שאחרי עידן מול ים תמיד מגיע הרגע שבו אתה אומר לעצמך: רק לא עוד פילה דניס. וטורקיז תמיד ידעה לעבוד מול ספקי דגים מובחרים, ועם טיפול לא רהבתני במטבח הוציאה מנות טובות.

כמסעדה שידעה לתקשר עם המתחם שבו היא ממוקמת – סי אנד סאן – היא קיבלה את הגב שכל מסעדה חולמת עליה: אוגדת לקוחות גדולה ונאמנה. המתחם גם תפקד כמלכודת דבש לקהל משפחתי לשעבר, ומה שקרה על הבר של טורקיז נשאר על הבר של טורקיז. אבל אנחנו באנו כדי לאכול ולא כדי למצוא בעל עשיר.

פתחנו בבויאבז – אחת המנות האגדיות של דרום צרפת. היה כאן סיכון, זוהי לא שעתם הגדולה של פירות הים בארץ, אבל ממסעדה המתמחה בדגים ועמוסה כמו אולם חתונות אתה מצפה למענה מעולה – אחרת אל תבנה תפריט ים מחייב. הזמנו מרק דגים, קיבלנו מרק עוף פולני. בהרגשה, כמובן. דליל שבדלילים, חסר כל עומק ונשמה, עם כמה חתיכות דג נטושות וקלמרי חסר זהות באוקיינוס של נוזל אנמי. אפילו ציר דגים, אתם יודעים – הנוזל הזה שמוסיפים למנות – לא היה עוצמתי מספיק. ומילא הים, אבל במקום בגט עם רואי לוהט הוגש טוסט חרוך. על הטעם האניסי של פרנו נמשיך לחלום. אולי בכל זאת הייתי צריך לשבת על הבר.

בר מסעדת טורקיז (צילום: נדב טייטלבאום)

בר מסעדת טורקיז (צילום: נדב טייטלבאום)

אין כמו תפריט ספיישלים כדי להכיר את הים שלנו (או את מטוסי התובלה). בטורקיז בחרו להעמיד את הסבידה לתצוגת תכלית. אותה מפלצת ימית עבת בשר, מעין קלמרי ענקי, שכדי להוציא ממנה נפלאות כדאי לכבוש אותה קצת בלימון ואז לבשל. בטורקיז פשוט חתכו אותה לטבעות והיישר לצ'יפסר, משל הייתה זו מנת קלמרי עצלנית לצד חצי גולדסטאר בפאב של קיבוץ המעפיל. הספיישליות של המנה בוטאה דרך סום טאם תאילנדי. הו פפאיה ירוקה, מתי תצאי לחל״ת?

בשעה שהמתנו לעיקריות בא המלצר ושאל: “אתם רוצים להזמין משהו?״. כן, אינטליגנציה ולא חנפנות מאוסה. בשעה שמזגנו את הסוביניון בלאן של ספרה לכוס – יין עם תווי פנים מובהקים, מאוזן ועמוק שאתה רוצה לגמוע לאט – רץ לעברנו מלצר אחר, חטף את הבקבוק ומזג. “עליי״, שחרר, העיקר לא לקבל בראש ממנהל הפלור.

בויאבז או מרק עוף? טורקיז. צילום: אנטולי מיכאלו

שאלנו את המלצר מה מקור הבשר במנת הברזאולה וואגיו. אמר שיברר במטבח ולא חזר. אולי נסע ליפן. כבישה נהדרת, טעם עז ושומני – אבל חראם, למה להוסיף תועפות שמן זית וחמוצים שביצעו השתלטות עוינת על הנתח האדום. רצינו לחזור לים תיכון והזמנו קציצות (מדגי מליטה) ברוטב בורדו בוער ונהדר של פאסטה (רסק עגבניות איטלקי חלק), פלפלים אדומים ופלפלים חריפים. הקציצות היו מלאות טעם, מאוזנות, והזכירו שלפעמים דגה מקומית פושטית טובה מכל דג ים מיובא שיושב ימים במקרר. עלו בראש הקציצות העזתיות שאותן מכינים מסרדינים.

הבטתי שוב בתפריט, המונה אותת 140 ש״ח למנה של ארבע קציצות וההתעלות מהמנה הטובה בארוחה התחלפה באפטר טייסט מריר. במחיר הזה, משפחה עזתית במצור הייתה יכולה להתקיים במשך חודש ועוד היה נשאר עודף לעפיפון.

תראו, מותר לטורקיז לשרבט איזה סכום שהיא רוצה. יש קהל שבוי עם כיס רחב והוא ישלם כאילו אין מחר ואין שוטף פלוס 60. במחירים עזי המצח האלו אין שום סיבה לעלות על המונית לסי אנד סאן. טורקיז, הגברת הזקנה, היא כבר לא היובנטוס של הקולינריה הישראלית.

מה זה: חדר האוכל של האליטה החדשה

כוכבים: 3

שורה תחתונה: מותג פרטי

חשבון בבקשה:
בויאבז 88
סבידה פריכה 68
ברזאולה וואגיו 82
מחבת קציצות דגים 140
סוביניון בלאן, יקב ספרה 200

סה"כ: 578 ש"ח

now Silence is Golden SRV:SRV2 on: c422d06bb