העי"ג: סרט ילדים שובה לב
סרטו החדש של שפילברג אמנם קצת דל וארוך מדי, אך מלא קסם והומור
גודל זה דבר יחסי. העי"ג הצמחוני הוא ענק ביחס לילדה היתומה סופי (רובי ברנהיל בת ה־11), אבל בארץ הענקים הוא פספוס, כנראה משום שבניגוד לשאר הענקים הוא מסרב לאכול ילדים ונאלץ להסתפק במין ירק מבחיל דמוי מלפפון ממולא תולעים. שני האאוטסיידרים האלה בעולמותיהם מוצאים זה את זה ומפתחים ידידות אמיצה (גם במובן זה שהיא דורשת אומץ).
ספרו האהוב של רואלד דאהל יצא לאור ב־1982. באותה שנה בדיוק יצא למסכים "אי.טי", שיתוף הפעולה הקודם של סטיבן ספילברג והתסריטאית מליסה מתיסון (שנפטרה מסרטן בשנה שעברה והסרט מוקדש לה). קשה להאמין ש"העי"ג" הקולנועי יזכה למעמד התרבותי שלו זכה הסרט הקודם על ידידות מופלאה בין ילד בודד ליצור מהחלומות, אבל עדיין מדובר בסרט ילדים שובה לב.
הופעתו האקסצנטרית ועתירת הניואנסים של מארק ריילנס (זוכה האוסקר על "גשר המרגלים") בתפקיד הענק הידידותי היא סוד הקסם של הסרט, לצד פלאי הדיגיטציה כמובן. לעי"ג, שדובר שפה מפוצלחת ואוסף חלומות בצנצנות, יש סיבות להיות זהיר ולא מאושר, וכשהוא סוף סוף מחייך חיוך קטן הלב מתמלא. הסרט אינו ממהר לשום מקום ונותן זמן ומרחב לתיאור הדינמיקה בין צמד גיבוריו, שנאלצים להסתתר מתשעה ענקים בריונים בהנהגתו של קצוצבשר (ג'מיין קלמנט מ"טיסת הקונקורד").
ספילברג וצלמו הקבוע ינוש קמינסקי רוקמים טקסטורות יפהפיות באור וצל, וג'ון וויליאמס הלחין פסקול דחוס בסגנון סרטים מצוירים של פעם, שכמו מתאר את המתרחש בפרטי פרטים. למרות חנו הסיפור קצת דל והסרט קצת ארוך מדי, אלא שאז מצטרפת מלכת אנגליה בגילומה הנפלא של פנלופה ווילטון מ"אחוזת דאונטון", והיא מביאה איתה קומדיית נונסנס מלבבת במיטב ההומור האנגלי.