טיים אאוט timeout
  • מה אתם מחפשים?
  • מסעדות
  • סרטים
  • מוזיקה
  • אמנות
  • במה
  • ברים
  • אטרקציות
  • עם הילדים
  • אורבני
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור

טנקה

052-8806979
כתובת:
תבואות הארץ 1
תל אביב יפו
מפה


שעות פתיחה:
ראשון־חמישי
12:00־20:30
שישי
12:00־15:30
כדאי לדעת:

ביקורת: טנקה היא תזמורת משובחת שמזייפת לרגעים

טנקה, מעדנייה יפנית חדשה בלב שיכון דן, מגישה את מנת בטן החזיר הטובה בארץ ועוד מנות ששווה לחצות עבורן את הירקון. רק צריך לדעת מה להזמין בה
| מאת: אלון הדר

יש משהו מאוד משחרר בלפגוש בית אוכל רחוק מלב העיר. אפס המולה בליינית, בלי הרדאר של הברנז'ה ששולח גלים אלקטרו ציניים מרעילים, אבל עם קהל שמכיר תודה על מאבק בישימון הקולינרי של הפרברים. הסכנה היחידה היא שהחממות נוטות לעתים לטעמים עגולים מדי שיתאימו לכל השכונה. יודעים ששום פודי לא יחצה את הירקון במיוחד. הוא צריך לשמור אנרגיה למסע צדפות באיי פארו.

בשנת 2000, לאחר לימודים בעיר נגויה ביפן, התמחות ועבודה במסעדות יפניות, חזר עופר חרמוני לארץ ופתח את יקינוקו טנקה בהרצליה פיתוח. אלו היו הימים שלפני מהפכת האוכל היפני בישראל והוא הגיש אוכל יפני גבוה – מבשר קובה לצלייה אישית ועד תבשילי פירות ים נועזים.

יקינוקו, כך לפי דף הקומיקס החמוד המתאר את תולדותיו של חרמוני, נסגרה ב־2014, ולפני כשלושה חודשים הוא פתח מעדנייה יפנית בשם טנקה בשיכון דן. מעדנייה? במונחים היפניים זה בעיקר מעין דיינר שמוכר אוכל טרי שנעשה לפני הסועד. יש גם מדף של רטבים (נהדרים), קולקציית סאקה, חטיפים יפניים וגלידות בטעמים רחוקים.

בזמן שחרמוני אחראי על מחבתות הנון סטיק, שני חבר'ה, שלעולם לא יעבדו במקדונלד'ס, מתווכים את האוכל. הרצאה נלהבת על התפריט, ניתוח אקדמי ארוך של הקונספט והרמה להנחתה ללקוח לשאול מאות שאלות. הסאקה שופע טעמים – סנג'ו ג'ונמאי גינג'ו – כמעט גס במובן החיובי של האלכוהול, הרגיע ומיקד את תשומת הלב בצלחות.

כמה מנות קרות, קערות של אורז וטופינג משתנה לבחירה (פירות ים/חזיר/דג/עוף/אנטרקוט) וראמן. גם הוויטרינה לא מאיימת על הסועד הבורגני: פירות הים כבר מקולפים והחברים האחרים לא מדממים. חבל, כי שף מיומן היה יכול להסתער קדימה וגם לאתגר את המיינסטרים של הפרברים. בחדרי חדרים, לפי השמועות, הם פרועים.

טוב, מגרה זה כן. צילום: אנטולי מיכאלו

"מוכן – יוצא" הוא חלומו של כל טבח, מה שחוסך ממנו לתזמן מנות. בייחוד במטבחים של מטר על מטר עם טבח וחצי שהנסיבות הטכניות אינן מאפשרות להם לבשל במקביל כמה מנות. מה שכן, אתה מצפה מהמטבח שינהל את סדר הוצאת הצלחות בהיגיון ולא בכאוס. לקבל סלט סשימי אחרי שתי מנות חמות ומורכבות זה מבאס. וחבל, כי הוא היה מפתיע – חסות פריכות, סלמון מצוין, עגבניות שרי, אטריות שעועית ורוטב נהדר (ולא מתוק בנוסח עדות אסיה־ישראל) שעטף את המנה בחן אפשרו ליהנות מחומרי הגלם הבאמת טובים.

לפני כן, שתי מנות שמחות. הראשונה קערת אורז (דונבורי) ועליה בטן חזיר. חרמוני מיטיב לבשל את הנתח. רך, עסיסי ומאוד לא אנמי. הוא פרוס דק ועדיין אפשר להרגיש בו את התבלינים ואת הרוטב שבו בושל. גם הבצלים הירוקים (אחד המרכיבים הכי טעימים בארוחה יפנית, אסייתית או בכלל) היו נהדרים ורקדו טנגו נפלא עם הבשר. לאט לאט שקעו הטעמים לאורז. הבעיה: זו הייתה ג'ארה ענקית.

בימי שישי עורך השף מצעד של ספיישלים: מתמקד במנה אחת וחוגג עליה. הייתה לי פנטזיה ליקיטורי (שיפודים יפניים, הטרנד החם של 2018, שחרמוני התקין כבר בתחילת המילניום), אבל הפעם הייתה ארוחת אוקונומייקי – בלילת בצק יפנית עם מילויים שונים, שנצרבת על המחבת ויוצרת מעין פנקייק שמן ונהדר. קשה היה לעמוד בפני אוכל הרחוב הזה. עם הרטבים המשכרים מעל (מיונז יפני ורוטב חום סמיך ומתקתק), הבצל הירוק, שבבי הבוניטו ותוספת השרימפס והקלמרי – נוצרה צלחת מעופפת של אוממי.

וזה זמן הראמן. פעם היו בישראל רוצחים במהלך ויכוח על החומוס הטוב בארץ. היום הדיון הוא על רק על ראמן. מן טן טן, אהרוני, אובן קובן – ועוד לא התחלנו. רק נזכיר שביפן יש עשרות סוגים. הראמן של חרמוני לא מיקד את עצמו בבישול אינסופי של עצמות חזיר, עד פירוק הסידן מתוכן, מה שיוצר מרקם חלבי. הוא היה יותר מרחף ונעים, אבל לא היה מאוזן. אולי בגלל עודף התרד הטרי והבצל הירוק, שהחדירו עומס של טעמים ירוקים ולא אוזנו נכון מבחינת השומן. מה שכן, גם במרק פגשנו שוב את בטן החזיר הטובה בישראל – פריבילגיה השמורה לאנשי הפרברים.

מה זה: מעדנייה יפנית מעבר לירקון

כוכבים: 3 וחצי

שורה תחתונה: חיזוק מנומק ואמין לטרנד

חשבון בבקשה:
סלט סשימי סלמון 55
אוקונומייקי פירות ים 69
צ'אשו דון – בטן חזיר 50
ראמן 59
2 סודה 12
סנג'ו ג'ונמאי גינג'ו 65
סך הכל: 310 ש"ח

טנקה, תוצרת הארץ 1 תל אביב, 052־8806979 ראשון־חמישי 12:00־20:30, שישי 12:00־15:30

now Silence is Golden SRV:SRV2 on: 1132b7ef270361ea