טיים אאוט timeout
  • מה אתם מחפשים?
  • מסעדות
  • סרטים
  • מוזיקה
  • אמנות
  • במה
  • ברים
  • אטרקציות
  • עם הילדים
  • אורבני
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור
    • לפי יום
    • היום
    • מחר
    • בסופ"ש
    • בשבוע הקרוב
    • בחרו טווח זמנים
    • הכל
    החל מיום:
    עד יום:
    בחר
    סגור

L28

צילום:אנטולי מיכאלו
כתובת:
לילינבלום 28
תל אביב יפו
מפה


שעות פתיחה:
ראשון
חמישי
19:00־23:00
שישי־שבת
18:30־23:30
כדאי לדעת:

ביקורת: מסעדת L28 היא יצור כלאיים מוזר אך שובר שגרה

בחלל הזוי שנראה כמו קפטריה של ספרייה מהודרת, במיזם האוכל המסקרן של האחים ירזין, מגישה השפית שולי וימר מנות שלפעמים מצליחות לפרוץ את תקרת הזכוכית של הטעמים המקומיים
| מאת: אלון הדר

דוכני אוכל רחוב שזוכים לכוכב מישלן, שוקי אוכל מפונפנים בבירות היקרות של העולם, ארוחות סודיות של שפים במתחמים הדוניסטים לא צפויים, איט ווית' – עולם האוכל משתנה.

בסביבה חדשה כזו הופך L28, הפרויקט הקולינרי שמפעילים האחים ירזין ברחוב לילינבלום, לחידה של ממש – האם יצליח בישראל? חלל אורבני גדול ושקוף הפונה לרחוב בקומת הלובי של פרויקט הסטארט אפ ניישן מארח מדי חצי שנה שף מוכשר, שאינו נמצא בהכרח על מפת התודעה אבל כן נתפס ברדאר של הירזינים. הראשונה שנבחרה היא שולי וימר, שעבדה בריבר קפה בלונדון.

לכאורה יש כאן כל הפרמטרים המנבאים כישלון: עד כה פופ אפים פחות הצליחו בישראל. אולי כי הקהל הישראלי אוהב יחסים מחייבים עם השפים ועם המלצרים שלו. שיכבדו, שיכירו, שישלחו לשולחן איזה צ'ייסר ושישמעו את דעתם על הניוקי ערמונים. ויש גם החיבור המוזר להייטק: מאחורי המיזם לא עומדים אנשי אוכל אלא מיזם הסטארט אפ ניישן. עד כמה שאני מנסה לפצח את רזי הקולינריה הישראלית שממציאה המצאות חדשות מדי שבוע, אפילו אני מתקשה להבין את הנרטיב העומד מאחורי השידוך בין מיזם סטארטאפ שבלובי שלו מסכי פלזמה זוהרים עם קולינריה. אולי מישהו חשב שהחיבור בין שני הווינרים של ישראל החדשה, הייטק ואוכל, יוציא לעולם שבב ציוני גאה.

אין כאן ציניות, אלא רק תמיהה אם יצור כלאיים שלא התפתח בדרך מסורתית, הדרגתית, טיפס בכל שלבי ההיררכיה הקולינרית, וגיבש שפה – יכול להצליח. אם זה היה פורמט או שטיק הזוי באבן גבירול, הדיון היה מיותר. במילא כל הפיתות המרובעות האלו נסגרות לאחר חצי שנה. אבל כשכסף רב מעורב והאחים המוערכים נותנים את המטרייה הקולינרית – ועל רקע החורף שעובר על הענף – הלוואי שהפרויקט יצליח וירחיב את המנעד.

אם נסלח (ולא נסלח) לעיצוב הפלורוסנטים המשתלשלים בפזיזות מהתקרה, כמו גם לבר הנראה שנחצב ממחסני איקאה, יש משהו מקסים באסקפיזם ההייטקי הזה, שמאוד אופייני לרמת החייל ולא ללב תל אביב. מצד שני העיצוב מדגיש את זמניותו של השף, שהופך לאורח בחלל זר, שבו אין קשר בין האג'נדה הקולינרית של וימר (והבאים אחריה) למקום שבו אנחנו יושבים. הם בכלל לא מתעסקים איתו (ומעניין אם צוות המטבח משתנה או נשאר קבוע ומפתח שפה מתבקשת כל פעם מחדש). מי שרואה במסעדה יצור אורגני שבו נרטיבים מתחברים, ירגיש כאילו הוא אוכל בקפטריה של ספרייה ציבורית מהודרת.

חשוב להתעכב על הדיסוננס: וימר, שגדלה בצפון הארץ, מביאה מטבח שדה של חורף שפוגש את איטליה הקלאסית, כלומר מטבח לא אזורי, כפי שנאכל במסעדות מחוץ לאיטליה. מנת כופתאות הגבינה העטופות בסולת (נודי) בציר עלי גפן מדגים היטב את השילוב. הנודי רכים ומזמינים, אם כי גבינת הלאבנה, כמו כל לאבנה, חמצמצה מדי ולא עגולה. הציר היה קצת אנמי, דליל, אולי כי קשה להשיג בתקופה זו עלי גפן טריים. גם הריקוטה האפויה המונחת על עשבי תיבול קצוצים, שקדים וזיתים לא מצליחה להמריא, ומזכירה יותר מנה של ארוחה בצימר. שני המרכיבים לא השלימו זה את זה אלא הונחו זה לצד זה כאילו בטעות. אולי פלחי הדרים מתקתקים היו יוצרים את החיבור.

אבל אז הגיעה ברוסקטת סבידה והעיפה את תקרת הזכוכית של הטעמים המקומיים. תבשיל ימי עז בבישול ארוך השמיע צלילים שלא קיימים במסעדות תל אביב. עמוק, עשיר, אבל מאוזן ונעים לאוזן. אילו צלילי בס נפלאים. הלינגוויני עם ציר הים והבוטרגה יכול להגיע לאותם שיאים, אבל הבחירה בפסטה קשה ולא טרייה הקשתה את החיבור המתבקש. כצפוי, הפחמימה התקשתה לרקוד עם הרוטב שכלל בוטרגה וגם שהעמיסו עליו רבדים נוספים של אוממי בדמות אצת קומבו חתוכה ופירורי לחם צפויים. המכלול לא הצליח לשרוק את שירת הים.

כשוימר כן השתמשה בפסטה טרייה במנת ראגו השייטל, שוב קיבלנו צלחת נשגבת. הקוואטלי הקטנים היו צ'ואים והזכירו פסטת פיצי נפלאה. התבשיל היה מוסמך בפקורינו והבשר טוב. הנענע הטרייה והמודגשת הפכה את המנה החורפית למעדן עם טעמים פתוחים שרק רוצים לחזור אליו.

אפשר לסמוך על הירזינים שילהקו פרח מוכשר גם בשנה הבאה. עם החלל ניאלץ לקיים שיחה צפופה של יחסינו לאן.

28L, לילינבלום 28 תל אביב, 03־9003560

כוכבים: 3 וחצי

מה זה? חלל אירוח אורבני בחסות עמותת סטארטאפ

שורה תחתונה: שולי וימר, ברוכה השבה לישראל

חשבון בבקשה:

רוזה יתיר 150
ברוסקטת ים 54
נודי עלי גפן 62
ריקוטה אפויה 43
לינגוויני ים 62
קוואטלי ראגו 87
אטון מס עם הדרים 42

סך הכל: 500 ש"ח

now Silence is Golden SRV:SRV1 on: 569c449