"המייסד" לא מספיק נשכני לעידן טראמפ
ההופעה המבריקה של מייקל קיטון מצילה את הסרט על ייסוד מקדונלד'ס מהתסריט החלש והבימוי חסר הסאבטקסט
"המייסד" הוא גרסת הפאסט פוד של "הרשת החברתית", ואולי אם אהרון סורקין היה כותב את התסריט, בניסוח הזה לא הייתה מובלעת רמיזה לאיכותו הלא מספקת של הסרט. זה סיפורו של ריי קרוק, סוכן נוסע בן 52 שמצא בקליפורניה מזללת המבורגרים יעילה ושכפל אותה עד מוות. כמתואר בסרט, דיק מקדונלד הגה ב־1940 את רעיון המסעדה שמוותרת על מלצרים ועל צלחות ומספקת תפריט מצומצם וזריז של המבורגר וצ'יפס בשקית נייר. כשהוא ואחיו מק ניסו להעניק זיכיון למסעדות נוספות, דיק אף עיצב "קשתות זהב" כדי להעניק להן מראה ייחודי. אלא שאז התלבש עליהם קרוק, ואפילו שלא המציא דבר בעצמו ("המייסד" הוא שם אירוני), הוא הקים את מה שהפך לתאגיד מקדונלד'ס על גבם של האחים, שבסופו של דבר איבדו אפילו את הזכות על שמם.
התסריטאי רוברט ד' סיגל שואף להשתמש במיתולוגיה הקפיטליסטית הזאת כבסיס לסאטירה על שאפתנות אמריקאית, וזה ניכר בהשוואות שעורך קרוק בין מזללות מקדונלד'ס לכנסיות ובהישענותו על המנטרה "שום דבר לא ימלא את מקומה של עקשנות". אבל התסריט שם הכל על השולחן ואינו נשכני או מעניין דיו לעידן שבו יזם עוד יותר שאפתן נבחר לנשיאות, והבימוי של ג'ון לי הנקוק אינו מעניק לו סאבטקסט. רק הופעתו הרושפת, השוצפת והלא מתחנפת של קיטון בתפקיד המטיף החלקלק, שמוכר המבורגרים כאילו היו ספרי תנ"ך, מרוממת את הסרט ומצדיקה כמעט בפני עצמה את הצפייה בו.
זה היה יכול להיות משל על מסע אל אובדן הנשמה, אלא שנדמה שמלכתחילה אין לו כזו. ניק אופרמן וג'ון קרול לינץ' כאחים מקדונלד הנאהבים והנעימים מצוינים גם הם. שלא כמו התאומים ווינקלווס הזחוחים ב"הרשת החברתית" (שטענו שמארק צוקרברג גנב להם את הרעיון), האחים מקדונלד מאופיינים כדובונים חמודים וקצת מגוחכים, ובהיותם נציגי אמריקה הישנה והטובה שנדרסים על ידי הטרמפיסט התחמן, הם משמשים כמוקד הזדהות של הסרט.
על מה הסרט?סיפורו של האיש שהפך את מזללת ההמבורגרים הקליפורנית של האחים מקדונלד לתאגיד חובק עולם.
לראות?אפשר, בזכות ההופעה המבריקה של מייקל קיטון.