נתיב מילוט לנשום בו וגן שהוא קסם ונס. זאת העיר של אורי אליס

>> ד"ר אורי אליס הוא מנהלה של ספריית בית אריאלה האהובה (ראיתם כבר את האודיטוריום המחודש?) ושלוחותיה העירוניות בעיר. בימים אלו יוצא לאור בהוצאת מכון מופ"ת והקיבוץ המאוחד ספרו החדש "הליכה לאיבוד: פנומנולוגיה ופרשנות" – מסע חקירה בין יצירות ספרות, קולנוע וטקסטים תיאורטיים שעוסקים באובדן דרך ובאי-היכולת לשוב. להשיג בחנויות וגם כאן

>> העיר של יוחאי טל: מנה שתמיד בא לאכול וקפה לרוץ אליו
>> טעם החיים: בחרנו את 12 המסעדות החדשות הכי טובות בתשפ"ד

1. בית אריאלה

בית אריאלה היא הבית שלי בשנים האחרונות. זאת ספרייה ומרכז תרבות מאוד איכותיים, מקום של לימוד, בילוי והשראה. יש משהו מעט מבוכי באדריכלות הברוטליסטית של הבניין המדהים הזה, מדורי הספרייה והארכיונים מלאים באוצרות, וזה הופך אותו למקום שאפשר לבוא אליו שוב ושוב ולגלות בכל פעם דברים חדשים. לבית אריאלה היסטוריה ארוכה ושותפות עמוקה עם ערכים של דמוקרטיה, נדיבות, מידע חופשי ולימוד שמשתרע על פני חיים שלמים. ובה בעת, בית אריאלה זה גם מקום לדרינק, או סרט, או מופע או דיון תרבותי. התפקיד המשמעותי שמילאה הספרייה בזמן משבר הקורונה ובזמן משבר החטופים מעיד על המחויבות של צוותי ספריות כלפי הקהילות שלהן ואני שמח וגאה להיות חלק מזה.

2. הגן הבוטני

נתיב מילוט מן העיר בלב העיר עצמה. מקום לבוא אליו לבד או עם חבר או עם ילדים. מקום לנשום בו.

3. אשכול גנים העבודה

אולי משונה לציין במדור כזה גן ילדים, אבל אני חושב שהרבה תל אביבים יודעים על מה אני מדבר. שניים מילדיי התחנכו בו. הגן הזה הוא קסם, נס, פואמה פדגוגית. מקום להתגעגע אליו. העבודה 25

4. בית ליבלינג

בכל פעם שאני מגיע למקום הזה אני נדהם מהמחשבה שעירייה מסוגלת לעשות משהו עם כל כך הרבה סטייל. זה מקום שמאפשר חשיבה על העיר, על אדריכלות ועל אמנות. קפה 'לב' בקומת הכניסה הופך את הביקור למושלם אפילו יותר. אידלסון 29

5. גינת דובנוב

אין עוד גינה כזאת בעיר. מוצלת, שקטה, נינוחה, עם פסיליטיז מעולים. החברים שלנו מהקפה בבית אריאלה פתחו שם עכשיו את קפה ספסל שניכר שהיה מאוד חסר.

מקום לא אהוב בעיר

אין לי בעיר מקום שנוא או דחוי, אבל יש מקומות שמסבים לי צער. הכוונה לאותם מקומות ש"רדופים" על ידי רוחות הרפאים של מה ששכן בהם פעם וחדל להתקיים. בין אם זה קפה באצ'יו, תולעת ספרים במזא"ה, אנה לולו או אוסישקין, אני מרגיש שאיבדנו נכסים שהיו עקרוניים לנשמת העיר.

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
הייתי לאחרונה בערב הפתיחה של 'פליציה – בית לאמנות הצליל' בכיכר ביאליק. פעם זה היה מקום מנומנם ששירת קהילת מומחים קטנה, אך אחרי שיפוץ מקיף ומנהל חדש, עם אולם הקונצרטים הכי טוב בעיר ופתיחת קפה אלג'יר שבו אפשר לקנות בקבוק יין בערב ולשבת בכיכר – זה המקום הכי שווה שאתם עדיין לא מכירים. ביאליק 26

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
אנתולוגיית הקומיקס "היום שבו הכל השתנה" שערכו נטע גורביץ ואסף חנוכה, עם עשרה סיפורים משבעה באוקטובר שעברו עיבוד גרפי על ידי מאיירים וקומיקסאים מעולים. אלו סיפורים על גבורה, אנושיות, מסירות וחסד, גם אל מול פני המוות. הספר הזה יצא לאור על ידי החנות "יוקה ומפלצות" שעושה דברים נפלאים ומומלצת מאוד.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
לכל ארגון שמקדם סולידריות, בין אם זה 'כוח לעובדים', 'עומדים ביחד', 'מטה משפחות החטופים' או אחרים. 

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
בבית אריאלה יוצא לי לעבוד מול קבוצת מתנדבות יוצאות דופן שמלווה את משפחות החטופים. המסירות והנוכחות של הנשים האלו, מסביב לשעון ממש, למרות הקשיים והשחיקה, לטובת המשפחות שהכי זקוקות לליווי ולתמיכה הזאת ראויה לכל הערכה. 

מה יהיה?
קשה לדעת. אנחנו נמצאים היום בנקודה שבה באמת קשה לראות מפרש לבן באופק.