הפתעה? הסדרות שלא רואות את "ניתוק" ו"הלוטוס הלבן" ממטר

להיט סטרימינג בקנה מידה עצום. "ריצ'ר" (צילום: יחסי ציבור/אמזון פריים וידאו)
להיט סטרימינג בקנה מידה עצום. "ריצ'ר" (צילום: יחסי ציבור/אמזון פריים וידאו)

עם כל הבאזז וההייפ סביב "הלוטוס הלבן", "ניתוק" ו"התבגרות", הן רחוקות מאוד מלהיות הסדרות הנצפות ביותר בסטרימינג בארצות הברית לאורך חודש מרץ על פי מדד נילסן. למעשה, אין מצב שהייתם מנחשים מהן שלוש סדרות הסטרימינג הנצפות ביותר כי אתם לא אמריקאים (וכי אתם אליטה מנותקת)

אם עקבתם במהלך חודש מרץ אחר עיתונאי הטלוויזיה בארץ ובעולם, אפשר היה להתרשם שקיימות בעולם שלוש סדרות בלבד וכל השאר זה רעשי רקע. "ניתוק" של אפל TV+, "הלוטוס הלבן" של HBO ו"התבגרות" של נטפליקס תפסו את כל הכותרות, עשו את כל הבאזז וקיבלו את כל שבחי המבקרים. אבל הבוקר התפרסמו נתוני הצפייה בסטרימינג של מדד נילסן, ושוב התברר כמה גדול הפער בין הטלוויזיה ש"כולם מדברים עליה" לטלוויזיה שכולם צופים בה בפועל.

>> ג'ון האם בתפקיד כולנו. זאת ההתמכרות הבאה שלכם // ביקורת
>> "האחרונים מבינינו": זאת הולכת להיות עונה מצוינת // ביקורת

ההייפ העצום סביב "ניתוק", למשל, הצליח להכניס אותה למקום העשירי בטופ 10 של הסדרות הנצפות ביותר בסטרימינג עם 3.3 מיליארד דקות צפייה, הישג אדיר לשירות הסטרימינג מעוט המנויים של אפל, אבל רחוק מאוד מהפסגה. את "התבגרות" הביאו הביקורות הנרגשות אל המקום התשיעי עם מספר דקות צפייה זהה, אבל עם הרבה פחות פרקים באוויר. "הלוטוס הלבן", עם כל הרעש והצלצולים, הגיעה רק למקום הרביעי המכובד עם 4.5 מיליארד דקות צפייה. והשאלה הנשאלת היא, כמובן, איזה סדרות פופולריות יותר מהסדרות הכי מדוברות בעולם ולא רואות אותן ממטר?

התשובה המדהימה למדי היא שמעל "הלוטוס הלבן" ממוקמות "בלואי" חביבת הילדים בדיסני+ (4.8 מיליארד דקות צפייה), "איש משפחה" (!) שחזרה בפברואר לעונה 23 בשידור הלינארי של פוקס, ובמקום הראשון – תופים תופים תופים – "ריצ'ר", סדרת האקשן המסוקסת של אמזון פריים וידאו, עם לא פחות מ-6.6 מיליארד דקות צפייה, כמו "ניתוק" ו"התבגרות" ביחד.

את ההצלחה של "איש משפחה" אפשר להסביר אולי בשיטת המדידה – הדירוג של נילסן בודק צפייה בסטרימינג בלבד, ול"איש משפחה" יש 424 פרקים בהולו/דיסני+ מה שמעניק לה זנב ארוך מאוד – אבל העובדה היא שזה לא קורה עם סדרות מרובות עונות אחרות, והמציאות היא שבקולג'ים שמחוברים להולו מדובר פשוט בלהיט קאלט עצום. כנ"ל לגבי "בלואי" וקהל היעד שלו – ילדים והורים ששמחים לצפות באותם פרקים שוב ושוב. אבל "ריצ'ר"? גיבור האקשן הגנרי שמבוסס על סדרת ספרים גנרית שיצאו בה 29 רבי-מכר? כן, לריצ'ר הזה אנחנו מתכוונים.

מחוץ לארצות הברית כמעט ולא שומעי על זה, אבל הטלוויזיה האמריקאית שרויה בעיצומו של טרנד סדרות על גברים לבנים, חזקים, חתיכים, מבריקים ומרדניים שירדו מתחת לרדאר ומסייעים לשלטון החוק היכן שהוא לא יודע להתמודד עם הפשע בעצמו, פרשים בודדים וזאבים בודדים שמגלמים כמיהה לאמריקה חזקה ומתבודדת. זה עבד בעידן רייגן עם "רמבו" ו"קומנדו" וצ'אק נוריס, אין סיבה שזה לא יעבוד עכשיו. אתם יכולים להמשיך לדמיין עולם שבו כולם מדברים על הסדרות שאתם רואים, זה בסדר.