טיים אאוט timeout
  • מה אתם מחפשים?
  • מסעדות
  • סרטים
  • מוזיקה
  • אמנות
  • במה
  • ברים
  • אטרקציות
  • עם הילדים
  • אורבני
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור

קלואליס - רמת גן

מטבח: מסעדת שף

צילום: יח"צ
כתובת:
דרך אבא הלל 16
רמת גן
מפה


שעות פתיחה:
ראשון־שישי
12:00־23:30
שבת
12:00־16:00
כדאי לדעת:
- מחיר: יקר מאוד

טיים אאוט אומר

7.25
אוכל7שירות9אווירה6תמורה7

ביקורת: קלואליס צריכה לעבור מהפך כדי להישאר רלוונטית

עסקית הערב של קלואליס הוותיקה רוצה למשוך קהל צעיר ומעודכן, אבל אם לא יתרחש בה מהפך קולינרי, זה לא יקרה
| מאת: גיל אקרמן

לאחרונה הודיעה הכנסת על הגבלת שכר הבכירים. די לחזירות! הכריזו שם. ואני אומר: למה להסתפק רק בשכר? בואו ניכנס להם גם לצלחת. די למחירים המוגזמים במסעדות יוקרה! ניוקי ב־188 ש"ח? מה קרה? אני מתחיל את המאבק להגבלת מחירי העסקיות ודורש שיכללו גם שתייה. מי איתי? אתם יכולים גם להסתפק בלייק בפייסבוק.

אני מתבדח כמובן, אבל עושה רושם שכל השאר לא. הלך הרוח נגד העשירים והבוז הכללי לכל מה שמריח מיוקרה, הצליח לחלחל בשנים האחרונות גם לתחום המסעדנות ולשנות כליל את פני הענף. הפופוליזם (מי אמר ניב גלבוע?) ואפקט השיימינג גרמו למיטב מסעדני ארצנו להבין שאם הם רוצים להישאר רלוונטיים הם חייבים לנקוט צעדים דרסטיים או לפחות להיכנס לתחום הפאסט פוד. אף אחד כבר לא חושב על ליצור את המנה המושלמת מחומרי הגלם הכי משובחים, כולם רק רוצים לשרוד.

גם שף מסעדת קלואליס ויקטור גלוגר, מאחרוני הנפילים של מסעדות היוקרה בישראל, הבין שאם הוא רוצה להישאר במשחק הוא חייב להתאים עצמו למצב, וכך בתוך פחות משישה חודשים הוא פתח את קלואליס הכשרה במלון הילטון, ותפריט העסקיות של אחותה הבכורה נמתח וכעת הוא מוגש לאורך כל היום. בשבילו באנו. 14 שנה פתוחה קלואליס ברמת גן, ואיכשהו רק עכשיו, כשהפכה "נגישה" יותר, הזדמן לי סוף סוף להגיע אליה.

למרות התפנית בעלילה קלואליס היא עדיין מסעדה של פעם, ותתפלאו – זה טוב ורע. טוב כי חוויית אירוח כמו בקלואליס קשה לקבל בארץ. קלואליס היא מסעדה ביתית אותנטית מהסוג שעוד רואים רק בסרטי מאפיה איטלקיים: הצוות מכיר כמעט כל אורח בשמו, יודע מה כל אחד אוהב, מתעניין בשלום המשפחה ושומר בקנאות על פרטיות האורחים. הרע? כמו השירות, גם האוכל מותאם לסטנדרטים של ילידי שנות ה־50: לא צעקני, לא מתלהם, לא בועט ובעיקר עגול בטעמים הנאמנים לערכי הקולינריה של פעם – חומרי גלם טובים לצד הרבה שמנת וחמאה (ואם שאלתם מה רע בזה, כנראה עוד רגע מגיעה הפנסיה).

כדי לבדוק אם קלואליס אימצה עוד טרנדים מלבד העממיקו הגעתי עם חברה צמחונית. בתפריט היו רק ארבעה פריטים עבורה – שני סלטים, ניוקי ופאייה טבעונית שעליה החלטנו לוותר.

קלואליס נחשבת מסעדת ים יוקרתית, כך שזה קצת מצחיק להתחיל בה את הארוחה עם חמוצים על חשבון הבית, סלט חצילים וסלט בורגול המוגש עם חלומי ועדשים שחורות. הצמחונית עפה על הסלטים, אני לא ממש התרגשתי. מעבר לעובדה שגבינת החלומי ככל הנראה יצאה ממקרר אחרי שעברה גריל, היה חסר לי בסלטים עוד קצת חמוץ, עוד טיפה חריף, עוד טריות של עשבים, עוד קיק.

לחלק הראשון של הארוחה הוספתי מהתפריט הרגיל גם פרחי קישוא מטוגנים הממולאים במיקס פירות ים. רוב פירות הים היו מיובאים, כך שלא יכולתי שלא לחוש בטעם הקפוא של הקרגו. הפרחים הוגשו ברוטב שמנת וציר ים שכשלעצמו היה טעים, אבל כל המנה חסרה איזה שפיץ של טעם שיעיף אותה לשמים. לעיקרית הצמחונית קיבלה ניוקי ריקוטה. מנה נחמדה, לא יותר.

במטבח הסכימו להוציא לי חצי מנה של פאייה שחורה עם פירות ים (בדרך כלל זו מנה זוגית לשניים כשלוקחים עסקית) שהייתה טובה ועשירה. האורז נעשה בול במידה, פירות הים היו טריים ומלאי טעם, והטמפרטורה – הפיצ'ר החשוב ביותר במנה – הייתה כפי שצריך: לוהטת.

גלוגר הוא ארגנטינאי, ואם יש משהו שהחברה האלו יודעים לעשות חוץ מכדורגל ואסאדו, הרי זה קינוחים. בקלואליס אכלתי את הקינוח הטוב ביותר שאכלתי אי פעם במדינת היהודים: פונדנט ריבת חלב אמיתית עם גלידת לבנדר. אין די מילים בשפה העברית כדי לתאר כמה זה היה טוב. בצק הפונדנט היה בדיוק בעובי ובמרקם הנכונים, ליבתו הייתה רותחת ומלאת טעם וגלידת הלבנדר הייתה רכת טעמים ומדויקת כך שאיזנה אותו באופן סימביוטי לחלוטין. מושלם.

האם המחירים המוזלים יצליחו לגרור קהל צעיר ומעודכן עד לרמת גן? קשה להאמין, אולי רק אם במקביל יתרחש בקלואליס גם מהפך קולינרי. חוויית אירוח מעולה וקינוח אלוהי אחד לא מספיקים בשביל לעלות על קו 61. הקהל המפונק של היום דורש יותר (ובפחות כסף כמובן), כך שקלואליס יכולה להקשיב לו, או להמשיך לבנות על הקהל הביתי המבוגר שלה. בתנאי השוק הנוכחיים לא בטוח שזה יספיק לה כדי לשרוד.

חשבון בבקשה

  • עסקית ניוקי – 132 ש"ח
  • עסקית פאייה – 152 ש"ח
  • פרחי קישוא – 82 ש"ח
  • שתי כוסות גראז' דה פאפא לבן – 102 ש"ח
  • פונדנט ריבת חלב – על חשבון הבית
  • אספרסו ארוך – 14 ש"ח

סך הכל – 482 ש"ח

Silence is Golden SRV:SRV1 on: 3ecc2108d89e