טיים אאוט timeout
  • מה אתם מחפשים?
  • מסעדות
  • סרטים
  • מוזיקה
  • אמנות
  • במה
  • ברים
  • אטרקציות
  • עם הילדים
  • אורבני
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור

סיקיליה

03-6561615
שעות פתיחה:
ראשון־שבת
11:30־24:00
כדאי לדעת:

ביקורת: לוסט אין טרנסליישן

סיקליה, המסעדה האיטלקית החדשה מבית הזקן והים מנסה לשחזר את הנוסחה המצליחה אבל כושלת. מתברר שמסעדה אי אפשר לתרגם דרך גוגל טרנסלייט
| מאת: דניאל שק

כשצועדים בשישי אביבי בערב מחניון נמל יפו אל רציף העלייה השנייה אי אפשר לא להתפעם מהמולת האנשים סביב, בעיקר כאשר מבינים שרובם ככולם בדרכם אל מסעדת הזקן והים, שלוחת הנמל של המוסד היפואי הוותיק, וכשחולפים על פניה התדהמה רק גוברת כי המסעדה הענקית, על מאות מקומות הישיבה שלה, מלאה עד אפס מקום ובפתח משתרך תור ארוך ארוך של ממתינים. עם הצלחה לא מתווכחים.
אבל פנינו מועדות לסיקיליה (לא טעיתם, תכלס זה סיציליה, רק בהגייה לטינית קלאסית) – מסעדה איטלקית מבית היוצר של בעלי הזקן והים. אף שהיא נראית כמו דוגמית של אחותה הגדולה, גם היא מסעדה רחבת ידיים שפונה אל נמל הדייגים ואל הבריזה הימית הנעימה. היא עוצבה בסגנון ים תיכוני ואם נתעלם מהגפנים מפלסטיק שמשתרגות סביב הפרגולה הירוקה, יש לה חן. מסעדות ענק כמו הזקן והים יכולות לתפקד רק אם הן מתנהלות כמו מפעל מתוקתק עם צבא מלצרים במדים שמתקשרים עם המטבח באמצעות מכשירי קשר. כל זה הועתק גם לסיקיליה וכך גם הגישה הנדיבה לסועדים, רק שאת פלטת הפתיחים העשירה של הזקן והים החליפו כאן בסלט ירוק, כרובית מטוגנת עם ויניגרט סמיך ומנת לחם טרי עם מתבלים.

סיקיליה. צילום: שני בריל

מפעל מתוקתק. סיקיליה. צילום: שני בריל

התפריט, כיאה למסעדה שמכוונת לקהל מגוון עם דגש על משפחות, הוא תפריט כלבו איטלקי (פסטה, פיצה, ריזוטו, פירות ים, דגים, בשר וארנצ'יני כמובן), אבל יש לו הבלחות של מקוריות ותעוזה שמכניסות גיוון ואף מעוררות סקרנות. כי איפה תטעמו קרפצ'ו תמנון אם לא במסעדה איטלקית ששוכנת על מזח של נמל דייגים? זו מנה גדולה ואסתטית להפליא המורכבת מפרוסות אחידות של זרועות תמנון על צלחת חרס נאה (כמו כל כלי האוכל שנבחרו כאן) עם סלט קטן של ירקות שורש במרכז. למרות רוטב אנמי משהו, המנה רעננה וטעימה.
סלט ארטישוק א־לה רומאנה הוכיח שוב שהדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות – זו מנה אימתנית, ממש הר של סלט שכולל מיני עלים ירוקים עם דגש על ארוגולה, עגבניות שרי, פיסות פלפל קלוי, פלחי ארטישוק שחלקם מטוגנים בציפוי לא ברור, צלפים, זיתים ומה לא. אבל כמות אינה מפצה על איכות, וכשהסלט מורכב מעלים עייפים ומסמורטטים שגם לא נשטפו כהלכה וגורמים לחריקה חולית בשיניים וכאשר הארטישוק טוגן כנראה ממש מזמן והוא קר ונושא טעם חזק של שמן – אז הכמות רק מגדילה את החלק שחוזר למטבח. הפתעה נעימה היו פרוסות של גבינת עזים מטוגנות בפירורי לחם שהונחו על גבי הסלט. הן היו פריכות, מהבילות וטעימות מאוד.

סיקיליה. צילום: שני בריל

סיקיליה. צילום: שני בריל

איפה המורשת הקולינרית?

מה בדיוק לא עובד כאן? קשה להחליט על מה לשים את האצבע. אולי זו היציאה מאזור הנוחות של המטבח המקומי, ואולי מה שעובד נהדר עם דגים על האש, סלטים ופיתות טריות מהתנור אינו מתאים לפסטה טרייה ולפיצה. ייתכן שהמטבח האיטלקי פשוט דורש יותר סבלנות ואורך רוח ולא מתאים למתכונת של בית חרושת לאוכל. לוגמה, הפיצה כאן מתעלה על פיצות משלוחים ממוצעת רק בזכות הטריות – היא חמה מהתנור והטופינגס די בסדר, אבל כאשר הבצק דל בטעם, צמיגי וחסר אוויר – שום דבר לא יעזור.
דוגמה נוספת – ככל שתכריז שהראגו התבשל שבע שעות ותתעקש לכנות את העגבניות המרוסקות "טרטר עגבניות" – אם הבשר מאיכות ירודה והוא טחון דק מדי ואם הרוטב דליל ומימי ומונח ברישול על ערמת פפרדלה מבושלים מדי ללא ערבוב, כך שפיסות הפסטה דבוקות זו לזו והכל מוגש בטמפרטורה לוהטת כל כך שעולה החשד לביקור ממושך במיקרו – אז האוכל פשוט לא טעים, שלא לומר לא אכיל.
את המצב הציל אוסובוקו טלה, מעדן של בישול ארוך בציר וירקות שורש. זו מנה פשוטה ונהדרת, הבשר מצוין ונושר בנועם מהעצם, הירקות נימוחים והציר טעים ונספג היטב בפירה שעליו מוגש הבשר. אולי יש תקווה שסיקיליה עוד תמצא את הדרך שלה.
סיקיליה היא ניסיון לשעתק מתכון מנצח למסעדה המונית ורק להחליף את המטבח. זה לא עובד ככה. מסעדה חדשה עדיף לבנות מהיסוד ולהתאים אותה לא רק לטעם הסועדים, אלא גם למורשת הקולינרית שמגישים להם.

מה זה: אוכל איטלקי לא מרשים עם נוף ובריזה.

כוכבים: 2.

שורה תחתונה: הגרסה האיטלקית והגרועה של מסעדת האם.

חשבון בבקשה:

קרפצ'ו תמנון – 48 ש"ח

סלט ארטישוק – 48 ש"ח

פיצה סיציליאנה – 44 ש"ח

אוסובוקו טלה – 98 ש"ח

שרימפס בחמאה – 94 ש"ח

פפרדלה ראגו – 84 ש"ח

שני קנולי – 32 ש"ח

סן פלגרינו גדול – 22 ש"ח

בירה פרוני – 32 ש"ח

סה"כ – 502 ש"ח

now Silence is Golden SRV:SRV1 on: c422d06bb