טיים אאוט timeout
  • מה אתם מחפשים?
  • מסעדות
  • סרטים
  • מוזיקה
  • אמנות
  • במה
  • ברים
  • אטרקציות
  • עם הילדים
  • אורבני
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור

מל ומישל

מטבח: מסעדת שף

03-5293232
צילום: דניאל לילה
כתובת:
בן יהודה 155
תל אביב יפו
מפה


שעות פתיחה:
ראשון־חמישי
19:00־24:00
שישי
18:30־24:00
שבת
19:00־24:00
כדאי לדעת:
- מחיר: יקר
- מתאים לישיבה בחוץ

טיים אאוט אומר

7.75
אוכל7שירות9אווירה8תמורה7

ביקורת: יצאנו לדגום את עסקית הערב של מל ומישל

מל ומישל האיטלקית הצטרפה לטרנד המבורך של מסעדות שמציעות "עסקית ערב", והיא עושה זאת באווירה קסומה ועם שירות למופת. חבל רק שהאוכל לא אחיד ברמתו
| מאת: דניאל שק

החן הגדול של המטבח האיטלקי מבוסס על היותו פשוט. זה נכון שצמחו לו פרחים מרהיבים ביצירותיהם ושברחבי העולם יש מסעדות עילית שמגישות אוכל איטלקי מתוחכם עם חומרי גלם אציליים, אבל הגזע והשורשים הם של אוכל עניים – פחמימות, ירקות, גבינות, עשבי תבלין, ומי שממש צלחה דרכו בחיים הוסיף מעט בשר או דגה. כדי לייצר מזה מטבח מגוון ונפלא כפי שאנחנו מכירים אותו, היה צורך להוסיף לכל אלה המון דמיון ואהבה, טכניקות בישול קפדניות והעברה נאמנה של מסורות מדור לדור. למעשה האתגר הגדול של מסעדות איטלקיות הוא כיצד לשמור על איפוק ולהניח את האגו בצלה של מסורת הבישול המפוארת שצמחה בכפרים לאורכו ולרוחבו של המגף.

מל ומישל, השוכנת זה כעשור ברחוב בן יהודה, מקבלת את פני אורחיה בדיוק ברוח זו של מסעדה איטלקית שכונתית, כמעט משפחתית. המקום קטן ואינטימי, מעוצב בפשטות, וגם המרפסת הקטנה מופרדת מהמדרכה במחיצת צמחייה שמונעת מהמולת הרחוב לפלוש אל שלוות המסעדה. המוזיקה חרישית, הכלים יפים (תזמינו אספרסו רק בשביל הספלונים), קבלת הפנים של בעל הבית לבבית והשירות שהעניקה לנו מלצרית ושמה אור היה מנומס וידעני, חייכני ומכבד – שירות למופת.

התפריט קצר וקומפקטי ומכיל קלאסיקות מובהקות לצד קלאסיקות עם וריאציה, אבל שום דבר פרוע מדי, שזה כשלעצמו מהלך אמיץ במקומותינו. ככלל המנות בתפריט מתאימות לחומרי הגלם המקומיים, מלבד התעקשות על סקלופיני למרות מחסור בבשר עגל ראוי לשמו בישראל והתפשרות על עוף.

המנה הראשונה שטעמנו הייתה גם הטובה מכולן: פולנטה רכה, חלקה, נימוחה ועשירה בטעם עם נתחי ארטישוק צרובים. שיא הפשטות, אבל כשהביצוע מושלם ונמצא האיזון המדויק בין טעמים ומרקמים, זה ממש מעדן. אפילו ניחוח קל של שמן כמהין, שבדרך כלל מצליח בעיקר לעצבן, מצא כאן את מקומו הטוב. גם קרפצ'יו בקר (שאינו מופיע בתפריט הקבוע) הגיע לשולחן עם טוויסט קטן. בין פרוסות הבשר המצוין והתלולית המתבקשת של עלי רוקט ופרמזן הסתתרו כמה פרוסות דקיקות של סלק טרי בטעם חמצמץ מתוק. על כל זה הוזלף בנדיבות שמן זית ארומטי, ואלמלא גרגרי חול שדבקו בעלים, גם כאן העונג היה מושלם. אכלנו גם בייבי קלמרי עשויים במיומנות עם סלט בורגול וטחינה גולמית שהיה בו משהו כבד, עיסתי ולא הכי נעים בפה.

סבב המנות העיקריות (כן, עוד יש מסעדות שמגישות ראשונה, עיקרית וקינוח!) הורכב משתי מנות פסטה ומנת בשר אחת. מנת הבשר, נתח משתנה מדי יום בצורת התקנה זהה – רוטב קפוצ'ינו פורצ'יני וקרם פרש – הייתה המאכזבת מכולן. מדליוני הפילה היו דקים מדי ולכן גם עשויים מדי, הרוטב העשיר שאמנם מורכב מטעמים די מעניינים סבל ממליחות קשה, ופיסות הפטרייה המעטות היו צמיגיות ולא נוחות ללעיסה.

פסטה ראגו, מעדן נפלא שסובל מיחסי ציבור גרועים ודימוי "פושטי", ראויה לשמש אבן בוחן לכל מסעדה איטלקית שמכבדת את עצמה (ואימהות איטלקיות ברחבי העולם משמרות נוסחאות סודיות שהתגלגלו אליהן מדורי דורות). בגרסת מל ומישל ניכרת ההשקעה בבישול הראגו וזה מורגש בטעמו. הבעיה היא שבמקום שהבשר בו צריך להוביל את שיירת הטעמים, הוא נדחק הצדה על ידי טעם דומיננטי מדי של רסק עגבניות. בשורה התחתונה זו מנה סבירה ולא יותר. צלחת מהבילה של פטוצ'יני פירות ים פיצתה במידת מה על מפח הנפש. ניחוח נעים של ציר סרטנים הוא הרושם הראשון שמכה בך. השני הוא ערמה נאה ונדיבה של שרימפס גדולים ובשרניים, קלמרי ומולים. ולבסוף הטעם המצוין של רוטב עשיר ובעל טעמים עמוקים של ים, יין לבן וחמאה. לצערי, שכחתי לבקש במפורש את מה שאמור להיות מובן מאליו – שהפסטה תוגש אל דנטה, ואכן היא הייתה מבושלת יתר על המידה.

קינחנו עם טירמיסו מתבקש שהיה ממש לתפארת, וקיבלנו גם דוגמית של עוגה באסקית לא הכי תקנית, אבל טעימה מאד.

מל ומישל הצטרפה לטרנד מבורך ומתרחב והולך של מסעדות שמציעות מה שקרוי "עסקיות ערב". כל מנות התפריט כלולות, ואם נמנעים מיינות יקרים אפשר לבלות שם ערב נעים באווירה מקסימה ובמחיר סביר.

 

שורה תחתונה: מקום מצוין לערב שקט ואינטימי עם אוכל לא אחיד

חשבון

  • עסקית של 130 ש"ח
  • שתי עסקיות של 159 ש"ח
  • קראף פלאם קלסיקו – 105
  • 2 סן פלגרינו גדול – 60
  • תה – 14
  • אספרסו – 12

סה"כ – 639 ש"ח

now Silence is Golden SRV:SRV1 on: c422d06bb