טיים אאוט timeout
  • מה אתם מחפשים?
  • מסעדות
  • סרטים
  • מוזיקה
  • אמנות
  • במה
  • ברים
  • אטרקציות
  • עם הילדים
  • אורבני
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור

ק־פה האנוי

מטבח: אסיאתי

צילום: שאטרסטוק
כתובת:
מלכי ישראל 10
תל אביב יפו
מפה


כדאי לדעת:

ביקורת: אבודים בהאנוי

הפער בין ההיכל המושקע לאוכל האנמי גרמה לנו ללכת לאיבוד בק־פה האנוי ולא לרצות למצוא את עצמנו שם מחדש
| מאת: אלון הדר

האלמנט הכי חתרני בק־פה האנוי הוא שהיא לא עושה כל מאמץ להסוות את המהות שלה: פארק שעשועים שמאכיל סועדים תחת מטריית הקונספט. לרגע אחד אתה לא מרגיש שיש חיבור רגשי, היסטורי או אישי למטבח שבו בחרה לפעול. סימון כמעט שרירותי – באותו מידה ההיכל המושקע יכול היה להישבע בשם אוכל הודי, תאילנדי, מרוקאי, קוריאני. ולא, עיניים מלוכסנות במטבח זה לא נימוק, אולי היגיון עסקי נכון.

היגיון עסקי? קשה לי להאמין שהסועד התל אביבי בעל החושים המפותחים יקבל בברכה יצור מלאכותי שכזה שבחר להתנחל בכיכר רבין ולא מול מתחם הבלאק ממבה בגני התערוכה, אך אולי לא הוא קהל היעד. יש הנחת סלב: משום מה בזירה הווייטנאמית (ולא רק בישראל – זה קורה כמעט בכל בירה מערבית) מרשים לעצמם בעלי הבית לשחרר כפתור. אולי התחושה של מטבח ידידותי למשפחה המערבית משכנעת להשקיע בעיצוב על חשבון הצלחת – צירים דלים, טעמים אנמיים וכוסברה. המון כוסברה. אוכל של דוכן טוב בקניון. אחרי הקניות ב־H&M נלגום מרק פו. ההשקעה הכספית נוטפת מהקירות. אובר עיצוב מודע, חדרי שירותים מטורללים שנושקים לכספת בנק ישנה. כסף יש, מוג׳ו שמרטיט את הלב לא. יש גם סלקטורית ששולחת אותך הלוך וחזור מאחורי החבלים, מלצרים מבוהלים שלא ממש יודעים לנווט אותך בקרקס הדקורטיבי הכולל ספריית במבוק ענקית, אריזות קרטון של פרודוקטים מהמזרח הרחוק, ובעיקר וילון אדום ענקי בכניסה משל היינו אבודים כמו דייל קופר בחדר האדום ביערות טווין פיקס.

מטבח בלי חיבור אישי, היסטורי או רגשי. צילום: נמרוד סונדרס

מטבח בלי חיבור אישי, היסטורי או רגשי. צילום: נמרוד סונדרס

 

אגרול עם גנים של סופגנייה

וכמה שהרגשנו אבודים. כולה ביקשנו עזרה קטנה מהמלצר שיסביר לנו מה ההבדל בין סאמר רול לרול פריך (מאודה מול מטוגן?). ״בזה יש דף אורז״, ענה, ״בזה יש גם דף אורז״. סאב טקסט, הדור הבא. הלכנו על הפריך שלא ממש פכפך בפה. איפה נעלם פצפוץ העלה המטוגן. אגרול עם גנים של סופגנייה.

כדי להתניע מנועים הוזמן סלט פרחי בננה ופפאיה, לא לפני שקיבלנו אזהרה כי כדורי הפלאפל סלמון (מזרח תיכון חדש?) יצאו מהמנה. העפתם את הפיאסקו מהתפריט, תעלימו ראיות. למה לא להדפיס תפריט חדש? התינוק נזרק עם המים ופרחי הבננה לא הורגשו. מאסה קריטית של פפאיה ירוקה השתלטה על הצלחת. מנה לא מסחררת, ולא פותחת תיאבון.

מגבלות הכשרות יצרו וייטנאמית ללא חזיר, שריפמס, סרטנים. צמצמתם את מנעד חומר הגלם, לפחות תלכו עמוק במה שאפשר. מטבח של מסתורין, עשבי תיבול שמרגשים לך את ארובות האף. אוכל של חרבות דקות. צפון של נשמה, דרום של אש. ואולי בכלל כיוון אחר: הבעלים הם מסעדנים צרפתים, אז אולי הכי מתבקש / קלישאתי לפזול למטבח הפרנץ'־וייטנאמי שהוא כבר עשורים ז׳אנר בפני עצמו. הוטל מונטיפיורי בשנותיו הראשונות הלך לשם.

וכשזה הראש המטבח כבול מאחור עוד לפני סרוויס הבכורה. הכי מתסכל לקבל מנה זרה – כמו באן (בביצוע מצוין) במילוי בשר בבישול ארוך – ולהרגיש בבית. במובן של חמין של שבת, עם קיק מתקתק ומלוח. ״הכל טעים לכם?״, שאלה מלצרית בדיאלקט של מדריכה בקייטנת נוער. על הראש שלה היה כתר נייר בצורת אננס.

לא בעיטה בפרצוף ולא חיבוק אוהב מבפנים. מרק קר בק-פה האנוי. צילום: נמרוד סונדרס

לא בעיטה בפרצוף ולא חיבוק אוהב מבפנים. מרק קר בק-פה האנוי. צילום: נמרוד סונדרס

במטבח מהדהד כשרון של שפית

רמז לכך שלמרות מגבלות הקונספט אפשר להדהד במטבח כישרון של שפית (נופר זוהר), שבא לידי ביטוי במרק הפו. אמנם בלי ציר המבוסס על עצמות חזיר, אבל עדיין הורגשו בו שכבות טעם שעוררו מחשבה ודמיון. מח העצם שחרר טעם דומיננטי עם שומניות ברוכה וסחיטת הליים הקפיצה אותו לאזור נוסף.

לסיום, פילה של דג בעלה בננה עם אורז שחור. הוא הגיע בכלי אידוי, עטוף יפה בסרט פלוס פרח. אבל כשהחבילה נפתחה היא לא שחררה את הארומה המשכרת המצופה. הדג, פילה לברק שהוגש על עורו, היה אנמי בנשמתו. גם הפחמימה שצורפה אליו לא הובילו אותו לשום מקום. בספקטרום הברדק שאפיין את הצלחות בארוחה, המנה הייתה פרומה. נעצרה באמצע הדרך, הביטה על התוכנית העסקית (ביס לכל ילד ואם) ולא ניסתה לייצר כל אמירה. לא בעיטה בפרצוף ולא חיבוק אוהב מבפנים. דרוש אוכל שיכול לענג ולהבהיל אותך בו זמנית.

 

ק־פה האנוי

מה זה: עוד וייטנאמית לטרנד

כוכבים: 2.5

שורה תחתונה: הקרקס הקולינרי הנודד עצר בהאנוי

חשבון בבקשה: 

ספרינג רול 25 ש"ח

סלט פפאיה וייטנאמי 38

באן בקר 68

מרק פו 68

דג מאודה בעלי בננה 68

88    Hanoitiny2

46 Donjalapeno

1  אלכסנדר פיינט 32

פטרון סילבר 34

סה"כ: 467 ש"ח

Silence is Golden SRV:SRV2 on: 35bbb25404c29bc9