גם בבוקר כזה, בעיקר בבוקר כזה, אין כמו שער 5. העיר של אולי דנון
"העיר שלי" - מדור שבו בוחרות דמויות עירוניות מוכרות את המקומות האהובים עליהן. והפעם: המוזיקאי המקומי אולי דנון שמוציא היום את אלבומו החדש "ארבע עונות השנה". הוא אוהב ללכת לאגם שהוא בית לברווזי דרום העיר ומשטח סקי מים למשפחות מרעננה
1. בלומפילד
המקום היחיד בעיר שללכת אליו מרגיש לי כמו עלייה לרגל ומדביק אותי באותה התרגשות מאז שאני ילד. כבר על דרך שלמה ובעיקר עם הפנייה לרח' שניצלר ליד תחנת המשטרה, להתערבב בנהר (או שלולית בימים פחות טובים) של אוהדים אדומים, העלייה במדרגות אל היציע, הדשא הולך ונחשף בהדרגה, שוטף את העיניים בירוק בוהק, שירת האוהדים, שאגות שמחה, קללות שלא הכרת, אכזבה עמוקה, התרגשות מטמטמת. משתנות. נקניקיות. שער 7. שער 5. הריח.
2. המספרים על המדרכה באנדרטה לזכר יצחק רבין
אמנם הייתי בשלבי תכנון ראשוניים ב-4 בנובמבר 1995 אבל פיתחתי עניין רציני באירועי היום ההוא – שמעתי כל דיווח, ראיתי כל פיסת שידור וקראתי כל מסמך שמצאתי, כולל הקונספירציות, מתוך ניסיון להשביע איזשהו רעב משונה. חלפתי מאות פעמים על פני האנדרטה שליד גן העיר עד שגיליתי שבתחתית מדרגות העירייה מוטבעים במדרכה, במיוחד בשבילי, 10 עיגולים ממוספרים המסמנים את המיקום המדויק שבו עמדו כל כוכבי הערב. מס' 1 זה רבין ומס' 10 הרוצח (שלא מצוין בשמו) וכל היתר הם אנשי האבטחה שעל העיגולים שלהם גם מופיע חץ המסמן את הכיוון שאליו הסתכלו ברגע הרצח.
3. ג'אנק
חדר החזרות המועדף עליי בעיר. אין מיליגרם של לחץ באוויר ובעל הבית יניב ברנר הוא נשמה נדירה.
4. שכונת עזרא והאגם בפארק דרום
נולדתי וגדלתי במרכז העיר ובמשך שנים לא זיהיתי את תל אביב מעבר לגבולות מאוד מצומצמים. בטח שלא מעבר לאיילון. אבל בשנתיים האחרונות הכרתי את שכונת עזרא, פרבר שקט של שכונת התקווה מלא ברחובות קטנים ותרנגולים בחצרות. רחוב חירותנו הוא הרחוב הראשי של השכונה, בצידו האחד מאפיית האופה מבגדד שפתוחה כל הלילה ובצידו השני פארק דרום. משם אני אוהב להמשיך דרך השביל שמוביל אל האגם – בית לברווזי השכונה ומשטח סקי מים למשפחות מרעננה. מסביב יש דשא מזמין ונוף פתוח עד קצה האופק (חירייה, הספארי ברמת גן והכביש המהיר שגובלים בפארק משכיחים כל זכר לציוויליזציה).
5. בית הקברות טרומפלדור
קפסולת זמן מוקפת חומה בלב העיר. אני אוהב לעצור לסיבוב באמצע היום, בדרך ממקום למקום. זאת אולי דרך מוזרה להעביר את הזמן אבל אני נשבע שיש לבית הקברות ההיסטורי הזה הילה מיוחדת, ולא בהכרח של מוות. זה מסדר לי את הראש.
6. אצל הרצל
הייתי מבקר את סבא וסבתא שלי זיכרונם לברכה בכל יום שלישי. לאט ובהדרגה לסבתא שלי נמאס לבשל אז היא הייתה נותנת לי שטר של חמישים שקל ושולחת אותי להזין את עצמי. ירדתי את שד' בן ציון והריח שבקע מהסנדוויצ'יה של הרצל על רחוב קינג ג'ורג' (בין בוגרשוב לסנטר) קרא לי לבוא. מאז הם נפטרו אבל אני ממשיך להגיע פעם בשבוע. זה מזנון משפחתי פשוט וטעים פצצות. מומלץ: חביתת ירק עם נקניק בלחמנייה לבנה, ותנו להרצל להתפרע עם התוספות.
המלך ג'ורג' 51
מחר (14.2) יוצא אלבומו החדש של אולי דנון "ארבע עונות השנה". הוא יושק בהופעה מיוחדת באוזן ב-1.3. לפרטים נוספים