שנה על הקצה: 22 שירים שצריכים להיות שיר השנה של 2022
תגידו מה שתגידו על 2022, השנה הזאת הייתה מפוצצת במוזיקה מעולה ויש רק אדם אחד שיכול לעשות בה סדר: קוואמי בוחר את 22 שירי השנה שלו לקראת המצעד השנתי של רדיו הקצה (יום שידורים מיוחד ב-25.12, כן?) במיקס מרהיב של דאנס, אינדי-פופ, היפ-הופ, אר'אנ'בי, רוק ופאנק שכולו יופי ורגש
<< לפני שמתחילים, עשו לעצמכם טוב ולחצו על Play >>
אנחנו מתקרבים בצעדי ענק ל-19.12 בדקה לחצות, שיהיה גם הרגע האחרון שבו תוכלו לבחור את שירי ואלבומי השנה שלכםן למצעד האלטרנטיבי השנתי של רדיו הקצה (25.12 מ-10:00 עד 22:00). עבור מי מכםן שמתלבטותים מה לבחור ולמה להצביע, הכנתי פה רשימה קטנה שמורכבת מ-22 שירי השנה שלי ל22'.
החוקים שאני עושה לעצמי, אם למישהו זה משנה, הם לבחור לרשימה הזאת רק שירים שלא נמצאים באלבומים שאני יודע שגם כך יהיו ברשימת אלבומי השנה שלי. בין אם השירים האלה יצאו רק כסינגלים או באי.פי'ז ובין אם אהבתי בטירוף את השיר אבל לא את כל האלבום שבו הוא מופיע. כך יצא לדוגמה שברשימה שלפניכם יש רק שיר ראפ אחד, אבל ברשימת האלבומים יהיו יותר, או שפה יש הרבה קטעי דאנס אבל ברשימת האלבומים פחות. הכל מתאזן בסופו של דבר. מה שבטוח הוא שמכיוון שזו אינה אמת מתמטית, אז יש מצב שלמחרת כתיבת המילים האלה כבר ארצה לבחור רשימה שונה לגמרי, כי לא רק שלאהבה למוזיקה אין גבול, כך גם לכמות החומרים החדשים שיצאה ב2022.
הכי ישמח אותי בעולם אם יהיו שירים מהרשימה הזאת שתרצו לבחור למצעד האלטרנטיבי השנתי של הקצה, אבל גם אם לא, אני בעיקר מקווה שתהנו מהמוזיקה. הרשימה, אגב, אינה ערוכה לפי דירוג כלשהו. מה נכון ומה לא נכון, מה צריך ומה לא צריך להיות ברשימה כזאת – אין דבר כזה. טעם מוזיקלי הוא עניין סובייקטיבי לחלוטין. מה שטוב לי אולי ואולי לא טוב לאחר/ת, וההיפך. ואני כותב את זה מראש רק למען המתעצבנים שאולי ישאלו למה את ההוא כן ואת זה לא. וזה רק כי אין אמת אחת באומנות, ואם תהיה – אז אוי ואבוי לנו.
הכי מסיבה: Confidence Man – Feels Like A Different Thing
רק מתחיל השיר הזה ואני כבר מזנק משמחה. הצמד האוסטרלי השובב קונפידנס מן הוציא השנה את TILT, אלבום שני שמלא ברגעים כמו זה, שרוקדים החוצה את הלחץ והמועקה. אבל השיר הזה הוא מסיבה שלמה בפני עצמו.
הכי מרימים: Eats Everything & Shermanology – Tell You What It Is
אוכל הכל מגיע מבריסטול, שרמנולוג'י הם אח ואחות מקורסאו, שמרקידים ועובדים בהולנד. יחד השלושה האלה הרימו עם הקטע הזה כל כך גבוה שכמה בכלל אפשר להרים משם הלאה.
הכי המנון מרגש: Shouse – Won't Forget You
אחד ה-שוסים של השנה שעברה היה Love Tonight של שאוס, המנון האוסי מושלם שבכלל יצא ב2017 ושהתפוצץ רק ב2021. אחת הסיבות שהשיר שהצמד האוסטרלי-ניו זילנדי הזה הוציא ב22' היה רחוק מלהגיע לאותם מימדי פופולריות כמו קודמו היא שהם דומים. שניהם קטעי האוס שמושרים ע"י מקהלת חובבנים, דבר לגמרי לא שגרתי, אבל כן, לכאורה, עוד מאותו עניין במקרה הייחודי של שאוס. כך לפחות התייחסו אליהם כשזה יצא, וזה כל כך חבל. Won't Forget You הוא המנון מרגש בטירוף, שיותר מעומד בפני עצמו, מחזק ושובר לב בו זמנית.
הכי כזה עוד לא שמענו: Dennis Cruz – Ready For The Blues
כזה עוד לא שמעתי. כמה פעמים יוצא לכם לחשוב את המילים האלה? לא שמעתי כזה, אפילו שהיה, אבל לא בצורה כזאת מוחצת. המפיק הספרדי דניס קרוז לקח האוס מצד אחד, בלוז מצד אחר, עשה חופה וקידושין, והתוצאה היא החתונה הכי מלהיבה וטבעית בעולם. בטח בשנה בה אי אפשר היה להמלט מהבלוז אבל היה כל כך צריך גם לנסות ולנער אותו כדי להמשיך ולהתמודד עם העולם (דיבור אישי לגמרי, למען הסר ספק).
הכי לייק: DC Gore – I Like You
"אני לא מחבב היפ הופ/ את חברת התקליטים דף ג'אם או בריטפופ/
אני לא מחבב קראוטרוק/ אני לא מחבב Pאנק/
אני לא מחבב טכנו/ האוס או הופעות DIY דלוקות/
אני לא מחבב את דיבו/ אני לא מחבב קראנק/
אבל אני מחבב אותך"
אני יותר ממחבב את השיר הזה. מהמנוני האינדי-פופ של 2022
הכי כיפי: Snoop Dogg – Crip Ya Enthusiasm
הסימפול המבריק של השנה. ובכלל אחד השירים הכי כיפיים ומצחיקים של 22'. סנופ דוג עשה שיר מקטע הפתיחה של Curb Your Enthusiasm – סדרת הטלוויזיה של לארי דייויד. יותר מזה? תרגיעו.
הכי רוק: Iggy Pop – Frenzy
איזה.פאקינג.איש. אלוהים תעשי בבקשה שככה ישמע כל האלבום החדש שעומד לשחרר איגי פופ. מסינגלי הרוק של השנה.
הכי פאנק: No Plan – Hiding
היו כל כך הרבה שירי פאנק אדירים ב-22', שאני מודה שבאמת יכולתי לאכלס רק בהם את הרשימה הזאת. הנה אחד הנציגים, מתוך אי.פי בכורה של צמד קליפורני בשם נו פלאן. חתיכת המנון.
הכי סמי מעפולה: INYECCIÓN – Sanidad
מאלבום בכורה של צמד מצ'ילה וארגנטינה, שלמזלי גילה לי ישי ברגר המלך, סולן טברנק. ועכשיו כולם לשיר את הפזמון: "סמי מעפולה! סמי מעפולה! סמי מעפולה! סמי מעפולה! סמי מעפולה! סמי מעפולה! סמי מעפולה! פולה פולה פולה!"
הכי תגלית השנה: Been Stellar – Manhattan Youth
הלהקה הזאת מברוקלין היא בעיני תגלית השנה, וזה – מאי.פי הבכורה המעולה שלהם – הוא לגמרי שיר הרוק של השנה.
הכי מדויק: Superchunk feat. Sharon Van Etten – If You're Not Dark
"אם את/ה לא אפל/ה/
לפחות בחלק קטן כלשהו/
אז על מה את/ה?/
ואני יכול/ה לקבל מזה קצת?/
אם את/ה לא אפל/ה/
אני לא מאמין/ה לזה".
סופרצ'אנק ושרון ואן איטן, מהאלבום שהוציאו השנה סופרצ'אנק, שרים את התקופה הזאת כל כך מדויק שזה כואב. וגם יפה לעזאזל.
הכי מפוצצת ברגש: Be Well – In the Shadow of Who You Thought I Was
מקרה נדיר בו שם להקה באנגלית ישמע טוב יותר בעברית. קבלו את להקת "תרגיש טוב". החבורה הזאת מבולטימור מפוצצת ברגש, הוציאה השנה אי.פי מצוין בשם "Hello Sun", והשיר הזה מתוכו שמדבר על התמודדות עם דיכאון, מפרק אותי.
הכי נפלאה: Tsha – The Light
המפיקה והדיג'יית הבריטית טישה היא אחת הדמויות היותר מעניינות שפועלות בימינו בעולם הדאנס, לטעמי. השנה היא הוציאה את אלבום הבכורה שלה Capricorn Sun. יש בו כמה רצועות נפלאות ביותר, וזו לאוזניי הנפלאה מכולן.
הכי מחפש את הגאולה: Adam Port & Alan Dixon – Forms Of Love
בהמשך לטישה, הקטע הזה בכלל מביא לשיא בשנה הזאת את החיפוש אחרי האור ואחרי איזשהי גאולה, אבל ללא מילים. התרוממות רוח דאנסית שיצרו יחד המפיק הבריטי אלן דיקסון והמפיק הגרמני אדם פורטר.
הכי אר'אנ'בי'אנ'אינדי: Autre Ne Veut – Okay
בימינו עולמות האר'נ'בי והאינדי כל כך התחברו יחדיו לטעם העונה, עד שקשה לדמיין עונה אחרת. אבל בימים הבכלל לא רחוקים, כולה לפני כעשור ואפילו פחות, בהם אוהבי אינדי נטו לבוז לאר'נ'בי, ואוהבי אר'נ'בי לא היו מתקרבים לאינדי, היו כמה כוחות שיצרו את החיבור הזה, והביאו לעולם משהו חדש. אר'נ'בינדי אם תרצו (: בארה"ב מי שפרץ משם להכרה מיינסטרימית ענקית הוא דה וויקנד, אבל בהתחלה היו שם באותה קלחת הוא, How To Dress Well, FKA Twigs, Young & Sick, והאיש הזה – Autre Ne Veut, לטעמי הגדול מכולם בתחום הזה, ואחד הזמרים המופלאים שיש בעולם כיום בכלל. כמה שמחתי שהוא הוציא השנה שיר חדש אחרי יותר מידי שנים של שקט. הרבה יותר מאוקיי.
הכי לא פחות ממדהימה: AGAAMA – Which Way
המוזיקאית הזאת מבירמינגהם הוציאה השנה אי.פי לא פחות ממדהים בשם Wandering Worlds, שבפני עצמו הוא סוג של הצעה להסתעפות חדשה, קטנה אך מלאת עומק, של אר'נ'בי. את ההיכרות איתה אני חייב לעמיתי היקר והמופלא אלפרד כהן, שאני הכי ממליץ לכםן בעולם להקשיב לתכניותיו הקבועות ברדיו הקצה: "חוויית משתמש" ו-"inDbox", שאפשר למצוא בהן מידי שבוע אינסוף תגליות מוזיקליות חדשות ונהדרות. ובכלל, תקשיבו לתכניות ברדיו הקצה, יש שם עולם שלם, חופשי ומפוצץ באהבה למוזיקה באשר היא.
הכי מחאה: Matthew E White fear. Lonnie Holley – Only In America: It Feels Like This
מת'יו אי.וייט, בדרך מוזיקאי אינדי-פופ, הוציא השנה אי.פי בשם Only In America, שהוא יצירת מחאה קטנה, כמו סרט קצר ללא תמונות, כנגד היחס הגזעני והמייאש של ארה"ב לפליטים ולזרים. ווייט משלב פה בין אר'נ'בי לבין התזמורים שהוא הביא איתו מהאינדי-פופ, ובשיר הזה מארח את המוזיקאי הותיק והאדיר לוני הולי. רלוונטי לא רק לאמריקה.
הכי שיר שהוא חבר טוב: Andy Bell – Lifeline
היופי הבלתי נתפס של השיר הזה. בחיים לא אמצא את המילים הנכונות לתאר אותו. יחד עם זאת אני מאד חצוי לגבי Flicker – האלבום שהוציא השנה אנדי בל, איש להקת Ride. מצד אחד זה אלבום כפול וארוך, שבעיקר בחציו הראשון הוא מותיר אוירה דרימפופית-שוגייזית יפה אבל פחות שירים שנשארו איתי. מצד שני חציו השני (בעיקר) מלא בשירים מופלאים כמו זה. שיר שלדעתי יהיה חבר טוב עוד הרבה מאד זמן.
הכי קאמבק השנה: Sun's Signature – Golden Air
איך לא כולם דיברו על זה ב22' ללא הפסקה? אחת התעלומות הגדולות מחד, ומאידך – זו כנראה התוצאה של רכבת האינפורמציה שדוהרת ללא עצירה וזורקת עלינו עוד ועוד מידע, כשבלתי אפשרי לתפוס ולקלוט הכל. אבל אם במקרה פספסתםן – סולנית הקוקטו טווינז, אליזבת' פרייזר האחת והיחידה, עדיין אחת הזמרות המופלאות והייחודיות בעולם כולו, חזרה השנה להוציא מוזיקה חדשה, לראשונה מזה 13 שנים. היא עשתה את זה כחצי צמד חדש בשם Sun's Signature, יחד עם חברה לחיים – דיימון ריס. כל אי.פי הבכורה שלהם הוא יופי טהור, מתוק ומריר בו זמנית, והשיר הזה מתוכו מזכיר לי קצת את Flying של הביטלס. קאמבק השנה.
הכי חולמני ועוכר שלווה: Jenny Hval – The Revolution Will Not Be Owned
קשה להאמין שהמוזיקאית הנורווגית הזאת לא שמעה בעצמה לפחות קצת קוקטו טווינז בעבר. השנה היא הוציאה את אלבומה Classic Objects, ובו החולמניות מעט עוכרת השלווה הזאת.
הכי קאבר עוצמתי: Cave In – The Hole
קייב אין האמריקאים בהחלט יככבו ברשימת אלבומי השנה שלי. אבל מחוץ לתקליט הפרטי שלהם הם גם השתתפו יחד עם מריסה נאדלר ועם AmenRa ב- Songs of Townes Van Zandt vol. III – אלבום מחווה למוזיקאי המנוח טאונס ואן זאנט. וזה מתוכו הוא אחד הקאוורים העוצמתיים של השנה.
הכי לא בלדת מטאל: Liturgy – संसार (Sansār)
ליטורג'י היא להקה אמריקאית שבדר"כ עושה מטאל קיצוני, יצירתי ונסיוני. זה לא שונה גם באי.פי שהם שחררו השנה – As the Blood of God Bursts the Veins of Time, רק שבמקרה שלו יש גם שיר אחד נגיש, יחסית, סוג של בלדה, מהשירים שאינם אופייניים לשום דבר.
הכי בונוס: DJ Falcon, Alan Braxe , Panda Bear – Step By Step
מכיוון שבספוטיפיי אין את השיר החולההה של INYECCIÓN (שיש רק בבאנדקאמפ ואל תדלגו עליו פה) אז הוספתי כבונוס את פנינת האינדי-פופ המושלמת הזאת.