טיים אאוט timeout
  • מה אתם מחפשים?
  • מסעדות
  • סרטים
  • מוזיקה
  • אמנות
  • במה
  • ברים
  • אטרקציות
  • עם הילדים
  • אורבני
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור

ראצ'ה

צילום: אנטולי מיכאלו
כתובת:
אחד העם 1
תל אביב יפו
מפה


כדאי לדעת:

טיים אאוט אומר

7
אוכל5שירות9אווירה8תמורה6

ביקורת: ראצ'ה: חווית אירוח גיאורגית יוצאת דופן

ראצ'ה הגאורגית היא לא בדיוק מסעדה, היא בית. ביתה השמח של לילי בן שלום, שאליו באים לשתות (והרבה), לבלות ולרקוד
| מאת: גיל אקרמן

אתחיל מהסוף: ערב שהחל בביקורת מסעדות סטנדרטית על מסעדת ראצ'ה הגאורגית ובמידת התאמתה לנוף הקולינרי של תל אביב בואכה 2016 הסתיים בריקוד סוער שלי עם 20 זרים מוחלטים במרכז המסעדה, שיכור לחלוטין. את התלונות אתם מוזמנים לשלוח ללילי בן שלום, בעלת המסעדה ומי שניצחה על הקרנבל הזה, בעיקר בכך שלא הפסיקה להשקות אותנו צ'צ'ה – השׁכר הגיאורגי המופלא.

"בית הספר לאירוח על פי לילי בן שלום" – זה השלט שאמור היה להתנוסס על דלת מסעדת ראצ'ה, שעשתה עלייה לפני כמה חודשים מעיר הקודש לחלל התל אביבי שבו הייתה בעבר מסעדת ננה ועד לא מזמן – מסעדת אחד העם אחד של מיכל אנסקי. המעבר לתל אביב הגיע אחרי חמש שנים מוצלחות בבירה – עד גל הטרור האחרון שגמר על העסקים. במשך שלוש השעות שבילינו באותו מעון התפתחה בי ההכרה שראצ'ה כלל אינה מסעדה, היא בית. ביתם של בן שלום ומשפחתה (האח על הסירים, הבת ממלצרת) שבמשך ערב ערב פותח את דלתו לעוברים והשבים המבקשים מעט אסקפיזם גאורגי. כמו שתי הקולגות של ראצ'ה – ננוצ'קה הוותיקה וסופרה החדשה – גם כאן האוכל הרב המוגש אל השולחן משחק תפקיד משני בסיפור. ראצ'ה היא מקום שאליו באים לשתות, לבלות ולרקוד עם אנשים שרק עכשיו פגשת. ובנושא הזה, של הכנסת אורחים והפיכתם לשחקנים בהצגה הפרטית שלך, בן שלום עושה בית ספר לכל מתחריה.

שלוש שעות אחורה. עוד לא הספקנו להתיישב וכבר נחתו על השולחן לחם הבית מלווה ברוטב כוסברה ושזיפים ירוקים, בצד סלט כרוב וגזר מתובל בהרבה פלפל שאטה. אמנם מבחינה קולינרית אין הרבה מה לספר על מרענני החך האלו, אך מבחינת ההרגשה – שאפו, ככה מתייחסים לאורחים. נותנים להם משהו לשים בפה לפני שהם מתיישבים, ואז מוזגים צ'צ'ה.

התפריט הנוכחי (הכשר מרצון, למעט העובדה שהמסעדה פתוחה בשבת) נאמן מאוד לבישולי הבית של משפחת בן שלום, ולילי מספרת שעם הזמן יעבור אדפטציה תל אביבית על ידי הוספת מנות חדשות של דגים וירקות. נכון לעכשיו וכיאה למסורת הגאורגית, יש בו בעיקר הרבה בשר, אגוזים, חצילים וכוסברה. הרבה כוסברה. לסולדים מהעלה הריחני – זה אינו המקום עבורכם.

התפריט מורכב מארבעה חלקים: פותחים שולחן, מאפים, עיקריות וגריל. החלק הראשון מכיל 12 סוגי פתיחים שאפשר להזמינם בנפרד, או בקבוצות של חמישה במחיר מוזל. לקחנו גלילות חצילים במילוי מחית אגוזים, איספנחי – מעין ממרח של עלי מנגולד, פטריג'אני – שכבות חציל ממולאות גם הן בתערובת של אגוזים, כוסברה וגרגירי רימון, סוקו – סלט פטריות חמות פיקנטי, ולסיום בחרנו ואזיסטולמה – עלי מנגולד ממולאים באורז ומבושלים במיץ רימונים. לצערי כל הפתיחים שלקחנו היו ברמה חובבנית מאוד ביחס למסעדה, אך אם נדמה שקפצנו לחותנת לאורחת ערב שישי – הם היו ממש סבבה, זאת כאמור אם יש לכם חותנת גאורגית.

תראו, אפשר להיכנס לכל אחד מהם ולהסביר שהפטריות הרגישו מקופסה ושממרח המנגולד היה אחיד מדי בטעם ללא כל חמיצות או מליחות שתשבור את ארומת העלים, וששכבות החציל לא בושלו מספיק כך שהיו מרות וכו'. אפשר, אבל לא ממש צריך. כי את ראצ'ה קשה לשפוט בתור מסעדה ואפילו לא צריך. ראצ'ה היא מקום של אירוח. ושמארחיך מתייחסים אליך כל כל יפה, מה זו כבר קולינריה?

הורדת הציפיות הדרסטית הובילה דווקא לשני רגעי קסם קולינריים בארוחה הזאת, ושניהם היו צמחוניים – חאצ'פורי לוביו (מאפה פריך ממולא בממרח שעועית אדומה) אשר הציג בצק מדויק ומלית עדינת טעמים שתובלה באופן נהדר; וקדלטי – קציצות חיטה מטוגנות עם מלא בצל מקורמל וארומה חזקה של זרעי כוסברה.

לעומת המנות העיקריות ושאר המאפים אשר הכילו בשר, שבהם הורגש כי נעדרו את הטכניקה של מטבח מקצועי, שני המאכלים הצמחוניים נעשו ביד בטוחה. הם היו נפלאים ומדויקים. גם קנקן התה שהוגש עם סדרת עוגיות (חינם אין כסף) הוסיף לחוויה הכללית. ראצ'ה מתהדרת אמנם בתואר מסעדה, אך לדעתי היא צריכה לוותר הטייטל המחייב הזה ולמתג את עצמה במה שהיא באמת מצטיינת בו – חוויית אירוח מהטובות שבעיר.

חשבון:

  • מוגז גדול – 32
  • 2 קוקטייל גאומראג'וס – 88
  • 2 כוסות שאבלי – 104
  • חצי שולחן (5 פתיחים) – 128
  • חצ'פורי לוביו – 36
  • צ'יבוריאקי – 38
  • 2 יח' חינקלי – 20
  • קדלטי – 68
  • שצ'אמאדי – 84
  • 3 אספרסו – 24
  • צוואר טלה – על חשבון הבית
  • צלחת עוגיות – על חשבון הבית
  • פנקייק שוקולד ואגוזים – על חשבון הבית
  • אינסוף צ'ייסרים של צ'צ'ה – על חשבון הבית

 

סה"כ – 650 ש"ח

Silence is Golden SRV:SRV1 on: 35bbb25404c29bc9