טיים אאוט timeout
  • מה אתם מחפשים?
  • מסעדות
  • סרטים
  • מוזיקה
  • אמנות
  • במה
  • ברים
  • אטרקציות
  • עם הילדים
  • אורבני
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור

ליילה

מטבח: ביסטרו

03-6561636
צילום: תמיר ברגיג
כתובת:
הכובשים 55
תל אביב יפו
מפה


שעות פתיחה:
ראשון־חמישי
19:00־1:00
שבת
19:00־1:00
כדאי לדעת:

ביקורת: הגסטרו־בר החדש בכרם התימנים סובל מבעיית זהות

ליילה, בר האוכל מבית הכובשים, צריך לשכוח את הכרם ולעוף על המנגל
| מאת: אלון הדר

האם חיבור בין שתי תאוות קולינריות יפריח פורמט חדש, או ייקרב זה לזה שני קווים מקבילים? זה לא תרגיל בלוגיקה אלא ליילה בכרם התימנים שאיחד שניים מהטרנדים החזקים בתל אביב – בר אוכל וגריל פחמים. חמארה, הדור הבא.

ליילה נראית כמו בר אינטימי לא מגושם (פלא שבעבר הייתה פה פנצ׳רייה). ברוך השם לא רוקדים פה על השולחנות ויש יחס הולם בין כיסאות בר ושולחנות למדפי אלכוהול מרשימים, כולל מבחר של וויסקי יפני, ולא על הוויסקי לבדו. כוסות יין מצוינים (למשל, אמפורה בלאן דה נואר 2016 – עמוק, אבל גולש בגרון. פרחוני ובו זמנית גם אדמתי. כתמתם, אבל הכי לא רוזה) בצד שורה של קונייאקים וגראפות; זו בדיוק הסיבה לכך שתפריט הקוקטיילים נראה מאולץ. החבר׳ה של ליילה (הבעלים של ביסטרו הכובשים הסמוך) הסתכלו יותר מדי על שוק הכרמל וכרם התימנים ומרוב מאמץ קצת איבדו פוקוס. קרוב מדי, מיידי מדי. סירופ גת וגרגירי חילבה לא הופכים את הדקירי למשקה שאפשר ליהנות ממנו.

עוד כתבות שיעניינו אותך:

המתכון לראמן הכי לוהט בעיר

המקומות הכי שווים בשוק הכרמל

הדוכנים והמסעדות שאסור לפספס בשוק התקווה והסביבה

פתחנו בסלט הבית: עגבניות, בצל, חצילים על האש, כף של טחינה, נגיעה של סחוג. מעין גרסה של סלט משווייה עם טופינגס פופולריים. אחלה דבר בעולם, בטח שהוא מלווה בשר נהדר. רק שמשוויה לא סובל מקרר – כל סחרור הצלייה, שילוב שמן הזית והשום פשוט צונח. הקור משמיד את הסקסיות של המנה. זה מסוג הסלטים שמסעדות אמורות להרים כל סרוויס מחדש.

ליילה. צילום: אנטולי מיכאלו

מדפי אלכוהול מרשימים, ליילה. צילום: אנטולי מיכאלו

פלטת הסלטים ניסתה לתת מגש צפון אפריקאי, אבל לא הזניקה את הצלחות לשום מקום חדש. גם הביצוע לא התעלה. צ׳רשי חזק מדי, טבולה עם דואה (תערובת תבלינים מצרית) מפוספסת, חצילים וסלקים כמו שאתם מכירים מהבית. גם פלטת הנקניקים נותרה באזור הפונקציונלי ולא הסעירה בשום כיוון: ברווז טוב מאוד, לצד ברזאולה חסרת תשוקה ופסטרמה תורכית סבירה. אם לא היו אומרים שהם תוצרת בית, שום ביס לא היה מסגיר את המידע.

התמונה השתנתה כשהגיעו המנות מגריל הפחמים, שם יד מצוינת עובדת וראש שיודע לבחור נתחים. הגריל עצמו מחולק לשני אזורים – רשת שמעניקה את אפקט הצריבה החלקית ואש פתוחה. שתי צלעות טלה שעמדו לצד עגבנייה צלויה נהדרת ומדורה שמחה של רוזמרין מעושן התגלו כגלם מרשים ורך, אבל דרגת צלייה מעט נמוכה יותר הייתה עושה עמן יותר חסד. ככה זה כשרוב הישראלים גדלו על צלעות של המסעדות הערביות שמכינות אותן וול דאן וצפונה.

ליילה. צילום: אנטולי מיכאלו

ליילה. צילום: אנטולי מיכאלו

האפשרות להזמין שיפודי פרגית ישבה בדיוק על הסיבה מדוע אין שלום במזרח התיכון: מחנה א׳ לא יתקרב לשיפוד, מחנה ב׳ (99 אחוז מהישראלים) מטורף על הסיח הלאומי. מילת הגנה: מלבד אחוזי השומן המלבבים בנתח הוא מזמין תיבול אין סופי. סאקה־מירין־סויה, רוטב אנאטו מקסיקאי, אורגנו יבש פפריקה א־לה כרתים. בליילה הלכו על תערובת הכרם – קריצה לתיבול תימני, שמכיל ארומות חזקות ומובהקות של זנגוויל, ציפורן והל. עבורי הגרסה של ליילה הייתה נהדרת וגם הבשר נצרב מעולה, כשהאש הפתוחה עוטפת אותו מכל כיוון; אחד משיפודי הפרגית הטובים בעיר. המנה לוותה בשורש קסבה מתקתק וחמאתי, שלא היה קשור לפרגית בשום צורה וגם אינו עומד בפני עצמו.

נתח הקצבים, שהוגש רק עם עגבנייה ובצל צלויים ועסיסיים, טופל לא נכון ולא מימש את הפוטנציאל. הדמיות שבנתח מבקשת צריבה חזקה על פלנצ׳ה או על מחבת ברזל שתייצר עטיפה פריכה ומלאת טעם ואז המשך צלייה על המנגל להעשרת הניחוחות המעושנים.

גם אחרי ביקור שני במקום, יש תחושה שבליילה – למרות ההבטחה ללכת על רוח השוק והכרם – הלב דווקא קופץ לאזורים אחרים. בגלל המשמש הזה עדיין לא ברור לאן הם רוצים לקחת את המקום (דגים כבושים, סלמון על הגריל ומעורב חלקי פנים טלה לא נולדו, גדלו והתעלסו באותה שכונה) ומה בכלל מקום המנות הנוכחיות לצד האלכוהול. במקום נגיעת בשר קטנה וחכמה עם טאץ' מיוחד קיבלנו צלחות מסעדתי עם המון ירקות ותוספות לא ממוקדות. התוצאה: עם כל החיבה לווייב הנכון שעוטף את המקום – הם עדיין באמצע הדרך. קצת אירוני למקום שממוקם מול מסעדות עם פז״מ בגיל המדינה.

מה זה: חמארת על האש מודרנית

כוכבים: 3.5

שורה תחתונה: לשכוח את הכרם, לעוף על המנגל

חשבון בבקשה:

אמפורה, בלאן דה נואר 2016 – 182 ש"ח

אי גת דקירי 46 ש"ח

סט סלטונים 51 ש"ח

סלט הבית 21 ש"ח

צלחת נקניקים 53 ש"ח

צלעות טלה 74 ש"ח

שיפוד פרגית 44 ש"ח

נתח קצבים 57 ש"ח

סה"כ: 528 ש"ח

 

now Silence is Golden SRV:SRV2 on: abf6601