הקבב הכי טוב בתל אביב והחוף של החיים. העיר של אודי רומנובסקי

כמו כל עסק בתחום ההסעדה בעיר, גם בניני האצ'י עדיין מרגישים את גלי ההדף של המלחמה. "כמו כל עסק בישראל גם אנחנו נסגרנו בשבוע הראשון למלחמה. הצוות יצא למילואים והיינו חייבים לעצור לרגע ולהבין לאן אנו הולכים. כשפתחנו מחדש, היה ברור שאנחנו מתגייסים לבשל ולשלוח אוכל לחיילים במקביל לעבודה הרגילה שלנו", מספר אודי רומנובסקי, מבעלי המקום. "היום, שנה וקצת אחרי, מתרחשת תופעה שאנחנו כבר מזהים מראש: ברגע שיש גיוס מילואים נרשמת ירידה דרמטית בעבודה. צעירים וצעירות כבר לא בבית, אלא הולכים להגן על המדינה, ואז יש ירידה בהזמנות וכמובן אנשים יוצאים פחות. ברגע שיש רגיעה – המסעדה והמשלוחים חוזרים לרמה הרגילה. חוסר היציבות הזה מאפיין את חמש השנים האחרונות, מאז הקורונה. במקביל פתחנו שני מקומות מחוץ לתל אביב, כך שאנו ממשיכים להיות אופטימיים. הגישה הזו מוכיחה את עצמה לאורך השנים. הקהל הישראלי נאמן ואוהב לבלות ולהוציא כסף על דברים טובים".

>> קקטוסים בפארק ומקום מושלם להירגע בו // העיר של ייגור פראוזנקו
>> מקום לעשות בו מוזיקה ומועדון למסע בזמן // העיר של מיסטרמיס

1. חנן מרגילן

יש קסם בשכונת שפירא, ויש בה גם אתה מה שאני חושב שהוא הקבב הכי טוב בתל אביב לפחות. המסעדה הזאת ממשיכה לשמור על יציבות ותחושה משפחתית, בלי הרבה רעש וצלצולים.
מסילת ישרים 15

2. קפה דיזנגוף

לכל תל אביבי שמכבד את עצמו יש קפה שכונתי. זה הקפה שאני מתחיל איתו כמעט כל בוקר. מקום שהבעלים שלו נמצא בו כל הזמן, הוא מקום שתמיד יצליח.
דיזנגוף 190

3. חוף הילטון

מקום שמלווה אותי בכל תחנה בחיי, עוד מאז שהייתי נער תל אביבי שבית ספר לא היה המקום המועדף עליו בשעות הבוקר. הוא מספק בעיניי הרבה מהיתרונות של העיר הזאת: ים, אנשים יפים, בריחה בתוך העיר אל הטבע וכמובן בעל החיים הכי יפה בטבע – כלבים.

4. רחוב רחל

הרחוב שהתבגרתי בו ואני גר לא רחוק ממנו. מבחינתי השקט שהוא מייצר, ובמקביל העובדה שהוא נמצא דקה מדיזנגוף הרועש והסואן וזה שיש בו הכל, מרגיעה אותי. בעיניי זו פיסת תל אביביות לא פחות מכל מקום אחר בעיר.

5. מגרש הכדורסל בספורטק

לא יכול לחשוב על כמות השעות שביליתי שם, כמי שחולם להפוך לשחקן כדורסל ובסוף מסיים כמסעדן. היינו משחקים שם ביום ובלילה. פעם הייתי מהילדים החצופים שבאים לשחק עם הגדולים, והחיים חלפו כל כך מהר שהפכתי להיות מ"הזקנים" שבאים לשחק והצעירים לא מבינים מה הם רוצים.
שדרות רוקח 42

מקום לא אהוב בעיר:

התחנה המרכזית בתל אביב היא מפגע שמזמן היה צריך להיעלם מהעולם. אני לא מאלו שפוחדים שהשכונה מסביבו תתברגן ותהפוך לעוד נדל"ן יקר וטיפוסי בעיר. רק שואל מתי זה כבר יקרה?

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
התערוכה "בלתי שביר" במוזיאון הספורט היהודי העולמי – רעיון מקורי שמביא את הסיפור של הטרגדיה שלנו בשבעה באוקטובר מבעד לעיניי הספורט המקומי. לא רק לחובבי ספורט.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
הרצאה של רן כליף והקרנה של סרט על ג'ו דיספנזה – עדיין לומד וחוקר את זה, על הדרך לרפא את הגוף בעזרת המחשבה.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
מטה החטופים. קבוצה של אנשים שמפנים כל רגע פנוי ביום, לתרום, לתמוך ולחבק את משפחות החטופים.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
זיו רובינשטיין – עוקב אדוק אחריו. הוא מוזיקאי שהפך בעת האחרונה גם לתחנת שידור וגוף חדשות בזכות הטלגרם שלו. ובכלל אני אוהב דמויות תל אביביות שמצליחות בכל תחום שהוא, כמוהו.

מה יהיה?
תל אביב הייתה ותהיה העיר הכי טובה בעולם. אף אחד אחד לא יצליח לשנות זה.